לדלג לתוכן

יעקב בלומקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב בלומקין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 12 במרץ 1900 (יוליאני)
אודסה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 3 בנובמבר 1929 (בגיל 29)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Special Faculty of the Frunze Military Academy עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק צ'קה, גפא"ו עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב גריגורייביץ בלומקין (1898 - 3 בנובמבר 1929). סוציאל רבולוציונר, טרוריסט מהפכני, סוכן גופי המודיעין הסובייטי - הצ'קה והג.פ.או, ומרגל. הוצא להורג בעוון בגידה.

נולד למשפחה יהודית. התייתם וילדותו עברה עליו באודסה. שמחה-יענקל בן הירש בלומקין היה תלמידו של מנדלי מוכר ספרים, וזאב ז'בוטינסקי וחבר ב'הגנה העצמית' היהודית באודסה.

במערכות הצבאיות, המודיעיניות והביטחוניות הסובייטיות שהתפתחו בימי המהפכה הבולשביקית שירתו לא מעט יהודים בתפקידים מגוונים, מן הדרג הזוטר עד לתפקידים הבכירים ביותר. היהודים היו מרכיב משמעותי בכל עשייה ביטחונית וצבאית ונטלו חלק פעיל בתהליך בניית הכוח הצבאי-אסטרטגי של ברית המועצות.

הסובייטים ראו בארץ ישראל מדגרה נוחה לרעיונותיהם המהפכניים, וכקרש קפיצה ליצוא המהפכה להודו תוך מלחמה באינטרסים של הבריטים בהמזרח התיכון וכל זאת בסיועה של האוכלוסייה היהודית המקומית, האוהדת את רעיונות המהפכה, שזה מקרוב עלתה מרוסיה.

בלומקין והמודיעין הסובייטי בפלשתינה א"י ובמזה"ת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1923, בלומקין, שקודם לכן נחשד כרוצחו של השגריר הגרמני במוסקבה, וילהלם מירבאך, ירד מאניה בנמל חיפה, מחופש לחרדי, ובשם הכיסוי, מאיר גורפינקל, ייסד כמרגל תושב את תחנת פלשתינה א"י של המודיעין הסובייטי. לצידו, כסגנו, היה יעקב סרבריאנסקי, מי שלימים נחשב אבי הכוחות המיוחדים הסובייטיים - הספצנאז, והשניים פתחו מכבסה ביפו. כעבור חצי שנה חזר בלומקין למוסקבה ודיווח לממונים עליו שהמצב בארץ ישראל משול לביצה רדודה ללא תנועה. סרבריאנסקי נכנס בנעליו של בלומקין כמנהל התחנה וכעזר כנגדו נשלחה אליו ממוסקבה אשתו, פולינה. בשתי שנות הפעילות של הזוג סרבריאנסקי הם פעלו להקמת תשתית לקבוצות חצי צבאיות שיקדמו את האינטרס הסובייטי באזור.

בלומקין שב למזה"ת ב-1928 והשתקע באיסטנבול תחת הכיסוי של סוחר בכתבי יד וספרים עבריים ממוצא פרסי, יעקב סולטנוב. למעשה, בלומקין מילא את תפקיד הממונה על המודיעין הסובייטי במזה"ת. בכיסויו כסוחר יודאיקה מכר בלומקין כתבי יד עבריים שהוחרמו מיהודים כולל ספרים מאוספו של הרבי מלובביץ שהופקדו למשמרת בספריית לנינגרד. חלק מפידיון המסחר העביר בלומקין לידידו טרוצקי שגלה אז בטורקיה ועל מעשהו זה הוצא להורג במוסקבה בעוון בגידה ב-1929.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]