יוסף בודנהיימר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף בודנהיימר
אין תמונה חופשית
לידה 1941 (בן 79 בערך)
קיימברידג'
ענף מדעי אלקטרואופטיקה
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים
הערות נשיא ורקטור בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוסף בודנהיימר (Bodenheimer; נולד ב-1941) הוא פיזיקאי ישראלי, פרופסור לאלקטרואופטיקה, לשעבר נשיא ורקטור בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים (בג"ט).

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודנהיימר נולד ב-1941 בקיימברידג' שבאנגליה, ועלה לישראל עם משפחתו בגיל שמונה. שירת בצה"ל בחטיבת הנח"ל. בעצתו של פרופ' זאב לב העדיף להישאר בארץ וללמוד פיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים על פני לימודים בארצות הברית, שם קיבל מספר מלגות לימודים. תחת הנחייתו של לב קיבל בודנהימר תואר דוקטור בשנת 1971. נושא הדוקטורט היה חקירת פרוצן באמצעות פיזור ראמאן.

מפעלו המדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודת הפוסט-דוקטורט של בודנהיימר עסקה בתחום ספקטרומטריית לייזר בקינגס קולג', אוניברסיטת לונדון. מחקרו זה הצליח לגלות שני מעברי פאזה חדשים, ופיתח טכניקה ספקטרומטרית חדשה.

במהלך שבתון בשנת 19781979 במעבדות המחקר של קודאק, כחוקר-אורח הלא-אמריקאי הראשון, ביצע עבודה חלוצית בתחום הווידאו-דיסק.

עם ייסוד בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים הצטרף למחלקה לאלקטרואופטיקה, ומונה לראש המחלקה בשנת 1982. בהמשך קיבל תואר פרופסור מן המניין, ובשנת 1989 התמנה לרקטור המוסד. משנת 1993 עד 2009 כיהן כנשיא בית הספר, (הכהונה הכי ארוכה בתולדות המכון).

פרופ' בודנהיימר פרסם יותר מ-80 מאמרים בספרות המקצועית, והוא מחזיק באחד-עשר פטנטים בתחומי האלקטרו-אופטיקה. הוא שימש כיועץ לחברות היי-טק רבות בארץ ובארצות הברית ומכהן כחבר בוועדות מדעיות ולאומיות שונות.

פועלו בבג"ט[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת הנהגתו נוסדו מכונים נוספים בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה כמו מכון טל, וכן תוכניות לאוכלוסיות מיוחדות, דוגמת תוכניות לציבור החרדי המאפשרות השתלבותו בכוח העבודה הישראלי, ותוכנית לימודי הנדסה לבני העדה האתיופית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]