יוסף עמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יוסף עמר
לידה 12 באוגוסט 1911
י"ח באב תרע"א
צנעא
פטירה 4 בדצמבר 1988 (בגיל 77)
כ"ו בכסלו תשמ"ט
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 4 בדצמבר 1988 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק ניקוד ופיסוק התלמוד הבבלי
בת זוג אורה עמר
צאצאים שלמה,מתניה,בניהו,ברכה,בנציון, אבנר,אביגיל,משה ורינה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מארי יוסף בן אהרן עמר הלוי (י"ח באב תרע"אכ"ו בכסלו תשמ"ט; 12 באוגוסט 19114 בדצמבר 1988) היה רב תימני, ומנקד התלמוד הבבלי על פי מסורת יהודי תימן.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בצנעא, בירת תימן. למד אצל מורי עד גיל 12. לאחר מכן למד משנה, תלמוד והלכות אצל הרבנים יחיא קאפח, יחיא אביץ', שלום קורח, ורצ'א צארום. היה בקי במסורות הניקוד והקריאה של יהודי תימן, כולל המשנה והתלמוד. התפלל בבית הכנסת בית אלמסורי, בית מדרשו של הרב יחיא אביץ'. נשא לאישה את אורה (נצ'רה) לבית השאש ונולדו להם תשעה ילדים.

עלה לארץ ישראל בשנת ה'תש"ד (1943) והוא כבן 32 שנה. בדרך לארץ ישראל ישב ארבעה חודשים בעיר עדן, משם הפליג באונייה לפורט-סעיד שבמצרים ועלה לארץ ישראל. התגורר כשנה וחצי בחדרה, ולאחר מכן כשלוש שנים בשכונת מחניים שבירושלים. החל משנת ה'תש"ח (1948) התגורר בשכונת גונן (קטמון הישנה) בירושלים עד לפטירתו.

מפעלו התורני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשי"ט (1959) החל לנקד את התלמוד הבבלי כולל שישה סדרי משנה, על פי מסורת יהודי תימן, מפעל חיים שנמשך למעלה מעשרים שנה.

הרב עמר ניקד ופיסק את התלמוד הבבלי ואת המשנה בכתב ידו, על גיליונות של מהדורת וילנה. על הגיליון הוא גם הוסיף שינויי נוסחאות על-פי מסורת הלימוד שהייתה נהוגה בתימן, ואף השווה את נוסח המשנה בתלמוד הבבלי מהדורת וילנה לנוסח המשנה עם פירוש המשנה לרמב"ם, שיצאה לאור במהדורת הרב יוסף קאפח, והוסיף הערות רבות על גיליון התלמוד בענייני קרי וכתיב ונוסח התלמוד. הרב עמר הרבה להעיר במיוחד על נוסחאות הגאונים המשתקפות בעיקר בפירושי הרא"ש, הרי"ף ורבנו חננאל במקום שהם מאירים את פסקי הרמב"ם, ואף העיר הערות פרשניות שיש בהן להעמיד על מסורות הלשון ונוסח התלמוד שעמדו לפני הגאונים והפוסקים.

הרב עמר זכה בשני פרסים: בשנת תשמ"ה (1985) בפרס לספרות תורנית על שם הרב קוק מטעם עיריית תל אביב, ובשנת תשמ"ז (1987) בפרס ירושלים לספרות תורנית על שם הרב עוזיאל.

לפרנסתו שימש כסופר סת"ם ומגיה ספרי תורה במשרד הדתות וכשוחט ובודק.

שימש רב בית הכנסת "ישמח ישראל", לעדת יהודי תימן בשכונת גונן בירושלים, ולימד שם משנה, תלמוד והרמב"ם.

נקבר בהר המנוחות שבגבעת שאול בירושלים.

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הוצאה לאור של התלמוד הבבלי בשלמותו וכל שישה סדרי משנה מנוקד על-פי מסורת יהודי תימן וכן מפוסק, מוגה, מוער ומואר.
  • ההקדמה וכן דברי סיום (כרך כ') של הרב יוסף עמר במהדורת התלמוד הבבלי המנוקד על ידו על פי מסורת תימן, כרכים א-כ, תש"מ ואילך, הוצאת המנקד, ירושלים.
  • "סימני הניקוד והקריאה על פי מסורת יהודי תימן", בתוך: מהדורת התלמוד המנוקד על פי מסורת תימן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מסורות הקריאה המשתקפות בניקודו של התלמוד הבבלי על פי מסורת תימן בידי הרב יוסף עמר", מאת ד"ר יחיאל קארה, בתוך ספר שבטיאל, מחקרים בלשון העברית ובמסורת העדות, תשנ"ב, עמ' 188–203, הוצאת האגודה לטיפוח חברה ותרבות, בעריכת פרופ' יוסף טובי.
  • "הארמית הבבלית במסורת תימן על-פי ניקודי הרב עמר בשתי מהדורות של מסכת מגילה", מאת ד"ר יחיאל קארה, בתוך "תימא", כתב עת לחקר יהדות תימן ותרבותה, תשנ"ג, עמ' 6–28, הוצאת האגודה לטיפוח חברה ותרבות, בעריכת פרופ' יוסף טובי.
  • "ניקוד התלמוד ומשנתו בידי הר"י עמר", מאת ד"ר צמח קיסר, בתוך משנה מסכת אבות מנוקדת על פי מסורת תימן, עמ' יז-יט, הוצאת 'משגב ירושלים'-המרכז למחקר ולהוראה של מורשת יהדות ספרד והמזרח, ירושלים, תשס"ב.
  • הערך: הרב יוסף עמר, בתוך: אנציקלופדיה לחכמי תימן, עמ' 452–453, הוצאת המכון לחקר חכמי תימן, כתב וערך ד"ר משה גברא, בני-ברק, תשס"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]