יעקב חייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב חייט
הצייר יעקב חייט (2013)

יעקב חייט (6 באוגוסט 1939 - 13 בנובמבר 2018) היה צייר ישראלי, חבר באגודת הציירים והפסלים תל אביב ובין התורמים להכרה ולהתפתחות של האמנות בישראל. בשנת 1964 נישא יעקב לציירת, הפסלת, המשוררת והסופרת שושי לבית גולדמן (שושי חייט) (1947-2011)  ולזוג שתי בנות, ריקי ומיכל. הצייר גר ויצר בסטודיו שלו בעיר חולון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייט נולד בבגדאד שבעיראק ובשנת 1951 עלה לישראל. הוריו נשלחו למעברת אשקלון והוא נשלח לקיבוץ דפנה במסגרת עליית הנוער. על תקופה זו העיד שהייתה היפה ביותר בחייו ובה למד להכיר ולאהוב את ישראל. סביבת מגוריו, בקרבה לכנרת, העניקה לו את ההשראה להכניס ביצירותיו את נופי הגליל, הכנרת, את הציפורים והדמויות שפגש בדרכיו.

את שירותו הצבאי עשה בחיל האוויר ולאחר שרותו השתקע במרכז ישראל.

ביקוריו של חייט מעת לעת בירושלים צרבו בתוכו את הזיכרון ההיסטורי-הקולקטיבי הקשור בחשיבות העיר ועל כן רבות מיצירותיו, לאורך השנים, מתייחסות אל העיר ואל אתרי הקודש בה. כמו כן חייט שילב לא אחת ביצירותיו דמויות תנ"כיות שמעוררות בו עניין רב.

ביום שלישי, ה-13 בנובמבר 2018, הלך לעולמו בגיל 79.

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטובל בים (ביאנלה 1985), יעקב חייט

חייט למד אמנות וגרפיקה במכונים הטכנולוגים בתל אביב ובשנות ה-60 עד לשנות ה-80 עבד, במקביל לעיסוקו כצייר, כגרפיקאי וכמאייר בבית דפוס. את יצירותיו הגרפיות עשה במלאכת יד.

הכרה ראשונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההכרה הציבורית הראשונה של חייט הייתה לאחר שהקריקטוריסט הישראלי דוש נחשף ליצירתו בתערוכתו הראשונה שהוצגה בשנת 1967 ב'גלריה 220' בתל אביב. דוש סיפר אודות הצייר לדן בן אמוץ וזה מיהר להזמין את חייט להתראיין אצלו בתוכנית הבימתית שיצר אודות אמני ישראל.

סגנון ציור[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייט הרבה לשלב מגוון סגנונות וטכניקות של ציור ונמנע מלהגדיר תחום וסגנון בלעדי. בתפיסת עולמו האמנותית צריך היוצר ללכת עם התקופה, עם הזמן ועם הסביבה ובהתאם לכך להשתנות ולהתפתח כל העת. לפיכך תערוכותיו הרבות שונות האחת מקודמתה והציגו פנים ותחומי עניין מגוונים של היוצר.

ביצירותיו הוא השתמש בשלל חומרים ובכללם: אקריליק, שמן, אקוורל וצבעי פנדה.

הטבעת חותמת ייחודית מאחורי תמונותיו המקוריות של הצייר יעקב חייט

חייט חתם על כלל יצירותיו וכמו כן החל משנת 2009 להטביע בגב היצירה סמל הייחודי רק לו.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1981 יזם ויסד חייט את אגודת הציירים והפסלים העירונית הראשונה בעיר בת-ים. בשנים 1981 ועד 1984 כיהן כיושב הראש הראשון של האגודה.

בשנים 1983 ועד 1988 חייט ניהל את מוזיאון בן-ארי בעיר בת ים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1989 עד 1994 הפיק חייט את שלושת הכרכים "ארט 2000" הסוקרים את אמני ישראל ומובילים להכרתם ברבים. את המבוא לספר כתב מבקר האמנות הישראלית, הד"ר גדעון עפרת ובו ציין שמטרתה העיקרית של הסדרה היא לקדם אמנים ולשמש להם במה שבאמצעותה יתוודעו אל קוראיהם ויציגו עבודה או שתיים פרי יצירתם וזאת על פי בחירתם האישית.

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2005 ועד 2009 לימד ציור בבית הלוחם בתל אביב.

גלריית ציורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבות מיצירותיו של חייט מוצגות בגלריות ובקרב אספני אומנות בישראל וברחבי תבל.

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נשים ערביות (ביאנלה 1985), יעקב חיט
    1967 - גלריה 220, תל אביב
  • 1974 - מוזיאון בן-ארי, בת-ים
  • 1975 - גלריה ניווה, תל אביב
  • 1976 - גלריה אתר-ארט, תל אביב
  • 1977 - גלריה אנהבלי, תל אביב
  • 1978 - גלריה שחף, יפו העתיקה
  • 1978 - בית הראשונים, גבעתיים
  • 1980 - הגלריה החדשה, תל אביב
  • 1980 - בית האמנים, מקסיקו סיטי, מקסיקו
  • 1980 - הגלריה העירונית, כפר-סבא
  • 1981 - בית העירייה, ברלין נויקלן גרמניה
  • 1982 - גלריה קמילה, רמת גן
  • 1983 - גלריה המרתף, רעננה
  • 1983 - בית האמנים, תל אביב
  • 1986 - מוזיאון יד לבנים, ראשון לציון
  • 1986 - בית התרבות, קרית-גת
  • 1987 - הגלריה החדשה, בית אבא חושי חיפה
  • 1988 - גלריה טאצ-ווד, תל אביב
  • 1989 - גלריה המרתף, רעננה
  • 1990 - גלריה יוריק, רמת השרון
  • 1993 - ביקב, ראשון לציון
  • 1997 - בית אלון, גבעתיים
  • 2005 - גלריה בר עוז תל אביב
  • 2007 - ארט אקספו, ניו יורק.

תערוכות משותפות בחוץ לארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב חייט בוויקישיתוף