יעקב בלומקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: משפטים מורכבים ולא מובנים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יעקב בלומקין
Blumkin.jpg
לידה 12 במרץ 1900 (יוליאני)
אודסה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 3 בנובמבר 1929 (בגיל 29)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מהפכן, הערכת מודיעין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יעקב גריגורייביץ בלומקין (1898 - 3 בנובמבר 1929). סוציאל רבולוציונר, טרוריסט מהפכני, סוכן גופי המודיעין הסובייטי - הצ'קה והג.פ.או, ומרגל. הוצא להורג בעוון בגידה.

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד למשפחה יהודית. התייתם וילדותו עברה עליו באודסה. שמחה-יענקל בן הירש בלומקין היה תלמידו של מנדלי מוכר ספרים, וזאב ז'בוטינסקי וחבר ב'הגנה העצמית' היהודית באודסה.

בלומקין והמודיעין הסובייטי בפלשתינה א"י ובמזה"ת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1923, בלומקין, שקודם לכן נחשד כרוצחו של השגריר הגרמני במוסקבה, וילהלם מירבאך, ירד מאניה בנמל חיפה, מחופש לחרדי, ובשם הכיסוי, מאיר גורפינקל, ייסד כמרגל תושב את תחנת פלשתינה א"י של המודיעין הסובייטי. לצידו, כסגנו, היה יעקב סרבריאנסקי, מי שלימים נחשב אבי הכוחות המיוחדים הסובייטיים - הספצנאז, והשניים פתחו מכבסה ביפו. הסובייטים ראו בארץ ישראל מדגרה נוחה לרעיונותיהם המהפכניים, וכקרש קפיצה ליצוא המהפכה להודו תוך מלחמה באינטרסים של הבריטים בהמזרח התיכון וכל זאת בסיועה של האוכלוסייה היהודית המקומית, האוהדת את רעיונות המהפכה, שזה מקרוב עלתה מרוסיה.

כעבור חצי שנה חזר בלומקין למוסקבה ודיווח לממונים עליו שהמצב בארץ ישראל משול לביצה רדודה ללא תנועה. סרבריאנסקי נכנס בנעליו של בלומקין כמנהל התחנה וכעזר כנגדו נשלחת אליו ממוסקבה אשתו, פולינה. בשתי שנות הפעילות של הזוג סרבריאנסקי הם פעלו להקמת תשתית לקבוצות חצי צבאיות שיקדמו את האינטרס הסובייטי באזור.

בלומקין שב למזה"ת ב-1928 והשתקע באיסטנבול תחת הכיסוי של סוחר בכתבי יד וספרים עבריים ממוצא פרסי, יעקב סולטנוב. למעשה, בלומקין מילא את תפקיד הממונה על המודיעין הסובייטי במזה"ת. בכיסויו כסוחר יודאיקה מכר בלומקין כתבי יד עבריים שהוחרמו מיהודים כולל ספרים מאוספו של הרבי מלובביץ שהופקדו למשמרת בספריית לנינגרד. חלק מפידיון המסחר העביר בלומקין לידידו טרוצקי שגלה אז בטורקיה ועל מעשהו זה הוצא להורג במוסקבה בעוון בגידה ב-1929.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]