יוסף ליב זוסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הרב יוסף ליב זוסמן (י"ב בטבת תרפ"ג; 31 בדצמבר 1922 - ד' בטבת תש"ס; 13 בדצמבר 1999) היה רב ומקובל ירושלמי, מתלמידיו של הרב יעקב משה חרל"פ ומעורכי כתביו.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יוסף ליב נולד בירושלים בי"ב בטבת תרפ"ג לרב משה חיים, שעלה ארצה מסמורגון בשנת תרס"ג, וחיה שאשא, המיוחסת למהרש"א.[1] המוהל שלו היה הרב יוסף חיים זוננפלד, בעוד הסנדק היה הראי"ה קוק. למד בישיבת עץ חיים ובישיבת בית זבול. נישא לטובה לבית שמסיוף[2] (נפטרה ה'תשנ"ז) והתגורר בשכונת כנסת ישראל בירושלים.

בצעירותו נהג להשתתף בסעודה שלישית אצל הראי"ה קוק ודבק בו. מאז העריץ את הרב קוק, ציטט אותו וסיפר אודותיו. רבו המובהק היה הרב יעקב משה חרל"פ, תלמידו של הרב קוק אליו היה קשור בכל נפשו,[3] והיה בין עורכי סדרת "מי מרום".[4] בתקופת לימודיו בישיבת עץ חיים כתב מאמרים בהלכה. במקביל החל ללמוד קבלה בישיבת המקובלים שער השמים, ובהמשך אף העביר בה שיעורים בקבלה.

לאחר מלחמת ששת הימים היה מגיע בקביעות אל הכותל המערבי לתפילה, קריאת תהלים ותיקון חצות.[5] נודע במיוחד בספירת העומר על יד הכותל, אותה היה נושא במשך זמן רב.[6] פעמים רבות נבחר לשליח ציבור בעצרות תפילה וברכת כהנים בכותל המערבי.

במשך שנים רבות נהג להעביר שיחה על פרשת השבוע בביתו בליל שבת לתלמידי ישיבת מרכז הרב וישיבת עטרת כהנים, אליהם היה מקושר מאד. בשיחה זו היה מבאר את הפרשה על פי הקבלה ותורת רבותיו. פרטים רבים מזיכרונותיו על חכמי ירושלים, חלקם כתב בעצמו וחלקם תומללו מפיו, הוטמעו בספרי ההגיוגרפיה הרבנית.

אף שצידד בציונות ובמדינת ישראל רבנים ואדמו"רים מכל החוגים העריכו אותו וכיבדוהו, והיו מגיעים אליו להתייעצות, לימוד וקבלת ברכה. הוא נודע גם כבעל צדקה וחסד.

הרב יוסף ליב זוסמן נפטר בד' בטבת תש"ס. הלוויתו שיקפה את אורחות חייו החברתיות-רוחניות; נכחו בה אנשי היישוב הישן, תלמידי חכמים ומקובלים בני עדות המזרח, תלמידי ישיבת מרכז הרב ועוד. נטמן בהר המנוחות. הותיר אחריו ארבעה ילדים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבחירי צדיקיא: מאמרים ואגרות רשמים וזכרונות מאת... הרב יוסף ליב זוסמן, גרשון חיים באס, אבישי מנשה גרוסר וטוביה שלמה בר-אילן (עורכים), ירושלים תשס"ז
  • הרב יחיאל מיכל שטרן, 'רבי יוסף לייב זוסמן', בתוך: זהרי חמה: תולדות רבי זונדל קרויזר, ירושלים תשע"ד, שמה-שמט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו מכתבו אל הרב אפרים רגנשברג, כ"ט תשרי תשט"ו (מבחירי צדיקיא, עמ' קיח)
  2. ^ פרסום נישואין, שערים, 13 באפריל 1959, עמ' 4
  3. ^ ראו לדוגמה: המונים השתתפו ב"שירת הים", הצופה, 3 באפריל 1956, עמ' 4
  4. ^ הגדת מי מרום, הצופה, 6 באפריל 1955, עמ' 4
  5. ^ ש. אהרוני, 24 שעות ליד הכותל, הצופה, 2 באפריל 1969, עמ' 8
  6. ^ ספירת העומר של הרב זוסמן (הקלטה)