ינקה קופלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ינקה קופלה
Янка Купала
Yanka Kupala.jpg
לידה 25 ביוני 1882 (יוליאני)
בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 ביוני 1942 (בגיל 60)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Іван Дамінікавіч Луцэвіч עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר, מחזאי, מתרגם, סופר, עיתונאי, פובליציסט, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Uladzislava Lutsevich עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום בלארוסים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Moscow City People’s University, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית, בלארוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1903 - 1942 (כ־39 שנים)
פרסים והוקרה
חתימה Yanka Kupala signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ינקה קופלהבלארוסית: Я́нка Купа́ла,‏ 7 ביולי 1882 (25 ביוני לפי הלוח היוליאני) - 28 ביוני 1942) היה שם העט של איוואן דימיניאקביץ' לוטצ'ביץ (Іва́н Даміні́кавіч Луцэ́віч), סופר ומשורר בלארוסי. קופלה נחשב לגדול הסופרים הבלארוסים במאה ה-20[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופלה נולד ב-7 ביולי 1882 בויאזנקה, יישוב קטן ליד מלדזייצ'נה. משפחתו היה נצר למשפחת אצילים, אולם הוריו עבדו במחוז היוולדו כאיכרים. כך למעשה קופלה נולד למשפחה ממעמד נמוך וללא אדמות. הוא זכה ללימודים בלארוסיים מסורתיים אותם סיים בשנת 1898. בשנת 1902 אביו מת וקופלה עבד במספר של עבודות מזדמנות כגון מורה, עוזר בחנות ועוד.

שירו הראשון שפורסם היה "זיארנו", שיר סנטימנטלי בשפה הפולנית אותו כתב בין השנים 1903–1904. יצירתו הראשונה בשפה הבלארוסית נכתבה ב-15 ביולי 1904. השיר הראשון שפרסם קופלה היה "איכר" (Мужык), הוא ראה אור בשנת 1905 ופורסם בעיתון בלארוסי מקומי ב-11 במאי 1905. מספר שירים נוספים שלו פרסומו בעיתונים גדולים בבלארוס בין השנים 1906–1907.

פועלו בוילנה ובסנט פטרבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1908 קופלה עבר לוילנה והמשיך בכתיבת שירים וסיפורים. באותו שנה אוסף שיריו בשם "החליל הקטן" (Жалейка) פורסמו ועוררו זעם גדול מצד השלטונות. הם הורו להחרים את שיריו והצהירו עליהם כתעמולה נגד הממשל. הפקודה לאסור את קופלה בוטלה בשנת 1909, אך ניסיון נוסף לפרסם את לקט שיריו הוחרם על ידי השלטון בוילנה.

הוא עבר לסנט פטרבורג בשנת 1909. בשנה שלאחר מן פרסם לקט שירים נוסף וביניהם את יצירתו "שיר נצחי" (Адвечная песьня), הלקט יצא לאור בסנט פטרבורג ביולי 1910. הוא סיים לכתוב שיר נוסף באוגוסט 1910 - "חלום על מריצה" (Сон на кургане), שיר שתיאר את מצבה העגום של בלארוס בתקופה זו. בשנת 1913 עזב את סנט פטרבורג וחזר לוילנה. בשנות העשרה של המאה ה-20 השפיע על כתיבתו של מקסים גורקי.

בעידן הסובייטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מהפכת אוקטובר בשנת 1917 כתיבתו של קופלה החלה להראות אופטימיות. בין תרגומיו הרבים לבלארוסית נכלל האינטרנציונל וכן השיר על אגדת משא מלחמת איגור (תורגם בשנת 1921)[2]. עם זאת, קופלה הידק את קשריו עם לאומנים בלארוסים שהתנגדו לשלטון הסובייטי, אלה הציעו לו לחבור אליהם בצ'כוסלובקיה בשנת 1927. השלטונות הסובייטים לא בטחו והוא ספג ביקרות נוקבות, בעקבותיהם כתב מכתב התנצלות אותו פרסם בשנות השלושים.

קופלה זכה בעיטור לנין בשנת 1941 על לקט שיריו "מן הלב" (Ад сэрца). בעקבות כיבוש בלארוס על ידי הנאצים וכן עקב הרעה במצבו הביראותי נמלט למוסקבה ומשם לטטרסטן. אפילו משם, חיבר שירים שבאו לתמוך בפרטיזנים הבלארוסים שלחמו בגרמנים. את מותו מצא במלון ארבע העונות מוסקבה כאשר נפל בחדר המדרגות בשנת 1942, היה בן 59 במותו.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה באשדוד לזכרו של ינקה קופלה

קופלה הוכר כסמל לתרבות בלארוס בתקופת הסובייטית. המוזיאון על שמו, שהוקם בעמל על ידי אלמנתו במינסק בשנת 1945, הוא המוזיאון הספרותי המוביל בבלארוס. כן אף קיימת אוניברסיטה על שמו במדינה. העם הבלארוסי הנציח את שמו בקריאת פארק של שמו, בהקמת אנדרטה לזכרו, תיאטרון על שמו ובנוסף תחנת מטרו הנושאת את שמו במינסק. בנוסף, בלארוספילם הפיקה סרט ביוגרפי בשם "קופלה" המגולל את קורות חייו.

קופלה זכה להכרה גם מחוץ לגבולות בלארוס. במונרו שבניו יורק קיים פסל בדמותו שהוצבו שם בשנת 1973 ובישראל הוקמה אנדרטה על שמו באשדוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ינקה קופלה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]