המרכז האקדמי לב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המרכז האקדמי לב
Lev academic center logo.png
מכללה אקדמית
מוטו תורה ומדע
תאריך ייסוד 1969
קמפוס ירושלים (קמפוס לב, תוכנית נווה, קמפוס טל, תוכנית תבונה). רמת גן (קמפוס לוסטיג)
בעלי תפקידים
נשיא פרופ' חיים סוקניק
רקטור פרופ' קנת הוכברג
מנכ"ל יוסי זעירא
סטודנטים
כלל הסטודנטים 3,880[1]
סטודנטים לתואר ראשון 3,683[1]
שונות
מיקום ירושלים
https://www.jct.ac.il/
קואורדינטות 31°45′53″N 35°11′28″E / 31.764722222222°N 35.191111111111°E / 31.764722222222; 35.191111111111
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
המרכז האקדמי לב
המרכז האקדמי לב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המרכז האקדמי לב[2], (לשעבר: "מכון לב" או "בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים", הידוע גם בראשי תיבות בג"ט) הוא מכללה אקדמית-תורנית, המוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה. המוסד משלב לימודי טכנולוגיה ויהדות, והלימודים בו מתקיימים בקמפוסים נפרדים לגברים ולנשים.

המרכז האקדמי לב מעניק תואר ראשון ושני במקצועות טכנולוגיים, במקצועות הניהול והחשבונאות ובסיעוד. ולומדים בו כ-5,000 תלמידים.

שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה)[3].

תולדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין לעוו לפיזיקה שימושית בקמפוס לב

המרכז האקדמי לב נוסד בשנת 1969 על ידי פרופ' זאב לב, במטרה לשלב לימודים אקדמיים עם לימודים תורניים ברמה ישיבתית. תוכנית הלימודים במרכז האקדמי כוללת לימודי קודש שמתקיימים בשעות הבוקר, ולימודים אקדמיים בשעות אחר-הצהריים.

בשנים הראשונות שכן המוסד בשכונת בית וגן, ולאחר כמה שנים עבר למשכנו החדש בקריה האקדמית בשכונת גבעת מרדכי. כמו כן, התעודות הראשונות הונפקו בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן, והחל מהשנה השלישית קיבל המוסד מעמד עצמאי. חוגי הלימוד הראשונים היו: אלקטרו-אופטיקה (כשהמרכז האקדמי לב היה אז המוסד היחיד בארץ בו נלמד מקצוע זה), מדעי המחשב, ואלקטרוניקה. במשך השנים המכון התפתח ונוספו מקצועות נוספים, ומאוחר יותר בסוף שנות ה-80 גם חשבונאות. בנוסף, המכון התחיל להציע קורסים בהוראת טכנולוגיה לכל המעוניין בהם. מכון לב פתח את שעריו בפני התעשייה הגבוהה בישראל, ומספר חברות של בוגרי המכון הקימו בו חממות טכנולוגיות בראשית שנות ה-90.

בשנת 1991 הוקמה המכינה הקדם-אקדמית הראשונה בבי"ס גבוה לטכנולוגיה על ידי בוגר המוסד מר מאיר בן חיים שגם ניהל אותה עד שנת 2004. במהלך שנות ה-90 הוקמו מכינות נוספות במתכונת של הכנה לקראת לימודים אקדמיים עם תיגבור לימודי השפה העברית - לתלמידים מחוץ לישראל.

נשיאי המרכז האקדמי לב:

בשנת 1994 הוקמה ביוזמת מאיר בן חיים וסגן הרקטור, פרופ' יעקב פרידמן, בתוך המכינה הקדם אקדמית תוכנית "עתודה חרדית" שאליה התקבלו תלמידים מרקע חרדי אשר למדו שנה אקדמית אחת במכינה ולאחר מכן שולבו באחת ממגמות הלימוד שאושרו על ידי צה"ל עבורם. בסיום התואר האקדמי הם מגויסים לשירות צבאי מלא כמהנדסים ביחידות טכנולוגיות של צה"ל. בנוסף, בשנת 1998 פתחה המכינה הקד"א כיתת מכינה ראשונה לתלמידים מרקע חרדי מגיל שנת שהייה (על פי חוק טל - מגיל 22 ומעלה), תלמידים אלו שולבו בהמשך כחלק ממכינת מכון נווה.

בעקבות העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים, נקלטו עולים בעבודה ובמחקר במרכז. המוסד הותאם גם לקליטת עולים-סטודנטים: שלוש מכינות נוסדו בשנות התשעים, לעולים מברית המועצות לשעבר, צרפת ואתיופיה.

קמפוסים ושלוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרכז האקדמי לב 6 שלוחות:

  • קמפוס לב - לגברים בשכונת גבעת מרדכי בירושלים. קמפוס לב, הוא קמפוס אקדמי לגברים המעניק תואר ראשון ושני במקצועות ההנדסה, הניהול ובסיעוד. במרכז הקמפוס נבנה בית המדרש, והסטודנטים זוכים לשלב לימודים תורניים במסגרת ישיבה גבוהה עם לימודים אקדמיים. בוגרי קמפוס לב משמשים כיום בתעשיית ההייטק, במערכת הביטחון, בפירמות פרטיות, במערכת הבריאות, במוסדות להשכלה גבוהה ועוד.
  • תוכנית נווה - לגברים בקמפוס לב בשכונת גבעת מרדכי בירושלים. מסלול הלימודים מאפשר למעוניינים להשתלב בו, לנצל את היום לעבודה או ללימוד תורה, ולרכז את הלימודים האקדמיים בשעות הצהריים או הערב.
  • קמפוס טל - לנשים בשכונת גבעת שאול בירושלים. קמפוס טל הוא קמפוס אקדמי לנשים המעניק תואר ראשון ושני במקצועות ההנדסה, הניהול ובמקצועות הבריאות. הלימודים האקדמיים משולבים עם לימודי מדרשה. בוגרות קמפוס טל משמשות כמהנדסות בתחומי ההייטק והתעשייה, כרואות חשבון במשרדים מובילים וכאחיות מוערכות במערכת הבריאות, במוסדות להשכלה גבוהה ועוד. ראשת הקמפוס: אתי שטרן.
  • תוכנית תבונה - לנשים חרדיות בקמפוס טל בשכונת גבעת שאול בירושלים. מרכז הלימודים החרדי תבונה מיועד לבוגרות סמינרים ובתי הספר התיכוניים של "בית יעקב" ומוסדות חינוך חרדיים, המעוניינות בהמשך דרך החינוך והשקפת העולם החרדית, יחד עם לימודים גבוהים לרכישת תואר אקדמי יוקרתי מטעם המרכז האקדמי לב. קמפוס תבונה קם מתוך חזון להעניק לצעירות חרדיות אפשרות לפרנסה מכובדת, במשכורות גבוהות מהממוצע בשוק, תוך חינוך ליראת שמיים, הקניית בסיס איתן להקמת בית של תורה ושמירה על הערכים ברוח בית יעקב. מנהלת תוכנית תבונה היא מרים וינברג.
  • קמפוס לוסטיג - לנשים בוגרות בית יעקב ברמת גן. קמפוס לוסטיג הוקם בשנת תשנ"ט כמוסד האקדמי הראשון והיחיד מסוגו, ברוח "בית יעקב". הקמפוס מיועד לבוגרות י"ב המעוניינות להמשיך את לימודיהן במסגרת תורנית מלאה המשלבת תואר אקדמי, וכן לנשים בוגרות סמינר או נשואות המחפשות תואר אקדמי במסגרת חרדית מבלי להתפשר על יידישקייט או מקצועיות. החזון של קמפוס לוסטיג הוא להעניק לבנות חרדיות אפשרות לפרנסה מכובדת, במשכורות גבוהות מהממוצע בשוק, תוך חינוך ליראת שמיים, הקניית בסיס איתן להקמת בית של תורה ושמירה על הערכים ברוח בית יעקב. ראש קמפוס לוסטיג הוא צבי שרייבר.
  • קמפוס מבח"ר - מרכז לימוד עצמאי לגברים חרדים בבני ברק המקבל שירותי הוראה (תואר ראשון במדעי המחשב[4]) מהמרכז האקדמי לב, וממוסדות נוספים.

פקולטות וחוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז מחולק לשלוש פקולטות:

בית המדרש ולימודי קודש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המדרש של המרכז האקדמי לב הוא חלק מרכזי בקמפוס ובשגרת יומם של הסטודנטים. בית המדרש מהווה מקום ללימוד תורה בחבורה או בחברותא, לבירור סוגיות רוחניות ולמילוי מצברים, לצד ההשכלה האקדמית.

תוכניות הלימוד השונות בבית המדרש מותאמות למגוון הסטודנטים המגיעים למרכז האקדמי לב: עתודאים, בוגרי צבא, בוגרי ישיבות ואברכים. התוכניות כוללות לימודי עיון ובקיאות בגמרא המקנים הרגלי לימוד והיכרות עם המסכתות, וכן לימודי הלכה ותנ"ך באופן מעמיק ושיטתי. לצד הלימוד העיוני, מתקיימים שיעורים העוסקים בבניין אמונה, מוסר ומידות - לימוד המבקש לבנות שיטה סדורה ביחס ליסודות המחשבה הישראלית ולסוגיות אמוניות וערכיות המתחדשות בדורנו. כיום עומד בראש בתי המדרש במרכז האקדמי לב: הרב יוסף צבי רימון, ובראש בית המדרש בקמפוס לב: הרב אמנון חדרי.

בקמפוס טל, לנשים, פועלת תוכנית מדרשה המאפשרת לסטודנטיות לשלב לימודי קודש לצד לימודיהן האקדמיים. בראש המדרשה עומד הרב יהונתן אורן. במדרשה נלמדים שיעורים במגוון רחב של נושאים: תורה ופרשת שבוע, מועדים, תנ"ך, יסודות באמונה, הלכה, הבית היהודי, תורת החסידות, משנת הרב קוק, תורה ומדע, מודעות ועבודה פנימית, חיזוק כוחות הנפש ועוד. כחלק מפעילות המדרשה מתקיימים במהלך השנה ימי עיון, הפתוחים לקהל הרחב.

בקמפוס לוסטיג, וכן בתוכנית תבונה, פועלות גם כן תוכניות ענפות של לימודי קודש. ומוצעים מגוון שיעורים בנושאי השקפה, מידות, הלכה ועניינים אקטואליים מתוך הפרשה.

יזמות וחדשנות במרכז האקדמי לב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים, הוקמו על ידי בוגרים טריים של המרכז האקדמי לב למעלה מ-80 מיזמים וחברות פרטיות, ביניהם NDS שנמכרה לסיסקו ב-5 מיליארד דולר.

במרכז האקדמי לב פועל מרכז יזמות בשם "לב-טק" (LevTech). מרכז היזמות נועד לאפשר לסטודנטים, בוגרים ואנשי סגל לרכוש כלים, ידע וניסיון מעשי בכל הנוגע להקמת מיזמים וסטארטאפים. מרכז "לב-טק" מפעיל מספר תוכניות במטרה לקדם את נושא היזמות והחדשנות בקמפוס, ומעניק ליווי והדרכה לסטודנטים ובוגרים בהקמת מיזמים בתחילת דרכם.

מרכז היזמות מפעיל סדנאות לסטודנטים בנושא הקמת סטרטאפים, מקיים הרצאות על יזמות וחדשנות של דמויות מעוררות השראה, ומעניק חלל עבודה וליווי צמוד למיזמים בשלבים מתקדמים.

מדי שנה מקיים מרכז היזמות האקתון שנתי, המהווה מרתון בן כ-48 שעות, בו צוותים קטנים של סטודנטים מכלל המחלקות מתמודדים עם אתגרים שהוצבו על ידי חברות גדולות בתעשייה וארגונים חברתיים בצוותים רב תחומיים בליווי מנטורים.

מעורבות חברתית במרכז האקדמי לב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז האקדמי מעודד את הסטודנטים להתנדבות ומעורבות קהילתית ומפעיל מספר פרויקטים חברתיים, תוכניות מלגות וקורסים המשלבים עשייה חברתית בקהילה. פרויקט הדגל החברתי של המרכז האקדמי לב הוא "לב בקהילה". פרויקט "לב בקהילה" עוסק בקידום זכויות אדם של אנשים עם מוגבלות, כגון הזכות לדיור, לחינוך, לתעסוקה, לנגישות, לשירותי בריאותשוויון ועוד. הפרויקט מתמקד בפעילות של סטודנטים וחברי סגל עם ולמען אנשים עם מוגבלות בקהילה החרדית בירושלים, תוך התייחסות לבעיותיהם ולצרכיהם הייחודיים, שכיום אינם זוכים למענה ראוי ומספק.

בפרויקט משתתפים מדי שנה עשרות סטודנטים וסטודנטיות המתנדבים מדי שבוע בשלוש רמות פעילות:

  1. ברמה הפרטנית - ליווי ילדים, נוער ובוגרים עם מוגבלות, למען שילובם כשווים בחברה, מימוש זכויותיהם והעצמתם.
  2. ברמה הקהילתית - פעילות קבוצתית שעונה על צורך שעלה מהקהילה, פעילות לשינוי תפיסות והפחתת סטיגמות.
  3. ברמה המערכתית - פעילות לשינוי מדיניות וסינגור במישור העירוני והארצי.

הפרויקט הוקם ומנוהל על-ידי ד"ר צביקה אור וד"ר עדי פינקלשטיין ונעשה בשיתוף פר"ח ובתמיכת המועצה להשכלה גבוהה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]