יוסף בבליקי

**הרב יוסף בבליקי**
	אין תמונה חופשית
לידה	1908 בערך; ה'תרס"ח; ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה	6 במאי 1983; כ"ג באייר ה'תשמ"ג; ירושלים, ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	האימפריה העות'מאנית
מקום פעילות	ירושלים, תל אביב
תקופת הפעילות	? – 6 במאי 1983
רבותיו	הרב שלמה אליעזר אלפנדרי, הרב עזרא עטייה, הרב יוסף חיים זוננפלד
תלמידיו	הרב מרדכי אליהו, הרב שלמה בן שמעון , הרב בן ציון אבא שאול, הרב אליהו שרים
	דיין בבית הדין הרבני בתל אביב
	אב בית דין תל אביב
	אב בית דין ירושלים

ערך זה עוסק באב בית דין ירושלים. אם התכוונתם למוזיקאי, ראו יוסי בבליקי.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת ה'תרס"ח בחצר שטרויס בירושלים לדניאל ושרה. בצעירותו למד מפי חכמי ירושלים הרב יוסף חיים זוננפלד, הרב אריה לייב ברוידא והרב שלמה אליעזר אלפנדרי, שאליו היה מקורב מאד. היה מראשוני התלמידים בישיבת פורת יוסף אצל הרב עזרא עטייה. נסמך לרבנות מהרב הראשי בן ציון מאיר חי עוזיאל. בהדרכת הרב עטייה, התמקד בלימוד ענייני המקדש והקרבנות^[1]. נשא את אסתר, בתו של הדרשן והמקובל רבי משה מונשרוף. בשנת ה'תרצ"ה התמנה לר"מ בישיבת פורת יוסף, ובין תלמידיו שם היו הרבנים מרדכי אליהו, בן ציון אבא שאול, שלמה בן שמעון, אליהו שרים, משה טופיק ועוד. בין השאר לימד ב"כיתת קודשים" שעסקו בה בלימוד סדר קודשים.

בשנת ה'תשי"א (1950) התמנה לדיין בבית הדין הרבני בתל אביב, מבלי שנבחן, וזאת לאחר שהרב יוסף שלום אלישיב, שהיה בקשרי ידידות וחברותא עמו, המליץ עליו לרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג. בשנת ה'תשט"ו התמנה לאב בית דין תל אביב. ישב בהרכב הראשון שדן בשאלת ממזרותם של האחים חנוך ומרים לנגר^[2], והתנגד לפסק הדין של הרב שלמה גורן ובית דינו שהתירו את האחים ממזרותם. בשנת 1965 עבר לכהן כאב"ד ירושלים, במקומו של הרב סלמן חוגי עבודי שקודם לבית הדין הרבני הגדול^[3].

^ מ. פאר, קרטב לשער השמים, יתד נאמן מוסף שבת קודש, פרשת במדבר ה'תש"ן, עמ' 6.
^ הרב שלמה גורן, פסק הדין בענין האחת והאחות, ירושלים תשל"ג, עמ' 819-848
^ נח זבולוני, הושלם שיבוץ דיינים חדשים, חרות, 17 במאי 1965.
^ פסקי דין של בתי הדין הרבניים חלק א עמ' 5-15