יחזקאל גרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחזקאל גרין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 27 בפברואר 1925
פטירה 9 בנובמבר 1948 (בגיל 23)
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
תת-ענף ריצת 200 מטר
מועדון מכבי תל אביב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יחזקאל גרין (27 בפברואר 19259 בנובמבר 1948) היה ספורטאי ישראלי. אלוף ישראל (1945) ושיאן ישראל בריצת 200 מטר. הוא נהרג במלחמת העצמאות בקרב לכיבוש משטרת עיראק סווידאן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחזקאל גרין נולד כבן הצעיר לאחיו אברהם ושתי אחיותיו, בשכונת נוה שלום בתל אביב, בבית סבו: יחזקאל גרין, שהיה ממנהיגי הקהילה היהודית ביפו וממייסדי העיר תל אביב. הוריו הניה ויצחק: הרוקח הראשון והמדופלם בתל אביב (בוגר אוניברסיטת קונסטנטינופול, 1903). הוא למד בבית הספר אליאנס תל אביב ואחר כך בבית ספר מקצועי. הוא הצטיין במסגרות, מכונאות ומספנה. בכל לבו נמשך אחרי ימאות והתמחה בענפיה: בניין סירות, ספינות, חתירה בים, כמלח, כדייג וכהגאי ואף הסיע נוסעים בסירות מנוע בירקון. בשנת 1945 החל לעובד בחברת החשמל.

גרין הלך בעקבות אחיו הבכור, אברהם, שהיה אתלט מצטיין, אלוף ושיאן ישראל בהטלת כידון, בהדיפת כדור ברזל ובקרב חמש. יחזקאל היה ספורטאי רב גוני והתעסק בשיט, אגרוף, כדורגל ואתלטיקה קלה, אליה התמסר משנת 1945.

אלוף ושיאן ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ארץ ישראל שנערכה באצטדיון המכביה בתל אביב במאי 1945 הוא זכה במדליית זהב בריצת 200 מטר בשיא חדש של 23.0 שניות, לפני אליהו אטרמן (23.2 שניות). הוא שיפר את שיאו בן 6 השנים של סיריל אמפי (23.1 שניות). שיאו זה החזיק מעמד שנתיים ונשבר על ידי יהודה גבאי (22.8 שניות).ז'. פרחי, אספורט, משמר, 15 במאי 1945ליפא בן מונס, המשקיף הספורטיבי - 4 שיאים ארציים חדשים באתלטיקה קלה, המשקיף, 20 במאי 1945[1]

באליפות ארץ ישראל שנערכה בתחילת מאי 1948, השתתפו כ-100 אתלטים מ"הפועל" ומ"מכבי". הוא זכה ב-3 מדליות, 2 זהב ו-1 כסף. מדליות זהב, בריצת 200 מטר בתוצאה של 23.1 שניות, לפני יצחק כספי ממכבי נתניה (24.5 שניות) ובריצת 400 מטר בתוצאה של 53.9 שניות, לפני מ. מגלי מהפועל תל אביב (56.1 שניות). מדליית כסף בריצת 100 מטר בתוצאה של 11.7 שניות, אחרי יצחק כספי (11.2 שניות).[2][3][4]

שרותו בהגנה ובצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא היה חבר ההגנה מנעוריו והשתתף בהגנה על משקי עמק חפר בשעת המצור הבריטי לאחר "השבת השחורה" (29 ביוני 1946) ואף נעצר למשך כחודש ימים. הוא התגייס לצה"ל ושרת בחטיבה 8. במלחמת העצמאות הוא השתתף בקרבות רבים. בקרב הקשה על עיראק אל-מנשיה הוא חיפה על נסיגת חיל הרגלים וכך הציל חיי חיילים רבים. הוא השתתף בפריצת הדרך לנגב ובכיבוש באר שבע.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-ז' בחשוון תש"ט (9 בנובמבר 1949) הוא נהרג בקרב לכיבוש משטרת עיראק סווידאן, כשהזחל"ם שלו תקף את בניין המשטרה ונפגע מפגז חודר שריון.

הוא נקבר בבית הקברות הצבאי בכפר ורבורג.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנים רבות נערכה אליפות אתלטיקה ארצית לזכרו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]