יילמאר המרשלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ילמאר המרשלד
Hjalmar Hammarskjöld
Hjalmar Hammarskjöld.jpg
לידה 4 בפברואר 1862
טונה, מחוז קאלמאר, שוודיה
פטירה 12 באוקטובר 1953 (בגיל 91)
סטוקהולם, שוודיה
שם מלא קנוט ילמאר לאונרד המרשלד
מדינה שוודיהשוודיה  שוודיה
מקום קבורה בית הקברות הישן של אופסלה (24 באוקטובר 1953) עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אופסלה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, שופט, דיפלומט, עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה ללא שיוך מפלגתי
בת זוג אגנס אלמקוויסט
שושלת Hammarskjöld family
צאצאים Bo Hammarskjöld
Åke Hammarskjöld
Sten Hammarskjöld
דאג המרשלד עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת שוודיה ה־13
17 בפברואר 191430 במרץ 1917
(3 שנים ו-6 שבועות)
מונרך בתקופה גוסטב החמישי
פרסים והוקרה
  • המסדר המלכותי של השרפים
  • דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת אופסלה (1893)
  • הצלב הגדול של מסדר ואסה
  • אות מסדר כוכב הקוטב - מפקד הצלב הגדול עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קנוט ילמאר לאונרד המרשלד או המרכלדשוודית: Knut Hjalmar Leonard Hammarskjöld;‏ 4 בפברואר 186212 באוקטובר 1953) היה פוליטיקאי, חוקר, שר בממשלה וחבר פרלמנט שוודי שכיהן כראש ממשלת שוודיה בין השנים 19141917.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילמאר המרשלד נולד בכפר טונה (Tuna) שבמחוז קאלמאר כבנם של קנוט, איש צבא ובעל קרקעות ושל רעייתו, מריה קוסטר. משפחת המרשלד היא משפחת אצולה שוודית ותיקה ששורשיה בראשית המאה ה-17. הוא היה מומחה למשפט בתחומים רבים ובלט הן כמדען והן כמחוקק. ב-1891 הוא מונה כפרופסור באוניברסיטת אופסלה והייתה לו השפעה מרובה על החוק האזרחי של שוודיה ושל המדינות הנורדיות. באותה תקופה הוא ביסס את המוניטין שלו כמומחה בחוק הבינלאומי באמצעות עבודה נמרצת בכנסים בינלאומיים וב-1904 הוא היה לחבר בבית הדין הקבוע לבוררויות בהאג.

בין השנים 19011902 כיהן המרשלד כשר המשפטים בממשלתו של פרדריק פון אוטר ועשה ניסיונות שאפתניים אך לא מוצלחים כדי לפתור את הבעיות שנגעו לזכות ההצבעה ועם התפטרותו הוא מונה לתפקיד נשיא בית המשפט לערעורים שבינשפינג. בעת המשא ומתן בנוגע לפירוק האיחוד השוודי-נורווגי הוא כיהן כשר לענייני הכנסייה בממשלתו של כריסטיאן לונדברג וייצג את הממשלה במגעים שנערכו בקרלסטד. ב-1905 הוא מונה לתפקיד שגריר שוודיה בקופנהגן. ב-1907 הוא שב לאופסלה וכיהן כמושל המחוז, אך לעיתים קרובות הוא נעדר משם לצורך מילוי משימות אחרות.

ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר "מצעד התמיכה בחימוש של האיכרים" (בשוודית: Bondetåget, מילולית: רכבת האיכרים) ולאחר התפטרותה של הממשלה הליברלית, מונה המרשלד ב-1914 לעמוד בראש ממשלה לא-פרלמנטרית שבפניה הועמדה המשימה לפתור את בעיות הביטחון. ממשלתו שכונתה "ממשלת חצר המלכות" (בשוודית: borggårdsregering, מילולית: ממשלת החומה) הייתה עצמאית מבחינה פוליטית, אך הייתה נאמנה למלך יותר מאשר שמרנית. הממשלה הוקמה ביוזמתו של ארביד לינדמן, מנהיג האגף הימני של הבית התחתון של הריקסדאג (הפרלמנט השוודי), שלא רצה שהמלך ימנה ממשלה תחת הנהגתו של מנהיג הבית העליון של הפרלמנט, ארנשט טריגר.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באותה שנה, הוכרזה שביתת נשק בין המפלגות ובעיות הביטחון נפתרו לשביעות רצונו של הצבא. בשיאה של המלחמה עמד המרשלד על עקרונותיו והיה בלתי גמיש בפרשו את החוק האזרחי. באותה תקופה נטבע המונח "הונגרשלד" (בשוודית: Hungerskjöld, הלחם בסיסים של המילה Hunger שפרושה בשוודית רעב עם סיומת שמו של המרשלד) על רקע סרבנותו של המרשלד לאפשר את יבוא המזון לשוודיה. הוא נתפס כידידותי מדי כלפי גרמניה כאשר הוא דחה הצעה לכינון הסכם סחר משותף עם בריטניה שמרכוס ולנברג, אחיו של שר החוץ קנוט ולנברג הביא את הטיוטה שלו מלונדון ב-1917. השסע בין ראש הממשלה לבין שר החוץ הפך להיות גלוי ומנהיגי האגף הימני של הפרלמנט הסירו את תמיכתם מראש הממשלה שנאלץ להגיש את התפטרותו.

לאחר ההתפטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרשלד היה בעל אישיות דומיננטית והוא נתפס על ידי יריביו כסמכותני ובעל רצון חזק, אך הטענות שהוא אהד את גרמניה הן חסרות סימוכין. הוא נשא בתפקידים יוקרתיים רבים כמו יושב ראש קרן נובל בין השנים 19291947. ב-1918 הוא נבחר לאקדמיה השוודית לאותו מושב בו החזיק קודמו בתפקיד ראש הממשלה, לואיס ירד דה יר, מושב מספר 17. בנו של המרשלד, דאג ירש את מושבו של אביו באקדמיה לאחר מותו. מחקריו של המרשלד היו גורם מרכזי בהחלטה על ייסוד בית המשפט המנהלי העליון של שוודיה (Högsta förvaltningsdomstolen)

ילמאר המרשלד מת ב-12 באוקטובר 1953 בסטוקהולם, כשישה חודשים לאחר שבנו הצעיר, דאג המרשלד מונה לתפקיד מזכ"ל האו"ם השני.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1890 נשא המרלד לאישה את אגנס אלמקוויסט. מבין ארבעת בניהם ידועים הבכור בו (Bo), שהיה משפטן, איש ממשל ושר בממשלת שוודיה; אוקה (Åke), שהיה משפטן ודיפלומט והבן הצעיר דאג, שהיה מזכ"ל האו"ם בין השנים 19531961.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יילמאר המרשלד בוויקישיתוף