ספצנאז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיילי ספצנאז מתכוננים למשימה באפגניסטן

ספצנאזרוסית: Cпецназ, ראשי תיבות של Войска специального назначения - "כוחות למשימות מיוחדות") הוא השם הכללי ליחידות העילית הצבאיות של ברית המועצות והכוחות המיוחדים של רוסיה כיום. ברוסית השם משמש למעשה לתיאור יחידות דומות של מדינות אחרות. הספצנאז הרוסי נחשב לאחת מיחידות המובחרות הקשוחות בעולם‏[1].

יחידות הספצנאז השונות הן תחת פיקודו של המרכז למבצעים מיוחדים של שירות הביטחון הפדרלי (הפס"ב) (FSB), המרכז לניהול הכוחות המיוחדים של חיל הפנים של משרד הפנים הרוסי (אם.וה.דה) והמודיעין הצבאי גר"ו (GRU).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות הספנצאז הראשונות הוקמו ב-1930 והיו בפיקוד הנקוו"ד והצבא האדום. לאבי הכוחות המיוחדים הסובייטיים נחשב היהודי, יעקב סרבריאנסקי[2]. ב-1938 נפל קורבן למסע הטיהורים של סטלין ונכלא, נידון למוות, נחון, ושב ונקרא לדגל ב-1941.

לאחר תחילת הפעילות הפרטיזנית הבלתי מאורגנת בשטחי ברית המועצות שנכבשו על ידי הצבא הגרמני במבצע ברברוסה, קיץ 1941, החלו שירותי המודיעין של ברית-המועצות במחצית השנייה של 1941 להניח תשתית פרטיזנית מאורגנת תחת פיקוד פרטיזני מרכזי תוך ניסיון שצלח להשתלט על הקבוצות הבלתי מאורגנות. שניים שבלטו בהנחת התשתית היו היהודים, ותיקי הנ.ק.וו.ד, סרבריאנסקי, ונחום אייטינגון. סרבריאנסקי עמד בראש 'הקבוצה המיוחדת' שעסקה בהכשרתן ובהחדרתן של קבוצות חבלה ומודיעין לשטח הכיבוש, ואילו אייטינגון ניהל הפעילות החבלנית והמודיעינית מעבר לקווי האויב. עo הכוחות המיוחדים הללו, הן בשלב הבלתי מאורגן והן לאחר התארגנות הפיקוד והשליטה המרכזיים, נימנו יהודים רבים הן כלוחמים והן בדרגי הפיקוד[3].

ב-1950 היחידות אוגדו תחת פיקוד מרכזי אחד. היחידות שפעלו תחת הק.ג.ב. כונו "אוסנאז". הן הוקמו במקור לפעילות חשאית, ביצוע חיסולים, לוחמה בטרור, חילוץ בני ערובה, השגת מודיעין, לוחמה פסיכולוגית ושאר משימות מיוחדות פנימיות. כיום מציין המונח "אוסנאז" בעיקר את יחידות המודיעין הצבאי המובחרות העוסקות באיסוף מודיעין COMINT ו-ELINT, יחידות האוסנאז של הגר"ו אחראיות על מודיעין אותות.

על פי עדותו של ולדימיר רזון, עריק מהגר"ו שהשתמש בשם העט "ויקטור סובורוב", ואמינותו מוטלת בספק, התקיימו 20 בריגדות ספצנאז בברית המועצות ובנוסף להן 41 צוותים עצמאיים. כוח הספצנאז בשנות השמונים עמד, לפי אומדן זה, על כ-30,000 איש.

מאפיינים ופעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות הספצנאז הצבאיות, היום כבעבר, מאוישות בחיילים מאומנים היטב בעלי נתונים אישיים מובחרים, העוברים מסלול הכשרה הנחשב לאחד המפרכים בעולם, אם לא המפרך שבהם. הם נחשבים לחיילים הטובים ביותר בצבא הפדרציה הרוסית והצבא האדום לפניו.

חיילי ספצנאז צבאיים לובשים מדים רגילים על מנת להימנע מזיהוי, כולל כומתות תכלת של ה-VDV (חיל הצנחנים הרוסי) וגופיות מפוספסות המציצות מפתח החולצה. לעתים הם משתמשים במדי יחידות אחרות על מנת להקשות עוד יותר על זיהוים.

בזמן מלחמה מוטל על הספצנאז לחדור לעומק שטח האויב בהטסה ולפגוע בדרגי הפיקוד והשליטה שלו וביכולת הגרעינית שלו, על ידי שיתוק מרכזי שיגור טילים והשתלטות עליהם. ככלל, זוהי מדיניות כתובה שמעולם לא יושמה.

יחידות של הספצנאז פעלו בהפלת המשטר של אפגניסטן בשנת 1979, ובפרט כיבוש ארמונו של נשיא אפגניסטן חפיזאוללה אמין, והתנקשות בחייו וחיי בני משפחתו. כוח הספצנאז מיחידת אלפא שמנה כ-54 חיילים הצליח במשימתו כנגד מאות חיילים אפגניים חמושים שאיבטחו את הארמון.

בתחילת שנות ה-80, לאחר חטיפת ארבעה אנשי ביון רוסיים בביירות על ידי ארגון החזבאללה ורציחת אחד מהם, צוותים מיחידה זו חטפו איש חזבאללה ושלחו את ראשו וידיו הכרותים למפקדיו. פעולה זו בנוסף לאיום על השיח' מוחמד חוסיין פדלאללה שרוסיה תהרוס את הארגון עשו את שלהם, והאנשים שוחררו.

אנשי הספצנאז השתתפו בניסיון ההפיכה הכושל באוגוסט 1991, שבו מספר בכירים במפלגה הקומוניסטית ניסו להדיח את הנשיא מיכאיל גורבצ'וב באמצעות הפיכה צבאית, לאחר שהתכוון לחתום על הסכם שיכונן קונפדרציה. אך לאחר שהמוני מתקוממים יצאו להפגנות, מפקדי הספצנאז סירבו לבצע קטל המוני של אזרחי מדינתם.

ב-2001 רוסיה שלחה שוב כוחות לאפגניסטן, הפעם במסגרת שיתוף פעולה עם ארצות הברית. נטען שכוחות הספצנאז נכנסו לקאבול על מנת לסייע לברית הצפונית במלחמתה נגד הטליבאן. כיום הספצנאז הרוסי גם כולל יחידות מיוחדות של שירותים פדרליים שונים כמו הפסק"ן, שכוחות הספצנאז שלו שהו בצפון אפגניסטן במבצעי אכיפה ולוחמה בסמים.

יחידות הספצנאז[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל ספצנאז פס"ב - שירות המבצעים המיוחדים של שירות הביטחון הפדרלי הרוסי

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • S. Zaloga, Inside the Blue Berets, California: Presidio, 1985

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכל דניאלי, ‏הספטסנאז: היחידה הרוסית שתגרום לכם לשקשק, באתר ‏mako‏‏, ‏11 בספטמבר 2011‏
  2. ^ בתפקידו הקודם הגיע סרבריאנסקי לארץ ישראל (חיפה) בדצמבר 1923 כסגנו של יעקב בלומקין הממונה על פעילות המודיעין הסובייטי בפלשתינה. בלומקין, בדמותו של יהודי חרדי תחת השם הבדוי, מאיר גורפינקל, וסרבריאנסקי פתחו מכבסה ביפו. בלומקין עזב כעבור חצי שנה ולתפקידו נכנס סרבריאנסקי כאשר אשתו, פולינה נשלחת לארץ להיות עזר כנגדו. הזוג סרברנסקי, בשנתיים ששהו בפלשתינה פועלים להקמת תשתית לקבוצות חצי צבאיות שיקדמו את האינטרס הסובייטי אל מול הבריטים במזרח התיכון ולשם הפצת המהפכה להודו.
  3. ^ אתר הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]