מוהל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביהדות, מוֹהֵל הוא אדם המבצע את ברית המילה המסורתית.

טקס הברית מילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ברית מילה

על פי ההלכה כל יהודי (זכר) חייב במילת בנו הזכר. יהודי שאביו לא מל אותו, חייב הוא למול את עצמו, או למנות אחר למולו. וזו אחת ממצוות עשה היחידות שהעובר עליה חייב כרת.

הכשרים למול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילת אשה, קטן, ערל ומומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורה מסופר כי צפורה אשת משה מלה את בנה, ובגמרא נחלקו האם אישה כשרה למול. להלכה נחלקו הפוסקים בכך, ולדעת הרמ"א אשה לא תמול. לעומת זאת בקהילת ביתא ישראל היה נהוג שנשים מלות את בניהן.[1]

גם ילד קטן יכול למול, אך השולחן ערוך פוסק שלכתחילה אין לתת לקטן למול.

יהודי ערל יכול למול, בתנאי שהטעם שלא מל הוא מחמת אונס, כגון מחשש חולי או סכנה. מי שהוא כופר בתורת ישראל, או משומד לדבר אחד להכעיס, אינו יכול למול.

הטפת דם ברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה אפשרות שלמרות שהוסרה מהאדם העורלה, בכל זאת לא התקיימה בו מצוות ברית מילה. ברית המילה איננה רק ניתוח לכריתת עורלה, ביהדות ברית המילה היא אקט דתי המחייב סטנדרטיים נוספים מעבר לצרכים הכירורגיים. במקרה כזה לעיתים ייתכן ויהיה צריך להטיף ממנו דם ברית - הוצאת דם מהפין.

תשלום למוהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיסור לדרוש תשלום על עשיית המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה עקרונית אין למוהל לבקש תשלום על המילה מפני שהמילה היא מצווה, ואין לבקש כסף עבור עשיית מצוות. בנוסף לאיסור זה, כתב הרמ"א[2] בשם הרשב"א, שאם המוהל דורש שכר עבור הברית, יש לבית הדין לגעור בו, כי אין זה דרכם של זרע אברהם לבקש שכר על עשיית מצווה חשובה שכזאת, אלא להפך, המוהלים הם שצריכים להשתדל שיזכום במצווה זו. ואם בכל זאת המוהל עומד על דעתו ותובע שכר, בית הדין יכול לכוף את המוהל למול בחינם.

ההיתר לקבל תשלום על מנת לאפשר את קיום המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערוך-השולחן כתב[3] ששמע על עיר גדולה שהיו בה אנשים מרובים ומוהלים מועטים, והמוהלים סירבו למול, מפני שלא יכלו ללכת בכל יום לערוך כמה בריתות ויחד עם זה לעבוד בעבודה אחרת ולפרנס את בני משפחתם. לכן תקנו, שכל אדם שמלים את בנו, יתן סך מסוים למוהל, כדי שיוכל להמשיך למול את בני ישראל ולהתקיים הוא עם בני משפחתו.

היום אין תקנה קבועה כמה צריך לשלם למוהל, וניתן למצוא המלצות שונות לסכום התעריף[4].

מבין המוהלים אשר מתפרנסים מעבודה אחרת בכבוד, יש המתנגדים לקבל תמורה עבור קיום המצווה (ונוהגים לעיתים לבקש להעביר סכום כספי למטרות גמילות חסדים), ויש המקבלים שכר הוצאות ושכר טרחה בתמורה לתפקידים אותם ממלא המוהל בנלווה למעשה המילה עצמה (ביקורים, ייעוץ וכדומה).

מוהלים במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל אין צורך ברישיון למול. עם זאת, מוהל יכול לקבל הסמכה מוועדה משותפת של משרד הבריאות והרבנות הראשית לישראל. לשם כך עליו להציג המלצות ואישור ממוהל מוסמך שביצע בנוכחותו כ-30 בריתות. בנוסף על הנבחן להציג אישור רופא לכשירותו לבצע בריתות מילה. לדוגמה: שלילת בעיות רעד בידיים. לאחר מכן יידרש לחזור לבדיקות תקופתיות. על המוהל לעבור חיסון מפני צהבת נגיפית מסוג B.

לאחר תהליך זה יוזמן המועמד למבחן בהלכה ובדינים הקשורים לברית המילה. בשלב הבא יזמין הנבחן בוחן שיראה אותו מבצע ברית בפועל (מוהל בוחן, טסטר). לאחר שהנבחן עבר גם שלב זה בהצלחה, יוזמן לבחינה רפואית מעמיקה בפני רופאים פלסטיקאים ואורולוגים בכירים. אם עבר הנבחן בחינה זו, יקבל תעודת מוהל מוסמך.

כאמור, אין חובה חוקית להיות כפוף לוועדה זו. ידועים גם מקרים בהם הוועדה שללה את הרישיון מטעמה, לאי מי שעבר על נהליה.

אחד המוהלים המפורסמים היה הרב יוסף וייסברג ("רֶבּ יוֹסלֶה". מוכר גם בשם התואר "המוהל הירושלמי"), הרב יוסף חיבר אנציקלופדיה על הלכות ומנהגי המילה בשם "אוצר הברית", והיה המפקח הארצי על המוהלים וראש המוהלים בירושלים.[5] כיום, בנו הרב משה, הוא המפקח הארצי על המוהלים מטעם הרבנות הראשית לישראל וחבר הוועדה הבין משרדית של משרד הבריאות ומשרד הדתות לפיקוח על המוהלים. הרב משה משמש כמוהל הרשמי של המרכז הרפואי שערי צדק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוהל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסי זיו, מילה בידי אישה בספרות חז"ל ובמנהגי יהודי אתיופיה, הפקולטה למדעי היהדות, אוניברסיטת בר-אילן
  2. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רס"א, סעיף א'
  3. ^ יו"ד רסא, ו
  4. ^ המלצת הרבנות הראשית היא לתת 1000 ש"ח למוהל מוסמך ו1,500 ש"ח למוהל מומחה. ראו תעריף מומלץ לברית, הרב אליעזר מלמד בספרו פניני הלכה משפחה, ח, ח כותב שהתשלום המקובל כיום הוא כחמש מאות ש"ח.
  5. ^ ראו הרב יואל קטן, ספרים חדשים על ברית מילה, המעיין מג, ירושלים, תשס"ג, עמ' 83. ראו בהרחבה במבוא למהדורה האנגליתotsar hbris, encyclopedia of the laws, and customs of bris milah and pidyon haben, הוצאת hamoer, ברוקלין, תשס"ב, מאת הרב חנוך טלר.