יעקב משה חרל"פ

הרב יעקב משה חרל"פ

הרב יעקב משה חרל"פ, בשנות ה-40
לידה	18 בפברואר 1882 כ"ט בשבט ה'תרמ"ב ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה	6 בדצמבר 1951 (בגיל 69) ז' בכסלו ה'תשי"ב ירושלים
מקום קבורה	בית הקברות סנהדריה
השתייכות	ציונות דתית - חרדית
תחומי עיסוק	אמונה, גאולה, עם ישראל, אגדה, תשובה, קבלה, ארץ ישראל
תפקידים נוספים	ראש הישיבות "מרכז הרב" ו"בית זבול" ורב שכונת שערי חסד
רבותיו	אביו, הרב זבולון חרל"פ, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יהושע צבי מיכל שפירא
תלמידיו	הרב יוסף ליב זוסמן, הרב ישעיהו משורר, הרב שאול ישראלי, הרב משה צבי נריה ועוד
חיבוריו	מי מרום, בית זבול

הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב, 18 בפברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב, 6 בדצמבר 1951) היה פוסק ומקובל, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול, ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.

חיבר ספרים רבים, ביניהם סדרת הספרים "מי מרום" באמונה והגות, ו"בית זבול" בהלכה ותלמוד, ועוד. היה מתלמידיו המובהקים של הראי"ה קוק.

תולדות חייו

שנותיו הראשונות

נולד בירושלים לרב זבולון ולמרים חרל"פ. אביו שימש כדיין בבית הדין של המהרי"ל דיסקין. בצעירותו למד בתלמוד תורה וישיבת "עץ חיים". למד גם אצל אביו עד פטירתו בה'תרנ"ח.

בגיל 15 החל, במקביל ללימודיו בישיבת עץ חיים, ללמוד אצל הרב יהושע צבי מיכל שפירא, מקובל שנודע במנהגי תעניות וסיגופים וכך חינך את תלמידיו. אחר פטירתו הוציא את כתביו בספר "צבי לצדיק", ומאוחר יותר בספרים "ציץ הקודש" ו"אמרות טהורות", לספר ציץ הקודש צירף "קונטרס אחרון" מדברי תורתו שלו.

בגיל 16 נישא לפסיה, בת אחיו של ר' דוד מקרלין (נפטרה בשנת תרצ"ב). תקופה קצרה למד בישיבת "תורת חיים" בירושלים. למד גם אצל הרב שלמה זלמן בהר"ן ואצל הרב יעקב חיים נפתלי זילברברג - מגאוני ורשא שעלה לארץ.

לאחר שעלה רבי יצחק ירוחם דיסקין לירושלים, בשנת ה'תרס"ח, התקרב הרב חרל"פ גם אליו ולמד עימו בין השאר למדו בחברותא את כתבי אביו - המהרי"ל דיסקין.

תפקידים רבניים ותורניים

עם הקמת שכונת שערי חסד בירושלים בשנת ה'תרס"ט (1909), מונה לרבהּ (בגיל 27). לאחר מכן מונה גם לרבה של שכונת רחביה. בתקופה זו היוה ביתו כתובת תורנית לתלמידי החכמים שבירושלים ותלמידי ישיבותיה.

בשבתות ומועדים היה מוסר שיחות בביתו שאליהם הגיעו רבים, ביניהם גם בני ישיבות חרדיות כגון ישיבת חברון ששיחות אלו השפיעו רבות על עולמם הרוחני. בשערי חסד נהגו שלאחר תפילת מוסף של שמיני עצרת הקהל מלווה את הרב חרל"פ אל ביתו בשירת הציטוט מהתפילה "מחיה מתים אתה רב להושיע משיב הרוח ומוריד הגשם" שוב ושוב, כדי להרגיל את הלשון באמירת מילים אלו ברצף, על מנת שבשעת ספק שיתעורר לאדם אם אמר משיב הרוח או מוריד הטל יוכל להניח שאמר משיב הרוח ולא יצורך לחזור על תפילתו. כפי שנפסק בהלכה.

בשנת תרע״ב נתמנה לר"מ בישיבת ״עץ חיים״ לצעירים. באותה שנה הוציא לאור את ספרו ״הד החיים הישראלים״.

בשנת תרע"ח נתמנה עם הרב צבי פסח פרנק לר"מ בישיבה הגדולה של "עץ חיים" ובשנה זו הוציא את החוברת ״מכתב גלוי״ שבה הוא קורא לתחיית התורה יחד עם תחיית הארץ.

היה חלק ממשלחת שהופיעה בפני הברון רוטשילד בעניין ההצעה שעלתה לגיוס בני הישיבות לגדודים העבריים.

הקשר עם הראי"ה קוק

בשבועות תרס"ד (1904), בהשפעת ידידו הרב צבי פסח פרנק, נפגש הרב חרל"פ לראשונה עם הרב קוק ביפו. פגישה זו נערכה ימים ספורים לאחר שהרב קוק עלה לארץ והגיע ליפו. תוצאות פגישה זו היו משמעותיות ביותר לעיצוב דמותו הרוחנית, בסיפור זכרונותיו מתאר הרב חרל"פ את עוצמת הקשר הנפשי שנרקם בינו לבין הרב:

"הימים לפני חג שבועות תרס"ד ירדתי ליפו כמצוות הרופאים עלי, כדי לטבול בים. בשבועות שחל ביום השישי, התפללתי בבית הכנסת "שערי תורה", בן כ"א שנים הייתי אז, והנה שמעתי כיצד הרב אומר "אקדמות" לפני הקהל ברטט ובבכיה, ונזדעזעתי עד יסוד נפשי. מאותה שעה ואילך דבקתי ברב באהבה עזה, והייתי לתלמידו וחסידו לעולם... הרגשתי שכולי אחוז שלהבת-יה, כל גשמיותי מתנדפת והולכת ונשמתי שהתקשרה בנשמת הרב מתנשאת ברום עולמות עליונים"

— אפרים צורף, חיי הרב קוק, ירושלים תש"ז, עמ' 119

בעקבותיה הפך לתלמידו הקרוב של הרב קוק, שהכניסו אל פנימיות נבכי נפשו והדריכו בעבודת ה' ובלימוד תורה. בין השאר - היה זה הרב קוק שגרם לו לחדול ממנהגו לסגף את עצמו בתעניות, שכתב לו "ולמען השם שלא להכביד עליו שום דבר יותר מכח הבריאות, כי זאת היא עצת היצר... כי אם לתת מרגוע לגוף והרחבה לנפש, ויפה שעה אחת של תורה ועבודה במנוחה מאהבה, מכמה ימים של קדרות...".

בשנת ה'תר"פ כתב את החיבור "טובים מאורות", המגן על ספרו של הרב קוק, "אורות", מפני טענות מתנגדיו. בהמשך הודפס החיבור בתוך החלק השישי של סדרת ספריו "מי מרום" – מעייני הישועה.

בשנת תרע"ד (1914) יצאו עם הרב קוק ורבנים נוספים למסע במושבות הגליל וביקרו במספר מושבות מתוך מגמה לקרב את יושביהן אל היהדות. ובשנת ה'תרפ"ג 1923 השתתף במסע השני למושבות יחד עם הרב קוק ורבה של תל אביב הרב שלמה אהרונסון.

לאחר פטירת הרב קוק, לאחר שנתבקש בידי רבים, הגיש את מועמדותו לתפקיד הרב הראשי לישראל. לצידו התמודד הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שאכן נבחר לתפקיד. הרב חרל"פ - שמלכתחילה לא חפץ בכך - היה מרוצה מהתוצאה ומסופר שכאשר עבר בסמוך לבניין שבו נערכו הבחירות נהג לומר "ברוך שעשה לי נס במקום הזה". בתקופה זו נשא בנישואים שניים את האלמנה אידה רבקה דוידובסקי, בתו של הרב שלמה נתן קוטלר שהתגוררה אז עם אביה בירושלים.

בישיבת מרכז הרב

סמוך להקמתה של ישיבת מרכז הרב צירפו הרב קוק לצוות הישיבה, והוא החל לשמש כר"מ ולהעביר שיעורי גמרא ואמונה בישיבה. לדברי תלמיד הישיבה באותן שנים - הרב משה צבי נריה, היו צעירים שאינם מבני הישיבה שהגיעו במיוחד כדי להתקרב אליו, כגון הרב יוסף ליב זוסמן (שלמד בישיבת עץ חיים) אשר היה לתלמידו המובהק, וכן מבני חסידות ברסלב.

לאחר פטירת הרב קוק בשנת תרצ"ה, מונה הרב חרל"פ לראש ישיבת מרכז הרב, והחל למסור בה את השיעור כללי. את עמלו הרב בהכנת השיעור תיאר אחד התלמידים, שבתי דון-יחייא: "היה יושב ער כל הלילה ועוסק בסוגייא. פעמים כרך את ראשו במגבת רטובה כדי לצנן את רוב מתחו. מפרק לפרק שיתף את בחירי תלמידיו בהכנת השיעור… משעבר שיעורו מבחן אש והתקבל על ידי תלמידיו, נחה דעתו ופניו הזדהרו בזוהר של שעת תפילה".

במהלך מלחמת העצמאות התנגד לגיוסם של בני הישיבה לצבא, אך רבים מהם התגייסו בעקבות עמדת הרב צבי יהודה קוק שתמך בכך. היעדרות התלמידים בתקופה זו ונפילתם של מספר תלמידים גרמה לירידה במצב הישיבה.

פרטים נוספים

בשנת ה'תש"ה (1945) נשא הרב חרל"פ את דבורה, אלמנתו של שמואל צבי כהן. בשנת ה'תשי"א (1950) זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

הרב חרל"פ נפטר ביום ז' בכסלו תשי"ב (6 בדצמבר 1951). בלווייתו השתתפו אלפי בני אדם. נטמן בבית הקברות סנהדריה בירושלים.

הנהגותיו

בהשפעת רבו הרב יהושע צבי מיכל שפירא וכחלק מחבורת התלמידים-הפרושים שהתגבשה סביבו, נהג גם הרב חרל"פ במנהגי חומרות וחסידות יתירה, כגון שלא להביט כמעט מעבר לד' אמותיו.

נודע בין היתר בניגונו לשירת הים, שרבים היו מגיעים לשמוע במעמד שהתקיים בביתו מדי שנה בליל שביעי של פסח.

נודע בהקפדתו שלא לצאת משטחי ארץ ישראל. על מצבתו נכתב "הורתו ולידתו בקדושה בירושלים עיר הקודש, ומעודו לא טעם אויר של חו"ל". במסע הרבנים שערך עם הרב קוק הוחלט בשלב מסוים להגיע מחיפה ליפו באניה, ומפני הקפדתו האמורה - נפרד מהם הרב חרל"פ בחוששו שהספינה תרחיק מקו החוף ונסע ביבשה.

נהג שלא לצאת כלל מן הסוכה כל ימי חג הסוכות (כשאף מניינים לתפילה וכדומה - התקיימו בתוך סוכתו) מלבד לשתי יציאות: הליכתו לכותל המערבי להקביל פני שכינה, והליכתו אל הראי"ה קוק להקביל פני רבו.

הגותו ומחשבתו

ארץ ישראל

חשיבותה ובניינה

הרב חרל"פ החשיב מאוד את ארץ ישראל ואת יישובה וראה בהפרחתה את הנקודה העיקרית של התקופה הנוכחית כתקופת הגאולה:

בכל תקופה ותקופה ישנה נקודה מיוחדת שדרך הנקודה ההיא מאיר כל הטוב ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות שבתקופה ההיא [...] ובעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל וממנה נובע הכל ומבלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה בעולם, ואין פלא אם כל העמים רוצים לעכב בעד ביאתם של ישראל בארץ הקודש והתקשרותם בה

— מי מרום – מעייני הישועה עמוד קצ"ו

.

את בניין הארץ ראה לא רק כאקט של גאולה גשמית מבורכת ככל שתהא, אלא גם כתחילת פריחת כוחותיה הרוחניים של האומה באמרו "כשם ששיבת ישראל לארץ קדושתו ראשית צמיחת ישועתו היא, כך היא גם ראשית תשובתו"

מדינת ישראל

שמח מאוד על הקמת מדינת ישראל וראה בה שלב מרכזי בגאולה. עם זאת, ראה באופן קשה מאוד את חלוקת הארץ. וכפי שסיפר הרב צבי יהודה הכהן קוק: "לפני י"ט שנה, באותו לילה מפורסם, בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי אומות-העולם לתקומת מדינת ישראל, כשכל העם נהר לחוצות לחוג ברבים את רגשי שמחתו לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד' בנבואה בתרי-עשר – "ואת ארצי חילקו"! למחרת בא אל ביתנו איש ברית קדשנו, הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל – היה לו צורך לבוא וכלום ייתכן שלא היה בא?! התייחדנו אז שנינו, רגעים אחדים, באותו חדר קטן ומקודש שב"בית הרב" – ולאן יבוא אז אם לא לשם?! מזועזעים ישבנו ודמומים. לבסוף התאוששנו ואמרנו שנינו כאחד: "מאת ד' הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו".

איסור מסירת שטחים

הרב חרל"פ התנגד נחרצות לכל אפשרות של ויתור על חלקים מארץ ישראל ומסירתם לידי זרים, ואסר כל שיתוף פעולה עם תוכנית כזו. תחת הכותרת "בל נוותר על זכות מזכויותינו בארץ ישראל" כתב: "אם יגיעו הדברים ויצטרכו חלילה לחתום על כתב חוזה בינלאומי שמשמעו ויתור איזה שהוא מכל זכותנו על ארץ ישראל, נוח יותר לחותמים לקצץ בהונות ידיהם ולא יקצצו בנטיעות גן רווה"

מכתב מהרב יעקב משה חרל"פ אודות חילולי שבת

עם ישראל

קדושתו המהותית

הרב חרל"פ הדגיש שכל אדם מעם ישראל, גם החוטאים והרשעים, קשור לקדושה ביסודו, ועל אף שמבחוץ נראית עליו "הקליפה הרעה" - עם זאת בפנימיותו של כל אדם מישראל הוא קודש, בקדושה עצמית שבלתי ניתן לבטל אותה, זאת מאחר שהקדושה הזו נובעת מעצמיותו של עם ישראל כולו, ו"עם ישראל" מעולם לא חטא ולא יחטא, אף אם אדם פרטי חוטא, וממילא - קדושת כלל ישראל בעינה עומדת לעולם, וכל אדם ואדם מישראל הוא קדוש בקדושה שיונק מן הכלל. ולכן יש להרבות בסנוגריה על עם ישראל ולעסוק בזכותם, ולא לקטרג עליהם.

החוטאים בדורות האחרונים

הוא הסביר את ריבוי החוטאים בדורות האחרונים על פי רוחו של הרב קוק, ותלה את מציאותם בכך שהנשמות הן נשמות של דור עקבתא דמשיחא אשר "נשמתם גדולה מאוד", ודווקא משום כך הרשעה מתגברת בהם, בהסבירו כי "העביות והגסות חופפים עליהם" משום ש"הצללים הולכים בעקבות האורות".

ילדיו

הזמנה שפרסם הרב חרל"פ בעיתון דואר היום לנישואי בנו

• הרב יחיאל מיכל חרל"פ, רב ברובע הברונקס, נישא לחיה שרה, בתו של זאב שחור
• הרב חיים זבולון חרל"פ, היה רבה של ראשון לציון
• הרב יוסף דוד זאב חרל"פ, ראש ישיבת "בית זבול" בירושלים
• חיה בריינא, אשת הרב מרדכי יהודה לייב זק"ש, רב בשכונת זיכרון משה והסביבה
• קיילה יהודית, אשת הרב שמואל ברוך ורנר, שהיה אב בית דין בתל אביב. בנם הוא הרב דוד ורנר, רבה של חדרה
• מרים דבורה, אשת הרב אברהם שדמי (פשדמייסקי), ממלא מקום חותנו בראשות ישיבת "בית זבול"
• חוה דינה, אשת הרב ישראל בארי, רבה של נס ציונה

מתלמידיו

• הרב יוסף לייב זוסמן – מגדולי המקובלים בדורו
• הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא - ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל
• הרב שאול ישראלי - ראש ישיבת מרכז הרב וחבר בית הדין הרבני הגדול
• הרב יהודה עמיטל - ראש ישיבת הר עציון
• הרב משה צבי נריה - מייסד וראש ישיבות בני עקיבא
• הרב שריה דבליצקי - פוסק, מקובל ומדקדק
• הרב שאר ישוב כהן - רבה של חיפה
• הרב ישעיהו משורר - אב"ד פתח תקווה וחבר בית הדין הרבני הגדול
• הרב אברהם צוקרמן - ראש ישיבות בני עקיבא
• הרב משה לייב שחור - פוסק ומחבר ספרים
• הרב אליהו יצחק פריסמן - ממייסדי מכון הארי פישל
• הרב דב יפה - המנהל הרוחני של ישיבת כנסת חזקיהו

בישיבת בית זבול

• הרב סיני אדלר - רבה של אשדוד ומראשי כולל מר"ץ
• הרב יצחק מאיר חרל"פ - בן בנו הרב חיים זבולון, רבה של יקנעם
• הרב יצחק שלמה זילברמן - מייסדה ורבה של קהילת אדרת אליהו, מייסד שיטת זילברמן והוגה מפורסם
• הרב יצחק פלקסר - ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וראב"ד בד"ץ אגודת ישראל

קברו של הרב יעקב משה חרל"פ בבית הקברות סנהדריה בירושלים

ספריו

שתי סדרות ספריו העיקריות "מי מרום" ו"בית זבול" מנציחות את זכר הוריו: הרב זבולון ומרים.

• מי מרום – סדרת ספרים במחשבה:

• • באור על שמונה פרקים לרמב"ם
  • אבות – פירוש על מסכת אבות
  • לחם אבירים – "פרקים ברוממות ישראל...ופתיחת שערים לשערי הקדש של רזי עליון".
  • כרך על שלוש רגלים
  • הגדה של פסח – פירוש על הגדה של פסח
  • נימוקי המקראות – הערות קצרות על התורה לפי סדר פרשות השבוע ומגילת אסתר.
  • מעייני הישועה – על עם ישראל וארץ ישראל ומשנתו הדתית-לאומית
  • אורי וישעי – על ראש השנה ויום כיפור
  • תהילים ומשלי
  • על התפילה
  • שיחות על ז' באדר
  • רזי לי
  • שערי דעה
  • אגרות קודש
  • שיחות לפרשת השבוע חמשה כרכי שיחות שנאמרו בסעודה שלישית בשבת

• בית זבול – שו"ת וחידושים לתלמוד (ששה חלקים)
• צבי לצדיק – על רבו הרב יהושע צבי מיכל שפירא (בשיתוף עם הרצי"ה קוק)
• טובים מאורות – על אורות של הרב קוק
• הד החיים הישראליים - דברי הגות ומחשבה
• אגרת הקריאה - דברי מוסר לתלמידי ישיבות
• אל עם ה' - "ילקוט אמרים בענייני השעה"
• אמרי נועם - דברי עידוד ונחמה לפליטי השואה ששהו במחנות באירופה
• האמונה והמצוה
• ישלח ממרום – קובץ מכתבים לתלמידו הרב משה לייב שחור
• מכתבי מרום – קובץ מכתבים לבנו הרב יחיאל מיכל
• אמרות טהורות – ליקוט מאמרים ופתגמים
• אגרות מרום - אגרות מסודרות על פי נושאים, מאת הרב יעקב משה חרל"פ, עורך: יאיר חרל"פ, בית אל תשפ"א.

לקריאה נוספת

• הרב י. ש. רבינסון (פסבדון של שבתי דון-יחייא), הרב יעקב משה חרל"פ - לצורתו הרוחני, ירושלים תרצ"ו (חוברת לקידום בחירת הרב חרל"פ לרב הראשי)
• יאיר חרל"פ, שירת הי"ם, שירת חייו של איש ירושלים הרב יעקב משה חרל"פ, בית אל, תשע"ב
• הרב משה צבי נריה, '"וראשו מגיע השמימה: על הגרי"מ חרל"פ זצ"ל', ליקוטי הראי"ה, כרך ב, כפר הרואה תשנ"א, עמ' 279–296

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "הרב יעקב משה חרל"פ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1303
• כתבי יעקב משה חרל"פ בפרויקט בן-יהודה
• הרב חרל"פ באתר ישיבת מרכז הרב
• הרב חרל"פ בגיליון 'דף לתרבות יהודית' בהוצאת משרד החינוך
• הרב אליעזר מלמד, ‏העילוי הפרוש מירושלים שדבק בדרך האורות, באתר בשבע - ערוץ 7
• הרב אליעזר מלמד, ‏הגרי"מ חרל"פ ורבו הגדול (כתבה שנייה), באתר בשבע - ערוץ 7
• שעורים לדמותו (גם בוידאו), באתר "ישיבה"
• ארכיון שיעורים-הרב חרל"פ מכון מאיר
• הרב חרל"פ באתר mytzadik
• הרב חיים זבולון חרל"פ, בנו של הרב יעקב משה חרל"פ
• 59 שנה לפטירתו של הרב חרל"פ, באתר ערוץ 7, 14 בנובמבר 2010
• אתר המשפחה נסיכות בני דוד חרלפ
• מאיר חובב, הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו בהוצאת בית הרב), גיליון 12, כסלו תשס"א, עמ' 4
• ד"ר יעקב הדני, הציונות במשנתו של הרב חרלפ
• קטעים מיומנו האישי על הראי"ה קוק באתר אור האורות
• רשימת המאמרים של יעקב משה חרל"פ, באתר רמבי"ש
• יעקב משה חרל"פ, ממצרים ועד הנה, הצופה, 22 באפריל 1940
• יאיר חרל"פ, "האדם הקדוש ביותר שזכיתי לפגוש", באתר ערוץ 7, 15 בנובמבר 2017
• אלעד נבו, "הורדת העליונים או העלאת התחתונים: משנתם של הגאון מווילנה והבעל שם טוב בכתבי הרב חרל"פ", אסיף ה, תשע"ח, עמ' 542–562 (קישור למאמר)
• אוריאל ברק, 'כשושנה בין החוחים' — מוטיב השושנה בהגותו של הרב יעקב משה חרל"פ ומקורותיו הקבליים, דעת 79/80, 2015 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• אוריאל ברק, על יחסי הרב יעקב משה חרל״פ וקנאי ירושלים: איגרת לא ידועה מאת ר׳ מאיר הלר, עלי ספר 24–25, 2015 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• עמנואל הרוניאן, היחס לעצמיות האדם במשנתם של הרב קוק והרב חרל"פ, עבודת תזה, אוניברסיטת בן-גוריון, תש"פ.
• עמנואל הרוניאן, תפיסת האדם בחוג הראי"ה - עיון משווה במשנותיהם של הרב קוק והרב חרל"פ, JSIJ 21 (2021).
• דברים על אישיותו מאת תלמידו המובהק הרב משה צבי נריה.
• ספריו:
  • אמרי נעם, ירושלים תשז, באתר HebrewBooks
  • בית זבול חלק א-ב, ירושלים תשב, באתר HebrewBooks
  • הד החיים הישראליים, ירושלים תרעב, באתר HebrewBooks
  • טובים מאורות, ירושלים תרפ, באתר HebrewBooks
  • מי מרום - חלק א, ירושלים תשה, באתר HebrewBooks
  • מי מרום - חלק ב, ירושלם תשיג, באתר HebrewBooks
  • מכתב גלוי, ירושלים תרעח, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

הקודם: הרב אברהם יצחק הכהן קוק

ראשי ישיבת מרכז הרב 1935-1951

הבא: הרב צבי יהודה הכהן קוק