נווה דניאל
 מראה היישוב
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | גוש עציון |
| גובה ממוצע[1] | 964 מטר |
| תאריך ייסוד | 1982 |
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,449 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.0% בשנה |
(למפת הרי ירושלים רגילה)   נווה דניאל  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| https://www.nevedaniel.org/ | |
נווה דניאל (נְוֵה דָּנִיֵּאל) היא התנחלות בעלת אופי דתי לאומי במתכונת של יישוב קהילתי בגוש עציון. היישוב הוקם בכ"ז בתמוז ה'תשמ"ב (18 ביולי 1982) על אדמות המשק של "חוות כהן", שנרכשו לפני קום המדינה. שמו של היישוב הוא עברות של שם חורבה וקבר שייח' בשם "נבי דניאל" הנמצאים קילומטר אחד מצפון לו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 1935 רכש יצחק יהודה כהן, סוחר וגואל קרקעות ירושלמי ועולה מיוון, חלקת אדמה מגודרת בשטח של כ-128 דונם מיד נוצרי ערבי מבית לחם, צמוד לאדמות הכפר אל-ח'דר. החלקה הייתה מגודרת בגדר אבן וכללה גידולים חקלאיים שונים, בית דו קומתי ובור מים. כהן הקים שם חווה, סלל דרך מהכביש הראשי לחלקה, בנה רפת ונטע עצי פרי. החווה נועדה לצעיר בניו של כהן, אוריאל, שנשלח ב־1934 ללמוד חקלאות בטולוז, ובמשך כשנה, מ־1936 עד 1937, הוחכרה החווה לאריס ערבי, עד לשובו של אוריאל מצרפת בסוף 1937. הבן, שהתמקצע במכונות, לא רצה להפעיל את החווה, שתנאי השטח שלה לא התאימו למיכון אלא לחקלאות בשיטות מסורתיות יותר. ביוני 1943 מכר כהן את האדמות לתושב נחאלין הסמוכה, אך בהתערבות יוסף ויץ בוטלה העסקה קודם להשלמתה והאדמה נמכרה לקק"ל ונרשמה בספטמבר על שם הימנותא. ויץ רצה להקים במקום יישוב כחלק מגוש עציון ששב וקם באותה העת ובשל שליטתו על כביש ירושלים–חברון.[3]
בתחילת מלחמת העצמאות נערך באזור קרב שיירת נבי דניאל - שיירת ציוד יהודית נתקלה במארב ערבי בדרכה חזרה לירושלים מגוש עציון הנצור. הקרב נמשך יומיים והסתיים בהסכם בין הצדדים, במסגרתו ננטשו כלי הרכב של השיירה והכוח הנצור פונה על ידי הבריטים. בקרב נהרגו 15 לוחמים עבריים ונפצעו 40. בסוף מלחמת העצמאות נותר השטח בידי ממלכת ירדן.
במלחמת ששת הימים נכבש האזור בידי ישראל, וגוש עציון החל להיבנות מחדש. ב-18 ביולי 1982 עלו עשרים משפחות מתוך שבעים המשפחות של הגרעין מטעם תנועת הפועל המזרחי אל הגבעה והתיישבו באוהלים על אדמת כהן.[4] העלייה ליישוב נעשתה בין היתר עקב פיגוע בשוק בבית לחם בו נרצח יעקב צור, מנהל מחלקה לעבודות ציבוריות במע"ץ.[5][6] היישוב החדש נקרא "דניאל".[4] בהדרגה הגיעו המשפחות הנוספות, ולאחר כמה חודשים נקבע שם היישוב "נווה דניאל"[7] והונחה אבן הפינה לבתים. בדצמבר 1982 אישרה ועדת השרים להתיישבות את גמר התכנון של 200 יחידות הדיור הראשונות ביישוב.[8] עם השנים גדל היישוב והתפתח ונבנו בו שכונות נוספות מחוץ לחלקה המקורית של כהן.
גאוגרפיה ואקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב שוכן בראש רכס א-צלח, בגבהים 935–997 מטרים מעל פני הים והוא ההתנחלות השנייה בגובהה בהרי יהודה ובכלל ביהודה ושומרון אחרי קריית ארבע, ונמצא על תוואי דרך ההר העתיקה, המלווה את קו פרשת המים הארצי. קטע זה של הדרך מכונה "דרך האבות" ומשמש לצורכי תיירות. הפרש הגבהים בין פסגת היישוב לתחתית הוואדי שמתחתיו מגיע בשיאו ל-300 מטרים. בצפון היישוב, בנקודה הגבוהה ביותר ברכס, הוקם "מצפור האלף" המאפשר תצפית רחבה על הרי יהודה, ירושלים, השפלה ומישור החוף. סמוך ליישוב נמצא עין אל קסיס ולא רחוק ממנו עוד מעיין קטן המכונה "עין רדיאטור". כקילומטר מצפון ליישוב נמצאת חורבה בשם נבי דניאל, ולידה המאחז שדה בועז.
עקב הגובה הרב מזג האוויר בנווה דניאל קר מהרגיל בארץ, וכמעט בכל חורף יורד שלג[דרוש מקור]. הרכס חשוף לגמרי לרוחות הבאות ממערב ונושאות עימן עננים מהים התיכון, מה שגורם לריבוי משקעים, לערפל רב בחורף ולרוחות חזקות. בקיץ מזג האוויר נוח יחסית.
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנווה דניאל מתגוררים כ-2,400 תושבים (נכון לשנת 2022). רוב תושבי היישוב הם בעלי מקצועות חופשיים, כולל מספר רב של רופאים, מהנדסים, עו"ד ועוד. ביישוב מתגוררים אנשי רוח ואישי ציבור, בהם מזכיר הממשלה יוסי פוקס, מנכ״ל חברת נגה - ניהול מערכות חשמל שאול גולדשטיין, חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם-רפאלי, חבר הכנסת לשעבר וראש עיריית טבריה לשעבר יגאל ביבי, הסופרת והעורכת חיותה דויטש, המלחין והיוצר צבי זלבסקי, הדוקטור רונן שובל והפרופסור יוג'ין קונטורוביץ'. בעבר התגורר ביישוב יולי אדלשטיין.
קהילה, תרבות וחינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביישוב קיימים מעון וגני ילדים. תלמידי היסודי מתפזרים לבתי ספר בגבעה הצהובה ובסמוך לכניסה ליישוב, ותלמידי התיכון לומדים במקומות שונים בגוש ובפנימיות ברחבי הארץ.
ביישוב פועל סניף של תנועת בני עקיבא המונה כשלוש מאות חמישים חניכים. בנוסף קיים גם מועדון נוער ורכזי נוער, ומתקיימות פעילויות שונות.
מלבד המסגרות הללו פועלת ביישוב מערכת חוגים ענפה לילדים, נוער ומבוגרים, בבית הכנסת מתקיימים שיעורי תורה קבועים, ומדי פעם מתקיימות פעילויות יישוביות.
לאחר חטיפת ורציחת הנערים בקיץ 2014 הוחל בתכנון קמפוס הקבע לישיבת מקור חיים סמוך לכניסה ליישוב, הישיבה עברה למבנה הקבע בנווה דניאל באוקטובר 2023.[9]
פנורמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נווה דניאל
נווה דניאל (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ דוד עמית, לקורות חוות כהן ליד גוש עציון, בתוך ספר זאב וילנאי: מבחר מאמרים בידיעת הארץ, הוצאת אריאל, 1984, עמ' 361–364
- ^ 1 2 יישוב חדש עלה על הקרקע בגוש עציון, דבר, 19 ביולי 1982
- ^ תושב ירושלים נרצח בשוק בבית־לחם, דבר, 18 ביולי 1982
- ^ היישוב דניאל, מעריב, 16 באוגוסט 1982
- ^ חנה ביתן, מקורות שמות היישובים בישראל, עמ' 101 (76)
- ^ הישובים שהקמתם אושרה בוועדת השרים להתיישבות, מעריב, 30 בדצמבר 1982
- ^ נחנך בית המדרש החדש של ישיבת "מקור חיים", באתר ערוץ 7, 2 באוקטובר 2023
| ||||||||||||||||
