יוסף בן ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יוסף בן ישראל משתא היה משורר יהודי-תימני.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן ישראל חי בשרעב במאה ה-16–17 והיה ראשון המשוררים ממשפחת משתא. לשירתו נודעת השפעה על שירי בן משפחתו הרב שלום שבזי, שחי כחמישים שנה אחריו, מבחינת סוגי השירים ורעיונותיהם והשימוש המופלג בלשון הערבית. הופנו אליו שאלות בתחום המחשבה היהודית.

לדעת הרב יוסף קאפח, מגיע ר' יוסף בן ישראל לשיאו בשיר "טאיר אלגון יבאת יחדי", שבו הוא נותן ביטוי להתרוממות מצורכי הגוף בזמן שהוא דבוק במושכלות.[דרוש מקור]

ידועים לנו כ-110 שירים שכתב, בהם סליחות, קינות ושירי חול, וכן שירים העוסקים בגלות וגאולה, מחשבה ומוסר. כמה משיריו התחבבו במיוחד על יהודי תימן ובהם: אשאל אלהי יגאלה שבויים[1]; אלהים אשאלה יוצר מאורים[2]; ישקף אלקים ממעון קדשו[3].

שימש כרב וכמנהיג קהילות.[דרושה הבהרה] בנו, ר' ישראל ספרא, היה גם הוא משורר ומעתיק ספרים. ר' שלום שבזי מזכיר דברי תורה בשמו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "אשאל אלוהי", באתר "שירת תימן"
  2. ^ "אלוהים אשאלה", באתר "שירת תימן"
  3. ^ "ישקף אלוהים", באתר "שירת תימן"
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.