יוסף יופה
 | |
| לידה |
15 בינואר 1915 גורודניה, פלך צ'רניגוב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
7 באוקטובר 1974 (בגיל 59) מוסקבה,  ברית המועצות |
| מקום קבורה |
Penyaginskoye cemetery  |
| מדינה |
ברית המועצות |
| השתייכות |
 הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1932–1958 (כ־26 שנים) |
| דרגה |
 פולקובניק (אלוף משנה) |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד רגימנט ארטילרי | |
| פעולות ומבצעים | |
|
החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
|
גיבור ברית המועצות 2 עיטורי לנין 3 עיטורי הדגל האדום עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה מדרגה ראשונה עיטור הכוכב האדום מדליות שונות | |
  | |
יוסף סמיונוביץ' יופה (ברוסית Ио́сиф Семёнович Юфа; 15 בינואר 1915 – 7 באוקטובר 1974) היה קצין יהודי סובייטי אשר השתתף במלחמת העולם השנייה וזכה לאות גיבור ברית המועצות על חלקו בקרב דנייפר.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיירה גורודניה בפלך צ'רניגוב של האימפריה הרוסית (כיום מחוז צ'רניהיב של אוקראינה) במשפחה יהודית בת 5 ילדים. למד בבית ספר יסודי ולאחר מכן בבית הספר מקצועי. מגיל 16 עבד כמסגר במפעל. בשנת 1932 התנדב לצבא האדום. בשנת 1936 סיים בית ספר לקציני תותחנים בעיר לנינגרד. מהימים הראשונים של פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות - לחם בחזית. פיקד על סוללת תותחי שדה. בתחילץ 1942 מונה למפקד גדוד קטיושות. השתתף בקרב חרקוב השני. במהלך הקרב נקלע הגדוד בפיקודו לכיתור גרמני, אך הצליח לצאת ממנו. בהמשך לחם עם גדודו בקרב סטלינגרד. בתחילת 1943 הועלה לדרגת קולונל ומונה למפקד רגימנט של קטיושות.
במהלך קרב דנייפר מונה יוסף יופה למפקד כוח ארטילרי מיוחד של הארמייה ה-38. הכוח הורכב מ8 רגימנטים של קטיושות. הכוח בפיקודו של יופה הצליח לצלחו את הדנייפר צפונית לקייב עם אבדות קטנות, להתארגן ולתת מכת אש קשה על הכוחות הגרמנים שהגנו על קייב. הסיוע של כוח יופה עזר לכוחות רגלים וטנקים של הארמייה ה-38 לפרוץ את קווי ההגנה של הוורמאכט ולהיכנס לקייב. על תפקודו במהלך המבצע, ב-פברואר 1944 הוענק ליוסף יופה אות גיבור ברית המועצות.
בהמשך הוא נטל חלק בקרבות בחזית האוקראינית הראשונה. יופה נטל חלק בקרבות לכיבוש הונגריה ואוסטריה, ולשחרור צ'כוסלובקיה.
לאחר המלחמה שירת בכוח הכיבוש הסובייטי באוסטריה. בשנים 1948 - 1951 למד באקדמיה צבאית במוסקבה. לאחר תום הלימודים שירת בתפקידים שונים באי סחלין ובחצי האי קמצ'טקה עד לשנת 1958, אז השתחרר מן הצבא. הוא התיישב עם משפחתו במוסקבה. עבד במפעל של התעשייה הצבאית הסובייטית כנציג משרד ההגנה. נפטר במוסקבה ב-7 באוקטובר 1974.