יוסף פאלאצ'ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יוסף פאלאג'י)
יוסף פאלאצ'ה
לידה 1570
פאס, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1639 (בגיל 69 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית חיים עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסף פאלאצ'ה (Joseph Pallache;‏ תעתיק שמו הוא פעמים רבות "יוסף פאלאג'י" או "יוסף פאלאס"; 15701639/1649) היה סוחר ודיפלומט יהודי מרוקאי, יצא עם אחיו דון שמואל פאלאצ'ה לשליחויות דיפלומטיות שונות, וסייע להסכם מרוקו עם הרפובליקה ההולנדית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף נולד ב-1670 בערך, בעיר פאס שבמרוקו, לרבי יצחק פאלאצ'ה, מהחכמים והעשירים בקהילת המגורשים. לאחר ביקור משלחת של הרפובליקה ההולנדית, שבאה למרקש, כדי לדון על ברית בין המדינות כנגד ספרד, ועל מנת למנוע מעשי שוד של ספינות הולנדיות מצדם של שודדי ים ברברים, מינה הסולטן ההסעדי, זידאן אבו מעלי (אנ'), לתפקיד הדיפלומטי את האחים יוסף ושמואל פאלאצ'ה. הם זכו גם לתמיכתו של הסטאדהאודר מאוריץ, נסיך אורנז' והפרלמנט של הולנד. האחים פאלאצ'ה לא שימשו כשגרירים באופן רשמי, אלא רק כסוכנים של הממלכה הסעדית. בדצמבר 1610 חתמו שתי המדינות על הסכם ידידות וסחר חופשי. במסגרתו, התאפשר לסולטן רכש של ספינות נשק ותחמושת מההולנדים. ההסכם היה מן הראשונים שנעשו באופן רשמי בין מדינה אירופית למדינה שאינה נוצרית, לפניו נעשו הסכמי הברית הצרפתית-עות'מאנית במאה ה-16.

לאחר מות אחיו, שמואל, בשנת 1616, ירש יוסף את מעמדו של כסוכן ראשי של מרוקו בהולנד. כשנסע למרוקו, בנו דוד פאלאצ'ה שימש כממלא מקומו.

בשנת 1634 לואי ה-13, מלך צרפת, דרש את הסגרתו.

ייסוד המניין הראשון באמסטרדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הקהילה היהודית באמסטרדם

המשורר וההיסטוריון, רבי דוד פרנקו-מנדס, מנה את רבי יוסף בין שישה עשר המתפללים הראשונים בקהילת "בית יעקב", שהייתה הקהילה היהודית הראשונה באמסטרדם. הוא ציין שהמניין התקיים תחילה בביתו של שמואל פאלאצ'ה.[1]

פטירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם דיווחים סותרים האם יוסף נפטר ממחלה ב-1639 או ב-1649.[2] הוא נקבר, ליד אחיו שמואל, בבית הקברות בית חיים, שבעיר אודרקרק אן דה אמסטל (אנ'), הסמוכה לאמסטרדם.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליוסף היו חמישה בנים:

  • משה (אנ') (נפטר ב-1650) – סייע רבות לאביו. בין השנים 16141616 היה בשליחות באיסטנבול. בשנים 1622–1642 הוא שירת בפאס תחת שלושה מלכים.
  • יצחק (אנ') (1593 – 1650).
  • אברהם – שימש כקונסול לא רשמי של הולנד בעיר אספי שבמרוקו עד לשנת 1630.
  • דוד (אנ') (1598 – 1650) – עבד עם אביו כסוכן וסוחר של מרוקו. כשאביו נסע ושהה במרוקו הוא שימש כסגנו בהולנד. בשנת 1621 עזר במשא ומתן על הסכם שלום עבור מרוקו עם צרפת. משנת 1630 ואילך הוא קיבל את מקומו מאחיו אברהם כקונסול הולנדי לא רשמי באספי. בשנת 1634 שימש כסוכן לצרפת כאשר לואי ה-13, מלך צרפת דרש את הסגרתו של אביו.
  • יהושע.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד קורקוס (אבולעפיה), שמואל פאלאץ' ומשפטו בלונדון, כתב העת ציון 25, עמ' 121–133, 1960.
  • דוד קורקוס, "לדמותו של שמואל פלצ'י", בתוך: שבט ועם א (סדרה שנייה), עמ' 104–115, ירושלים, תשל"א.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד פרנקו מנדס, "קול תפלה וקול זמרה", תצלום 17, באתר הספרייה הלאומית.
  2. ^ הדיווחים הסותרים מצויים בתיעוד המופיע ב"כרטיס הקבר של רבי יוסף פאלאצ'י" באתר: bethhaim (בהולנדית).