יוסף כנאפו

**הרב יוסף כנאפו**
	אין תמונה חופשית
לידה	1823; ה'תקפ"ג; אסואירה
פטירה	20 בדצמבר 1900 (בגיל 77 בערך); ל' בחשון ה'תרס"א
מדינה	מרוקו
מקום פעילות	אסואירה
תקופת הפעילות	?–1901

הרב יוסף כנאפו (ה'תקפ"ג, 1823 – ל' בחשון ה'תרס"א, 20 בדצמבר 1900) היה רב ומקובל, מרבני מרוקו. חיבר 18 ספרים, שבעה מהם הודפסו בחייו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער ספרו הראשון של הרב יוסף כנאפו שהודפס

נולד במוגדור למשה כנפו, במשפחה בת שלושה בנים, דור שלישי ל"נשרפי אופראן" - קהילה ש-50 מחבריה נשרפו על קידוש ה' בעיירה אופראן, לאחר שסירבו להתאסלם.

בגיל 13 כבר החל ללמוד את תורת הקבלה, ונסע בצעירותו למרקש ללמוד אצל הרב אברהם קוריאט ("ברית אבות"), בן דודו של הרב אליהו בן אמוזג.

בהמשך נישא לאשתו זהרה, ונולדו להם שלשה ילדים; הרב דוד, הרב משה ובת.

הרב כנאפו סרב לקבל על עצמו משרת רבנות, ואת זמנו הקדיש ללימוד בבית המדרש ולכתיבת חיבוריו.

הרב יוסף כנאפו נפטר בר"ח כסלו, ל' בחשון ה'תרס"א (1901) בעיר מוגדור, בה נטמן.^[1]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב כנאפו הקדיש את חייו ללימוד תורה והוראה, וכתב 18 ספרים תורניים.

ספרו הראשון^{[דרושה הבהרה]} "זבח פסח" נדפס בשנת ה'תרל"ד (1874). שבעה ספרים מתוך חיבוריו נדפסו בחייו, רובם בבית הדפוס של רבי אליהו בן אמוזג בליוורנו איטליה, אשר הוסיף וכתב לחלקם הקדמות. ספרים נוספים ראו אור בדפוס של שלמה בילפורטי וחבריו.

סירב לקבל עליו משרת רבנות, עסק בכתיבה בבית המדרש והתפרנס מספריו בדוחק רב.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחר פטירתו רעייתו הרבנית זהרה עלתה בגפה בגיל 70 לירושלים.

בנו הרב דוד כנפו כיהן לימים כאב בית הדין של קהילת מוגדור. נכדו הוא יצחק קנפו, עיתונאי ואיש רוח מרוקאי-ישראלי. בין צאצאיו נמנים אמנים, סופרים, חוקרים וקצינים בכירים בצה"ל.

צאצאיו הקימו בארץ את עמותת "אות ברית קודש" (על שם אחד מספריו), העוסקת בהנחלת מורשת יהודי מרוקו.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זך ונקי - על המידות והחגים
מנחת ערב - הלכות ופירושים על תפילת מנחה
אות ברית קודש - על שמירת הברית
זבח פסח ו-יפה עיניים - על ההגדה והלכות פסח
שומר שבת - הלכות שמירת שבת ותפילות, חלק בעברית וחלק בערבית יהודית
חסדי אבות - סיפורי הבעש"ט ולקחי מוסר בעקבותיהם, בערבית יהודית
טוב רואי - פירוש על מסכת אבות
טרילוגיה מעט מים (יו"ל מכת"י על ידי פרופ' משה עמאר, ירושלים תש"פ) מעט צרי ו-מעט דבש
קול זמרה - דרושים על התורה
יוסף בסתר - ביאורים על ספר הזוהר ומפרשיו
בדי הארון - הגהות על ספר "אוצרות חיים" לרבי חיים ויטל וביאורים על כתובים