יחיא בדיחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מארי יחיא (ב"ר שוכר) אל-בַּדִיחי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1803
ה'תקס"ג
צנעא, תימן
פטירה 4 באוקטובר 1887 (בגיל 84 בערך)
ט"ז בתשרי ה'תרמ"ח
צנעא
מקום פעילות צנעא וכַּוּכּבּאן שבתימן
תקופת הפעילות ? – 4 באוקטובר 1887 עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו הרב שלום אלשיך, הרב אברהם אלנדאף, הרב שלום חבשוש, ועוד
חיבוריו

לחם תודה, פירוש על "תפילת אליהו הנביא", חן טוב, זבחי שלמים (כת"י),

שירים לשבת, ועוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מארי יחיא בן שוכר בדיחי (ה'תקס"ג, 1803 - ט"ז בתשרי ה'תרמ"ח, 4 באוקטובר 1887) היה מורה צדק וראש הישיבה הכללית בצנעא בירת תימן, ומנהיג היהודים בכוכבאן. מגדולי רבני תימן במאה ה-19.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בצנעא ליהודה. בנערותו חיבר שני ספרים. היה בקי הן בתורת הנגלה, והן בתורת הנסתר. לפרנסתו עסק בכתיבת ספרי תורה. לימים, התמנה לעמוד בראש הישיבה הכללית בצנעא בית צאלח, שהייתה בבית הכנסת של המהרי"ץ.

בשנת ה'תר"ד (1843) יהודי צנעא סבלו מגזירות. הרב בדיחי ששימש כטובע מטבעות בית המלכות, נאסר עם אביו עקב עלילה, לאחר שיהודי שהיה ממונה על המטבעה בתימן הוצא להורג, ונרדף על ידי מוחמד בן יחיא. בגיל 43 ברח מצנעא[1] והתיישב בעיר כַּוּכּבּאן שלא הייתה כפופה למושל צנעא, ושם קיבלו היהודים חסות מראשי השבטים הערבים. כשלושים שנה ישב שם והעמיד תלמידים. לאחר כיבוש צנעא על ידי הטורקים חזר לעיר בשנת ה'תרל"ד (1873), או ה'תרל"ו (1876), בגיל 73, למרות הפצרותיהם של תלמידיו.

בצנעא חזר לתפקידו כראש הישיבה הכללית. כמה מגדולי חכמי תימן בדורו היו תלמידיו המובהקים, ובהם הרב שלום אלשיך, לימים הרב הראשי וראב"ד העדה התימנית בירושלים, וכן נכדו הרב אברהם אלנדאף, לימים מנהיג הקהילה התימנית בירושלים.

הרב בדיחי נפטר בט"ז בתשרי ה'תרמ"ח (1887), יום טוב שני של גלויות, חג הסוכות. באותו היום הספידו אותו רבני העיר צנעא. השד"ר יחזקאל שאול רופא, מארץ ישראל, מחה על כך בתוקף משום שלפי מנהג ארץ ישראל לא מספידים ביום טוב שני של גלויות. בעקבות מחאתו החל בתימן פולמוס. בשובו של רופא לטבריה הוא ביקש מרבני העיר לחוות את דעתם בנושא, והם אסרו זאת[2].

חתנו היה הרב חיים אלנאדף.[3]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנערותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לחם תודה - ביאור וקיצור הלכות שחיטה וטרפות על פי ספר "שערי קדושה" של המהרי"ץ.
  • פירוש על "תפילת אליהו הנביא" - על דרך הקבלה, מלוקט מספר "יושר לבב" של הרב עמנואל חי ריקי (החיבור נכלל בראש הספר "חן טוב").

חיבורים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חן טוב - חידושים על התנ"ך (חלקם בדרך הקבלה) וקצת שו"ת וחידושים. בראש הספר מובא הפירוש על "תפילת אליהו הנביא" הנ"ל, ושירים לשבת. הוצאה ראשונה ירושלים סיוון ה'תש"ל. מהדורא שנייה ה'תשס"ח.
  • זבחי שלמים (בכתב יד).
  • 'תשובות בדיני ירושה', הובאו בקובץ אור ישראל, א, ב, ה, בני ברק ה'תשמ"ו-ה'תשמ"ח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האגדה מספרת שהיה זה על ידי אמירת שם קדוש.
  2. ^ על הפולומוס ראו אבירן יצחק הלוי (עורך), איש ימיני, בני ברק: מכון החיים והשלום, כרך א', תשע"ג, עמ' לג–סא
  3. ^ הרב יוסף צברי, תולדות הגאון רבי יחיא בדיחי זצ"ל, עמוד אחרון