יחיא גיאת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מארי יחיא גיאת
אין תמונה חופשית
לידה 1872
ה'תרל"ב
צנעא, תימן
פטירה 1958 (בגיל 86 בערך)
ה'תשי"ח
ירושלים, ישראל
תאריך עלייה ה'תש"י (1950)
רבותיו מארי יחיא קאפח, מארי יחיא אביץ'
בני דורו מארי שלום קורח
צאצאים בנו עזרי גיאת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מארי יחיא גיאת (ה'תרל"בה'תשי"ח, 18721958) היה רב תימני ורופא. מתלמידיהם המובהקים של מארי יחיא קאפח ומארי יחיא אלאביץ', ומממשיכי דרכם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ליוסף גיאת ברובע היהודי בעיר צנעא בירת תימן,[1] למשפחה מיוחסת.[2]

למד אצל מארי יחיא קאפח ומארי יחיא אביץ', והיה מעמיק בסוגיות ובאגדות התלמוד. היה רופא מומחה ובקי בצמחי מרפא. לפרנסתו עסק בלימוד ילדים[1] ובצורפות.[2]

בתקופת חוזת אלנפר, כשרבים מיהודי צנעא עזבו את העיר, פתח בית מדרש לילדים בעיירה שבאם, בבית הכנסת של משפחת מגארי.[3]

בתקופת המחלוקת על הקבלה בתימן, נאסר על ידי השלטונות יחד עם נכבדי תנועת הדרדעים.[3]

עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת ה'תש"י (1950).[1]

נפטר בירושלים בשנת ה'תשי"ח (1958), בגיל 86.[1]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו הייתה סעדה בת אהרן הכהן, ונולדו להם שלושה בנים: עזרי, משה ויום-טוב, ושתי בנות: יונה ושמעה. נכדו (בן בנו משה) הוא הרב יהודה גיאת, שוחט ומוהל מפורסם בירושלים.[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 ד"ר משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, כרך א', המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק, ה'תשס"א (2001), עמ' 65
  2. ^ 1 2 יחיאל חבשוש, שני המאורות, כרך א', תל אביב ה'תשמ"ז (1987) עמוד 308–309
  3. ^ 1 2 יוסף חבארה, בתלאות תימן וירושלים, ירושלים, ה'תש"ל (1970), עמ' 50, 69
  4. ^ מארי משה גיאת זצ"ל, באתר נוסח תימן


תקופת חייו של הרב יחיא גיאת על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן