לדלג לתוכן

יוסף גרינוולד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדמו"ר ואב"ד פאפא
רבי יוסף גרינוולד
לידה 1903
כ"ד באלול תרס"ג
ברזוביץ, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 באוגוסט 1984 (בגיל 81 בערך)
י"ג באב תשמ"ד
מחוז וסטצ'סטר, ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קריית פאפא שבווסטצ'סטר
מקום מגורים ויליאמסבורג (ברוקלין)
מקום פעילות ניו יורק, ירושלים
תקופת הפעילות ? – 11 באוגוסט 1984 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק מקוואות
רבותיו אביו, ואחי סבו רבי אליעזר דוד גרינוולד
חיבוריו ויחי יוסף, ויען יוסף
אב יעקב יחזקיה גרינוולד עריכת הנתון בוויקינתונים
אם שרה רבקה
צאצאים יעקב יחזקיה גרינוולד (הנכד) עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר פאפא ה־2
ב' באדר תש"א – י"ג באב תשמ"ד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יוסף גרינוולד (כ"ד באלול תרס"ג, 1903 - י"ג באב תשמ"ד, 11 באוגוסט 1984) היה ראש ישיבת "קרן לדוד" בסאטמר ורבה האחרון של פאפא שבהונגריה. לאחר השואה שימש כאדמו"ר ואב"ד פאפא, רב הקהילה וראש ישיבתה בברוקלין.

נולד בברזוביץ לרב יעקב יחזקיה גרינוולד, רבה וראש ישיבתה של פאפא ובנו של רבי משה גרינוולד, ה"ערוגות הבושם". למד אצל אחי סבו, הרב אליעזר דוד גרינוולד בעל "קרן לדוד", ובשנת תרפ"ה (1925) נישא לבתו המאומצת, שהייתה בתו של רבי יעקב יחזקיה אחיהם של רבי אליעזר דוד וסבו רבי משה.

לאחר נישואיו התגורר בסאטמר, שבה כיהן הרב אליעזר דוד גרינוולד כרב וכראש ישיבה. זמן קצר לאחר נישואיו התמנה כדיין בסאטמר. הוא היה מקורב לרבו וחותנו-החורג ועסק בהדפסת ספריו. לאחר פטירת הרב אליעזר דוד גרינוולד, בשנת תרפ"ח, עמד רבי יוסף בראש ישיבת "קרן לדוד" בסאטמר. בשנת תרצ"ח (1938) כשהוטל בניו יורק חרם כלכלי [באיקאיט] על מוצרים של רומניה, כתב רבי יוסף מכתב ליהודי ניו יורק, שלא להכניס את השליבוביץ בין המוחרמים כי זה פוגע ביהודייה.[1]

בשנת תש"א (1941), לאחר פטירת אביו הרב יעקב יחזקיה, עבר להתגורר בפאפא ומילא את מקום אביו ברבנות ובראשות הישיבה. לאחר שלוש שנים, לאחר חג השבועות תש"ד, החלו הנאצים לשלוח את יהודי פאפא לאושוויץ. רבי יוסף גם נשלח לעבודות כפייה, במהלכן התעללו בו הנאצים. אשתו ועשרת ילדיו נרצחו בשואה. נישא בשנית למרים, בת רבי ישכר וובר, חתן דודו רבי דוד אויש מפאקש.

לאחר מלחמת העולם השנייה שב הרב גרינוולד לפאפא בניסיון לשקם את חיי הקהילה, אולם לאחר שנכשלו מאמציו עזב את הונגריה יחד עם עשרות תלמידי הישיבה. במשך מספר שנים התגורר באנטוורפן שבבלגיה.

בשנות ה-50 עבר להתגורר בברוקלין, ניו יורק, שם כונן את "קהלת יעקב - פאפא" ושימש בה רב, אדמו"ר וראש ישיבה. היה חבר בארגון התאחדות הרבנים ומשנת תש"מ נשיא.

הוא ואביו היו נוסעים לאדמו"רי בעלז ונמנה עם חסידיו של האדמו"ר מבעלז. גם לאחר המלחמה, נסע לארץ ישראל לאדמו"ר מבעלז, שכיבדו ועמד לכבודו. בויליאמסבורג עבד יד ביד עם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (שהיו בידידות מעת אשר שימש כדיין וכמו"ץ בעיר סאטמאר באונגארן) להקמת ושגשוג היהדות אחרי המלחמה.

רבים מפסקיו מובאים בספרי נטעי גבריאל.

בניו: רבי יעקב יחזקיה - ממלא מקומו כאדמו"ר מפאפא בוויליאמסבורג; רבי ישראל מנחם - האדמור מתולדות יוסף פאפא בבורו פארק; רבי אהרן - דיין הקהילה בוויליאמסבורג. חתניו: הרב משה רוזנר (בן הרב יהודה רבה של טרצאל) - אב"ד טרצאל - מונסי, בעבר אב"ד הקהילה במונסי; הרב יעקב שלמה מייזליש - אב"ד לימנוב.

  • שו"ת ויען יוסף - על ד' חלקי שו"ע, שישה חלקים
  • ויחי יוסף - על התורה
  • ויחי יוסף - על מועדים
  • ויחי יוסף - על חנוכה
  • ויחי יוסף - על הגדה של פסח
  • ויחי יוסף - על מסכת מקוואות
  • חידושי שמעתתא - על מסכת פסחים
  • שירי מצווה - נדפס בתוך ספרי אביו ויגד יעקב
  • קונטרס קלח של אזוב - נספח אל הגדש"פ אגודת אזוב
  • קונטרס קנה בשם - נספח אל ספר ערוגת הבשם על סוגיית אין איסור חל על איסור
  • פתח טוב - פתיחות לבני הישיבה
  • דרכי יוסף - ענייני מוסר ויראת ה'

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אהרן סורסקי, ויחי יוסף - כור מחצבתו ותולדות חייו הקדושים של...רבי יוסף גרינוולד זי"ע מפאפא..., ירושלים, תשנ"ו

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]