אהרן רוקח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי אהרן רוקח
המהר"א מבעלז
Aharon Rokeach.jpg
תאריך לידה אלול ה'תר"ם
תאריך פטירה כ"א באב ה'תשי"ז
ירושלים
מקום קבורה בית קברות הר המנוחות
תאריך לידה לועזי 1880
תאריך פטירה לועזי 18 באוגוסט 1957 (בגיל 77 בערך)
חסידות בעלז
מספר בשושלת הרביעי
הקודם רבי ישכר דב רוקח (הזקן)
הבא רבי ישכר דב רוקח
אב רבי ישכר דב רוקח (הזקן)
אם בתיה רוחמה
בת זוג בזיווג ראשון מלכה, בזיווג שני חנה אלמנת האדמו"ר יוסף מאיר פולק מבערגסאז
ילדים בניו: אברהם יושע העשיל, אלעזר מנחם נחום, רבי ישראל ורבי משה – מזיווג ראשון. האדמו"ר אברהם אלטר פולק מבערגסאז-פתח תקווה – בן חורג מזיווג שני.

בנותיו: איידעלע, מירל, רבקה מרים ושרה ברכה – מזיווג ראשון. ביילא חיה – בת חורגת מזיווג שני.

רבי אהרן רוקח (מכונה המהר"א מבעלז, בחסידות בעלז מכונה "הרב זכרונו לברכה"), אלול ה'תר"ם - כ"א באב ה'תשי"ז; 1880 - 18 באוגוסט 1957) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות בעלז ומקים חסידות בעלז בארץ ישראל לאחר השואה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחודש אלול שנת ה'תר"ם (1880) כבן בכור לרבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר השלישי בשושלת בעלזא, ולבתיה רוחמה רוקח נכדת רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל. בגיל צעיר התייתם מאמו וגדל בצל סבו רבי יהושע רוקח. בגיל 14 התארס עם מלכה, בת דודו, רבי שמואל מסקאהל[1] ובב' באדר ה'תרנ"ח נישא לה. השידוך נסגר עוד בחיי סבו רבי יהושע מבעלזא ובעידודו. לרבי אהרן נולדו מספר בנים ובנות והוא איבד את כל משפחתו בשואה. לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ז (1926) מונה לממלא מקומו באדמו"רות ורבנות העיירה.

בשנת תש"ג (1943) חולץ מגטו בוכניה, ליד קרקוב, תמורת ממון רב, ביחד עם אחיו, הרב מרדכי רוקח מבילגוריי. בט"ו באייר באותה שנה הגיע להונגריה, התיישב בבודפשט למשך שמונה חודשים עד כ"ד בטבת תש"ד (1944). משנודע לו שהגסטאפו עוקב אחריו ודורש מממשלת הונגריה את הסגרתו בחזרה לשלטונות הנאציים עזב במהירות את הונגריה וביום ט' בשבט ה'תש"ד (5 בינואר 1944) הגיע יחד עם אחיו לארץ ישראל.

האדמו"ר סירב להפצרות חסידיו לגור בירושלים בבני ברק ובפתח תקוה, ועמד על החלטתו להתיישב בתל אביב ואת ביתו קבע ברחוב אחד העם במרכז העיר. היו לו לכך נימוקים רבים, ובהם שבתל אביב אין שום מסגד או כנסייה, והעובדה שבכל האירועים הביטחוניים לא איפשרו התל אביבים כניסת ערבים לתוכה.

הקים מחדש את חסידות בעלז בארץ ישראל, תחילה בתל אביב, ואחר כך בירושלים, בני ברק וחיפה. בקיץ, מערב חג השבועות עד אחרי חגי תשרי, היה שוהה בירושלים, עד שנת ה'תשט"ו (1955) בשכונת קטמון,‏[2] ומאוחר יותר ברחוב אגריפס ליד ישיבת בעלזא.

בשנת ה'תש"ט (1949) נישא לחנה, בתו של הרב יחיאל חיים לאבין ממאקווא ואלמנת האדמו"ר יוסף מאיר פולק מבערגסאז שנרצח בשואה. בעת נישואיהם היו לה בן ובת מבעלה הראשון והאדמו"ר הפך לאביהם החורג. הבן הוא הרב אברהם אלטר פולק האדמו"ר מבערגסאז-פתח תקוה, הבת היא ביילא חיה, שהייתה נשואה לרב מנחם מנדל מנדלזון.

פטירתו והלווייתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליל שבת פרשת עקב כ' באב ה'תשי"ז (1957) השמיע האדמו"ר לחסידיו משא תורני כהרגלו מדי ליל שבת, בין השאר אמר: "כשאבא או רבי נפטר מהעולם, אם בניו או תלמידיו ממשיכים להתנהג בדרך הטוב שהוא לימד אותם, הם מרבים את שכרו של האבא או הרבי בעולם העליון". דבריו אלה התפרשו מאוחר יותר על ידי החסידים כצוואה מפורשת של הרבי. במוצאי שבת כ"א באב (18 באוגוסט 1957) נפטר בבית החולים שערי צדק.‏[3]

הלוייתו התקיימה למחרת. נטלו בה חלק אלפי יהודים מכל השכבות והזרמים. במקביל נערכו הספדים בבתי הכנסת בריכוזים החרדיים ברחבי העולם. הוא נטמן בבית העלמין "הר המנוחות" בירושלים, וקברו מהווה מוקד משיכה לציבור החרדי אשר מבקרים שם במשך כל השנה ובפרט ביום ה'יארצייט' - כ"א באב.‏[4][5] על שמו נקרא רחוב קדושת אהרן בקריית בעלז בירושלים.‏[6]

ממלא מקומו הוא בן אחיו רבי ישכר דב רוקח שהיה ילד בזמן שנפטר דודו והחל להנהיג את החסידות כמה שנים לאחר מכן.

דברי תורתו הודפסו בספרים:לקט אמרי קודש 6 כרכים, על ידי אהרן רינגל, ספר מהר"א על ידי ישראל קלפהולץ, ובספר הבינה והברכה, מכון מעשה רוקח תשע"ה.

דרכיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב חוגי החסידים התפרסם הרב רוקח כצדיק וכבעל מופתים. רבי יחזקאל שרגא הלברשטם, הרבי משינובה אמר עליו כשהיה צעיר לימים שכנראה שכח ממנו היצר הרע[דרוש מקור]. נודע כמי שממעט באכילה. הוא טען שניתן לעבוד כך את הקב"ה באופן נעלה יותר[דרוש מקור].

הקפיד ללחוץ את ידיהם של ילדים לפני גיל בר מצווה רק באמצעות מגבת שבה שעטף את ידו‏[7].

מסופר כי אמר על עצמו: "במידה שאדם נולד עמה מותר לו להתפאר בה, אני ברוך השם, נולדתי עם מידת הרחמנות".‏[8]. נודע גם בכך שאינו מסוגל לשמוע רע על שום יהודי, ואפילו ברמז. לכן הקפיד לא לומר על אדם שהוא "מחלל שבת", אלא "שוכח עיקר שבת" או "החושב שהוא יום שישי"‏[9]. הוא תמך בחזית הדתית המאוחדת בבחירות לכנסת הראשונה, שבה השתתפו אנשי אגודת ישראל יחד עם המזרחי והפועל המזרחי. כשאחד מחסידיו אמר שהתאחדו בה יהודים וגויים ביחד (וכוונתו ב"גויים" הייתה לדתיים לאומיים), נזדעזע והורה לו כמה פעמים ליטול את ידיו שלוש פעמים, ולחזור ולומר שהתאחדו יהודים עם יהודים. לבסוף הזהירו שלא לומר שוב את דבריו הקודמים.

משפחתו ותלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל ילדיו נולדו מאשתו הראשונה. מלבד שני בניו אברהם ואלעזר ובת אחת שנפטרו בצעירותם, כל ילדיו נרצחו בשואה.
בארץ ישראל נשא לאשה את חנה רוקח, כשלה בן ובת שגודלו בבית האדמו"ר. היא נפטרה בתשע"ד.

בניו

בנותיו

  • איידעלע - אשת רבי משולם ישעיה זושא טברסקי בן רבי פנחס מאוסטילא חתן רבי ישכר דב רוקח (הזקן).
  • מירל - בזיווג ראשון אשת רבי יודא ווגשל מלבוב נכד רבי שלום רוקח ורבי אלימלך מליז'נסק, בזיווג שני אשת רבי משה אליקים בריעה ז"ק.
  • רבקה מרים - אשת רבי שמואל פרנקל בן רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד היבנוב צאצא של רבי שלום רוקח דרך חותנו רבי דוד מאלעסק.
  • שרה ברכה - אשת רבי ישראל רוזנפלד בן רבי נפתלי שמואל צבי מקמינקא.

תלמידיו

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישראל קלפהולץ, אדמורי בעלזא, חלק ד'
  • אהרן פרלוב, בקדושתו של אהרן, שני חלקים
  • רבי אהרן פולק (נכדו החורג), ביתו נאוה קודש
  • הערש וולף פרידמן, זכור ימות עולם (להורדה המהדורה הישנה).
  • נתן אורטנר, דבר חן ופאר משה
  • מרדכי בריסק, עורך, רבן של ישראל, המחנה החרדי, אב ה'תשס"ז
  • יצחק לנדאו, שימש כגבאי האדמו"ר, מו"ל בקודש פנימה, אב ה'תשע"א.
  • משה פראגר, הצלת הרב מבעלז מגיא ההריגה בפולין, הוצאת ישורון, 1962

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבי שמואל היה בן רבי יהושע מבעלזא וחתן רבי מנחם מענדל מוויזניצא.
  2. ^ האדמו"ר מבלז עולה לירושלים, מעריב, 7 ביוני 1956.
  3. ^ האדמו"ר מבלז, דבר, 19 באוגוסט 1957.
  4. ^ 15,000 מחסידי בלז עלו לקבר רבם, דבר, 15 באוגוסט 1960.
  5. ^ דוד קורן ויצחק לב ארי, בעלזא: יומא דהילולא, באתר בחדרי חרדים; פיני רוזן, אהרן קדוש ה' • גלריה מיום ההילולא, באתר בחדרי חרדים
  6. ^ אתר עיריית ירושלים
  7. ^ על פי זכרונותיו של החסיד יצחק לנדאו, הוא חרג ממנהגו זה ביחס לבן אחיו, האדמו"ר מבעלזא הנוכחי, הרב ישכר דב רוקח (יצחק לנדאו, בקודש פנימה, זכרונות, תשע"א, עמ' ח')
  8. ^ שם, עמ' קפב
  9. ^ שם, עמ' קצ
הקודם:
הרב ישכר דב רוקח (הזקן)
המהרי"ד מבעלז
האדמו"ר מבעלז הבא:
הרב ישכר דב רוקח