המרכז האקדמי לב
 | |
| מכללה | |
|---|---|
| על שם | זאב לב |
| מוטו | תורה ומדע |
| תקופת הפעילות | 1969–הווה (כ־57 שנים) |
| מייסדים |
זאב לב  |
| קמפוס | ירושלים (קמפוס לב, תוכנית נווה, קמפוס טל, תוכנית תבונה). רמת גן (קמפוס לוסטיג) |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | פרופ' אברהם דומב |
| יו"ר |
יו"ר חבר הנאמנים ד"ר דב רובין יו"ר ועד מנהל עו"ד סטיוארט הרשקוביץ |
| רקטור | פרופ' דן בוכניק |
| מנכ"ל | רועי אוהב ציון[1] |
| סטודנטים | |
| כלל הסטודנטים | 3,880[2] |
| סטודנטים לתואר ראשון | 3,683[2] |
| מיקום | |
| מיקום | ירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°45′53″N 35°11′28″E / 31.764722222222°N 35.191111111111°E |
| https://www.jct.ac.il/ | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   המרכז האקדמי לב | |
  | |
המרכז האקדמי לב[3] (לשעבר: "מכון לב" או "בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים", ידוע גם בראשי תיבות בג"ט) הוא מכללה אקדמית-תורנית, המוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה. המוסד מאפשר שילוב לימודי טכנולוגיה ויהדות, והלימודים בו מתקיימים בקמפוסים נפרדים לגברים ולנשים.[4]
המרכז האקדמי לב מעניק תואר ראשון ושני במקצועות טכנולוגיים, במקצועות הניהול והחשבונאות ובסיעוד. לומדים בו כ-5,000 סטודנטים.[5]
שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה)[6][7].
תולדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המרכז האקדמי לב נוסד בשנת 1969 על ידי פרופ' זאב לב,[4] במטרה לשלב לימודים אקדמיים עם לימודים תורניים. תוכנית הלימודים במרכז האקדמי כוללת לימודי קודש שמתקיימים בשעות הבוקר, ולימודים אקדמיים בשעות אחר-הצהריים.[5]
בשנים הראשונות שכן המוסד בדירות ובכיתות בשכונת בית וגן, ולאחר כמה שנים עבר למשכנו החדש בקריה האקדמית בשכונת גבעת מרדכי. כמו כן, התעודות הראשונות הונפקו בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן, והחל מהשנה השלישית קיבל המוסד מעמד עצמאי. חוגי הלימוד הראשונים היו אלקטרו-אופטיקה (כשהמרכז האקדמי לב היה אז המוסד היחיד בארץ בו נלמד מקצוע זה), מדעי המחשב, ואלקטרוניקה. במשך השנים המכון התפתח ונוספו מקצועות נוספים, ומאוחר יותר בסוף שנות ה-80 גם חשבונאות. בנוסף, המכון התחיל להציע קורסים בהוראת טכנולוגיה לכל המעוניין בהם. מכון לב פתח את שעריו בפני התעשייה הגבוהה בישראל, ומספר חברות של בוגרי המכון הקימו בו חממות טכנולוגיות בראשית שנות ה-90.
בשנת 1991 הוקמה מכינה הקדם-אקדמית הראשונה בבית ספר גבוה לטכנולוגיה. במהלך שנות ה-90 הוקמו מכינות נוספות במתכונת של הכנה לקראת לימודים אקדמיים עם תגבור לימודי השפה העברית לתלמידים מחוץ לישראל.
נשיאי המרכז האקדמי לב:
- פרופ' יצחק (ארנסט) נבנצל, כיהן בין השנים 1969–1993. בחלק מתקופה זו שימש גם כמבקר המדינה.
- פרופ' צבי וינברגר, כיהן בין השנים 1985–1993.
- פרופ' יוסף בודנהיימר כיהן בין השנים 1993–2009.
- פרופ' נח דנא-פיקארד כיהן בין השנים 2009–2013.
- פרופ' חיים סוקניק כיהן בין השנים 2013- 2025.
- פרופ' אברהם דומב מכהן החל מאוקטובר 2025.[8]
בשנת 1994 הוקמה ביוזמת מאיר בן חיים וסגן הרקטור, פרופ' יעקב פרידמן, בתוך המכינה הקדם אקדמית תוכנית "עתודה חרדית" שאליה התקבלו תלמידים מרקע חרדי אשר למדו שנה אקדמית אחת במכינה ולאחר מכן שולבו באחת ממגמות הלימוד שאושרו על ידי צה"ל עבורם. בסיום התואר האקדמי הם מגויסים לשירות צבאי מלא כמהנדסים ביחידות טכנולוגיות של צה"ל. בנוסף, בשנת 1998 פתחה המכינה הקד"א כיתת מכינה ראשונה לתלמידים מרקע חרדי מגיל שנת שהייה (מגיל 22 ומעלה, על פי חוק טל), תלמידים אלו שולבו בהמשך כחלק ממכינת תוכנית נווה.
בעקבות העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים, נקלטו עולים בעבודה ובמחקר במרכז. המוסד הותאם גם לקליטת עולים-סטודנטים: שלוש מכינות נוסדו בשנות התשעים, לעולים מברית המועצות לשעבר, צרפת ואתיופיה.
מאז 2019 פועל במרכז האקדמי לב מיזם בשם "שגרירים בלב" למטרת שידוכים. מאז הפרויקט התרחב, כשחברים בו כיום כ-3,200 צעירים רווקים מהציבור הדתי, ויצאו ממנו עשרות חתונות.[9]
במרכז האקדמי לב פועל מרכז יזמות בשם "שרייבר לב-טק" (Schreiber LevTech). מדי שנה מקיים מרכז היזמות האקתון שנתי, המהווה מרתון בן כ-48 שעות, בו צוותים קטנים של סטודנטים מכלל המחלקות מתמודדים עם אתגרים שהוצבו על ידי חברות גדולות בתעשייה וארגונים חברתיים בצוותים רב תחומיים בליווי מנטורים.[10][11]
קמפוסים ושלוחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרכז האקדמי לב 7 שלוחות, חלקן לגברים בלבד וחלקן לנשים בלבד.
- קמפוס לב – הקמפוס הראשי של המכללה בשכונת גבעת מרדכי בירושלים, המיועד לגברים. הקמפוס מעניק תואר ראשון ושני במקצועות ההנדסה, הניהול ובסיעוד. חלק מהקמפוס הוא בית המדרש, וחלק מן הסטודנטים לומדים בו לימודים תורניים לצד לימודים אקדמיים. בוגרי הקמפוס משתלבים בתעשייה הפרטית והציבורית.[12]
- תוכנית נווה – בקמפוס לב בשכונת גבעת מרדכי בירושלים. מסלול הלימודים דומה למסלול בקמפוס לב, אך הלימודים בבית המדרש אינם חובה. רוב הסטונדטים בתוכנית נווה בעלי משפחות ובעלי רקע תורני.[13]
- קמפוס טל – לנשים בשכונת גבעת שאול בירושלים. הקמפוס מעניק תואר ראשון ושני במקצועות ההנדסה, הניהול ובמקצועות הבריאות. הלימודים האקדמיים משולבים עם לימודי מדרשה. בוגרות הקמפוס משתלבות בתעשייה הפרטית והציבורית.[14]
- תוכנית תבונה – בקמפוס טל בשכונת גבעת שאול בירושלים. מרכז הלימודים החרדי תבונה מיועד לבוגרות סמינרים ובתי הספר התיכוניים של "בית יעקב" ומוסדות חינוך חרדיים, המעוניינות בהמשך דרך החינוך החרדית, יחד עם לימודים גבוהים לרכישת תואר אקדמי מטעם המרכז האקדמי לב. מנהלת תוכנית תבונה היא מרים וינברג.[15][16]
- תוכנית אופק – מרכז לימודי חרדי לבנות מסמינרים ותיכונים חרדים במקצועות הננו טכנולוגיה וסיעוד מטעם המרכז האקדמי לב. מנהלת התוכנית היא חיה צס׳רק.[17]
- קמפוס לוסטיג – לנשים בוגרות בית יעקב ברמת גן. קמפוס לוסטיג הוקם בשנת תשנ"ט כמוסד האקדמי הראשון והיחיד מסוגו, ברוח "בית יעקב".[18] הקמפוס מיועד לבוגרות י"ב המעוניינות להמשיך את לימודיהן במסגרת תורנית מלאה המשלבת תואר אקדמי, וכן לנשים בוגרות סמינר או נשואות המחפשות תואר אקדמי במסגרת חרדית.[19] ראש קמפוס לוסטיג הוא צבי שרייבר.[20]
- קמפוס מבח"ר – מרכז לימוד עצמאי לגברים חרדים בבני ברק המקבל שירותי הוראה (תואר ראשון במדעי המחשב[21]) מהמרכז האקדמי לב, וממוסדות נוספים.[22]
פקולטות וחוגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלימודים במרכז האקדמי לב מחולקים לשלוש פקולטות:
- הפקולטה להנדסה ומדעי המחשב:
- פיזיקה יישומית/הנדסת אלקטרואופטיקה
- תואר ראשון עם התמחות באופטרוניקה, מחשבים[23]
- תואר שני עם מסלולים באופטיקה ביו-רפואית, אלקטרוניקה ועיבוד אותות, ננו/מיקרו אלקטרואופטיקה ואופטיקה ותצפיות חלל.[24]
- הנדסת חשמל ואלקטרוניקה[25]
- הנדסת תעשייה וניהול עם התמחות במערכות מידע או בניהול פרויקטים[26]
- הנדסת תוכנה[27]
- מדעי המחשב[28]
- כריית מידע[29]
- הנדסת תקשורת מחשבים – תואר שני[30]
- פיזיקה יישומית/הנדסת אלקטרואופטיקה
- הפקולטה לניהול:
- חשבונאות ומערכות מידע[31]
- מנהל עסקים – תואר ראשון[32]
- הפקולטה למדעי החיים והבריאות:
- סיעוד
- תואר ראשון
- תואר שני עם תחומי מומחיות לבחירה:[33]
- מומחיות קלינית בגריאטריה[34]
- מומחיות קלינית בטיפול תומך[35]
- סיעוד מתקדם ברפואה פנימית[36]
- ביואינפורמטיקה[37]
- רוקחות – בשיתוף עם האוניברסיטה העברית[38]
- סיעוד
בית המדרש
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרכז האקדמי לב פועלים בתי מדרש לגברים ומדרשות לנשים, המקיימים לימודי קודש לצד הלימודים האקדמיים. בראש בתי המדרש עומד הרב יוסף צבי רימון.
- קמפוס לב (גברים): הלימודים מתקיימים בשעות הבוקר וכוללים גמרא (עיון ובקיאות), הלכה, תנ"ך ומוסר. בראש בית המדרש בקמפוס לב עומד הרב אמנון חדרי.
- קמפוס טל (נשים): פועלת תוכנית מדרשה בראשות הרב יהונתן אורן, הכוללת לימודי תנ"ך, אמונה והלכה.
- קמפוס לוסטיג ותוכנית תבונה: מתקיימים שיעורי השקפה, מידות והלכה.
מן העיתונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצלחת תלמידי המרכז בבחינות לשכת רואי החשבון והטבות חריגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2017 פורסם בעיתון TheMarker כי "באחרונה פורסמו תוצאות של בוגרי תואר ראשון בראיית חשבון, שניגשו לבחינות החיצוניות של לשכת רואי החשבון. למקום השני המכובד הגיעו בוגרי המרכז האקדמי לב, במקרה זה בעיקר בוגרות, שעקפו לא מעט אוניברסיטאות ותיקות והבהירו מדוע בשנים האחרונות נהפך המוסד, שבו לומדים כ–5,000 סטודנטים, לאבן שואבת לחרדים וחרדיות המבקשים ללמוד מקצוע. [39] בהמשך הכתבה התפרסם תחקיר על הטבות שניתנו לאנשי המרכז הבכירים. כך למשל הנשיא של המרכז (לשעבר), פרופ' יוסף בודנהיימר, שפרש ב־2009 לאחר 16 שנה בתפקיד ונפטר בינתיים, הרוויח משכורת שהייתה בחלקה הגדול חריגת שכר מהשכר המאושר. במרכז האקדמי הגיבו לתחקיר והודו כי הנוהל היה שגוי. עוד נטען בתחקיר על שימור תנאי השבתון של הרקטור לשעבר (פרופ' קנת הוכברג) והנשיא הנוכחי (פרופ' חיים סוקניק) בין עבודתם הקודמת באוניברסיאות השונות לבין עבודתם הנוכחית במכללה שלא כמקובל. עוד נטען בתחקיר שראש המחלקה להוראת מדעים (לשעבר) פרופ' ראובן פרימן, רשם עצמו מרצה בכל הקורסים שאינם דורשים הרצאות פרונטליות, אלא יציאה של הסטודנטים להנחיה או צפייה בשיעורים כחלק מהוראה מעשית, ושבכיר המרכז האקדמי סטיוארט הרשקוביץ עשה שימוש בנסיעותיו כחבר דירקטוריון בנק על מנת לגייס כספים למרכז האקדמי לב[40] .
שיעור הנשים בלימודי מדעי המחשב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבדיקה שעשה דה-מרקר בנתוני המל"ג[41] הסתבר כי המרכז האקדמי לב מוביל בשיעור הנשים (53%) מבין כלל הסטודנטים למדעי המחשב, זאת בהשוואה ל-29% בלבד מבין הסטודנטים למדעי המחשב בכלל המוסדות בארץ. הנתון מוסבר על ידי הפופולריות של המקצוע בציבור הנשים החרדי והדתי.
דיווח כוזב על הוצאות חברת סנפורד קולב ושות'
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב- 2018, האשימה רשות המיסים את יו"ר חבר הנאמנים במוסד האקדמי מכון לב עו"ד סנפורד קולב ואת הרקטור לשעבר פרופ' מנחם שטיינר כי היו שותפים לדיווח כוזב על הוצאות חברת סנפורד קולב ושות'. קולב שילם לשטיינר, שהיה רקטור עד 2014, סך של 750,000 ש"ח מחשבון חברת סנפורד קולב ושות', עבור ויתור על שנת כהונה, שלא כדין.[42][43] לאור זאת, הטילה רשות המיסים על קולב כופר בסך 300,000 ש"ח.[44]
תרומה להקמת בניין לחוג לסיעוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2020 התפרסם כי קרן הלמסלי האמריקאית תרמה 32 מיליון שקל לבית ספר לסיעוד של המרכז האקדמי לב.[45]
הדוקטורט של פרופ' דן בוכניק
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 2022 פורסם בעיתון הארץ תחקיר[46] בקשר למינויו של רקטור המרכז הנוכחי, פרופ' דן בוכניק.[47] תואר הדוקטור ניתן על ידי מוסד בקליפורניה אשר על-פי הגף לתארים זרים במשרד החינוך מעולם לא ניפק תארים המוכרים בישראל. המרכז האקדמי לב הסביר כי למוסדות האקדמיים יש אוטונומיה במינויים וקביעת דרוג שכר לסגל האקדמי. לפיכך, הגף לבחינת תארים זרים אינו רלוונטי . כאשר מונה פרופ' דן בוכניק לאיש סגל בכיר בדרגת ד"ר, נבדק הדוקטורט שלו. הליך זה נמצא תקין גם מצד ועדת המינויים לפרופסורה מטעם המל"ג. [48].
למודי אלקטרואופטיקה בקמפוס טל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2025 נפתחה מחדש מגמת לימודי אלקטרואופטיקה בקמפוס טל של המרכז.[49] כזכור, מגמת אלקטרואופטיקה הייתה המגמה הראשונה במרכז האקדמי לב עם הקמתו. מגמה כזו אף התקימה בקמפוס טל לפני כעשרים שנה אך נסגרה עם הזמן.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המרכז האקדמי לב- אתר האינטרנט הרשמי של המרכז האקדמי לב (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של המרכז האקדמי לב (בצרפתית)
המרכז האקדמי לב, ברשת החברתית פייסבוק
המרכז האקדמי לב, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
המרכז האקדמי לב, סרטונים בערוץ היוטיוב- דף הפייסבוק של המרכז האקדמי לב
- ערוץ היוטיוב של המרכז האקדמי לב
- אתר מרכז היזמות לב-טק
- אתר בית המדרש של המרכז האקדמי לב
- פרויקט "לב בקהילה" באתר המוסד
- מרכז הקריירה של המרכז האקדמי לב
- אתר מיזם השידוכים "שגרירים בלב"
רוני לינדר-גנץ, מלימודי קודש לאחים אקדמאיים בבית חולים: הדור החדש של הגברים החרדים, באתר TheMarker, 29 במאי 2015.- רותי לוי, כמה סטודנטיות למדעי המחשב לומדות בטכניון, וכמה בבינתחומי?, באתר TheMarker, 21 באוגוסט 2017
בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית- מאמרים של המרכז האקדמי לב, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מנכ"ל חדש במוסד להשכלה הגבוהה בירושלים: "רקע עשיר ויכולות ניהוליות", באתר אייס, 11 ביוני 2025
- ^ 1 2 לפי לוח 8 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תש"ף (2019–2020)
- ^ מתוך אתר המועצה להשכלה גבוהה בישראל
- ^ 1 2 י"ח תשרי; 17 שנה לפטירתו של מקים המרכז האקדמי לב, באתר "סרוגים", 24 בספטמבר 2021
- ^ 1 2 אודות - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
- ^ מלגה ללומדים בפריפריה – ייעוד 44, באתר האגף והקרן לחיילים משוחררים
- ^ מלגה לתושבי הפריפריה – ייעוד 45, באתר האגף והקרן לחיילים משוחררים
- ^ נשיא חדש למרכז האקדמי לב: פרופ' אבי דומב, בעיתון מקור ראשון, 3 באפריל 2025
- ^ טלי פרקש, עידן הבדידות: "ההפרדה המגדרית פוגעת ביכולת להכיר בני זוג", באתר ynet, 14 בפברואר 2016
- ^ חנן גרינווד, סטודנטים פיתחו טכנולוגיה שתמנע ירי דו צדדי, באתר ישראל היום, 23 בדצמבר 2020
- ^ גלי פיאלקוב, האקתון מסוג אחר: הנשים ששוברות את תקרת הזכוכית, באתר "אנשים ומחשבים", 4 בדצמבר 2017
- ^ קמפוס לב - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
- ^ הרחבה על קמפוס לב - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
- ^ קמפוס טל - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
- ^ תבונה - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
- ^ המרכז האקדמי לב מאחד את מסלולי הלימוד, באתר בחדרי חרדים, 22 במאי 2018
- ^ סמינר אופק - השמים הם הגבול, באתר סמינר אופק (באנגלית אמריקאית)
- ^ קמפוס לוסטיג - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
- ^ ללמוד, להצליח: המסלול של קמפוס לוסטיג, באתר כיכר השבת
- ^ לאחר כשני עשורים - מנהל חדש לקמפוס לוסטיג, באתר בחדרי חרדים, 6 ביוני 2016
- ^ מכללת מבחר - מסלולי לימודים, באתר mivchar.org.il
- ^ מכללת מבחר, באתר mivchar.org.il
- ^ פיזיקה יישומית/ הנדסת אלקטרו אופטיקה - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
- ^ M.S.C פיזיקה יישומית / אלקטרו אופטיקה - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
- ^ הנדסת חשמל ואלקטרוניקה - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
- ^ הנדסת תעשיה וניהול - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
- ^ הנדסת תוכנה - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
- ^ מדעי המחשב - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
- ^ חדש באקדמיה: מכריית מידע ועד הוראה מתקנת, באתר ynet, 25 בספטמבר 2019
- ^ הנדסת תקשורת מחשבים M.Sc - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
- ^ באים בחשבון, באתר ערוץ 7, 2 ביולי 2020
- ^ מנהל עסקים - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
- ^ אורלי הררי, סיעוד - עמוד השדרה של כל בית חולים, באתר ערוץ 7, 22 בינואר 2020
- ^ "מחויבים לפעול למען מערכת בריאות איכותית בישראל", בעיתון מקור ראשון, 26 במאי 2020
- ^ חדש באקדמיה: מ"דיפלומטיה דיגיטלית" לטיפול בחולים סופניים, באתר ynet, 25 בדצמבר 2019
- ^ בעקבות הקורונה: עולם הרפואה הפנימית בזינוק, באתר "סרוגים", 4 באפריל 2021
- ^ ביואינפורמטיקה - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
- ^ חדש: מסלול רוקחות במרכז האקדמי לב, באתר ערוץ 7, 9 בפברואר 2021
- ^ טלי חרותי-סובר, פתחון לב: החיים הטובים של בכירי המרכז האקדמי לב, שממומן מכספי ציבור, באתר TheMarker, 3 במרץ 2017
- ^ יוסף ארנפלד, עניין אישי והפעם עם סטיוארט הרשקוביץ, באתר ערוץ 7, 12 בינואר 2023
- ^ רותי לוי, כמה סטודנטיות למדעי המחשב לומדות בטכניון, וכמה בבינתחומי?, באתר TheMarker, 21 באוגוסט 2017
- ^ "יו"ר חבר הנאמנים והרקטור במוסד האקדמי מכון לב נעצרו בחשד כי ביצעו עבירות מס בהיקף של מאות אלפי ₪". GOV.IL. .
- ^ טלי חרותי-סובר, יו"ר מכון לב והרקטור לשעבר נעצרו בחשד לעבירות מס במאות אלפי שקלים, באתר TheMarker, 16 בינואר 2018
- ^ רשות המיסים, [ttps://www.capitax.co.il/Attachments/ransom-committees-2018.pdf#page=96 החלטות ועדות הכופר ברשות המסים שנת 2018- החלטת כופר מס הכנסה 60/18] (עמ' עמוד 96), 10.3.2021
- ^ שחר אילן, קרן אמריקאית תרמה 32 מיליון שקל לבית ספר לסיעוד בירושלים, באתר כלכליסט, 21 במאי 2020
- ^ טלי חרותי-סובר, כיצד מרצה עם תואר שלישי לא מוכר מתמנה לרקטור מכללה?, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2022
- ^ פרופסור דן בוכניק - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
- ^ טלי חרותי-סובר, כיצד מרצה עם תואר שלישי לא מוכר מתמנה לרקטור מכללה?, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2022
- ^ אביחי חיים, לא לגברים בלבד: הסטודנטיות שכובשות את 'מדעי הלייזר', באתר וואלה, 6 בנובמבר 2025