לדלג לתוכן

יעקב פנובקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
יעקב פנובקו
Яков Гилелевич Пановко
לידה 1 במרץ 1913
קוברין, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באפריל 2002 (בגיל 89)
ברלין, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מכניקה, תורת האלסטיות, oscillation theory עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Moscow State Automobile and Road University of Technology עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות Moscow State Automobile and Road University of Technology עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב פנובקורוסית: Яков Гилелевич Пановко ‏; (1 במרץ 1913, קוברין - 30 באפריל 2002, ברלין) היה מדען סוביטי ממוצא יהודי. הוא מתמחה בתחום חוזק חומרים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב פנובקו נולד בשנת 1913 בקוברין (אז בתחומי האימפריה הרוסית כיום בבלארוס למשפחה יהודית. לאחר סיום לימודי בית ספר בשנת 1930 הוא נסע למוסקבה והתקבל ללימודים במכון להנדסת רכב וכבישים. בשנת 1935 הוא סיים לימודים ונותר במכון להמשך לימודי תואר שלישי אותם סיים בשנת 1939 ותוך שנה השלים פוסט-דוקטורט.

בשנת 1940 הוא התגייס לשורות הצבא האדום והשתחרר בשנת 1950 עם דרגת מהנדס-פודפולקובניק. החל משנת 1943 הוא לימד באקדמיה של חיל האוויר בלנינגרד (בשנת 1944 מונה לפרופסור).

בשנת 1950 פנובקו עבר לריגה והיה מלמד באוניברסיטת לטביה (עד לשנת 1958), האוניברסיטה הטכנית של ריגה (עד לשנת 1963) ובמכון להנדסת תעופה אזרחית (עד לשנת 1964).

בשנת 1958 הוא נבחר לחבר התכתבות באקדמיה למדעים של לטביה הסובייית ובשנת 1992 עבר למעמד של חבר חוץ של האקדמיה הלטבית.

בשנת 1964 ועד ל-1992 פנובקו היה מלמד במכון לבניית אונייות בלנינגרד. הוא היה ראש קתדרה ופרופסור. בתקופה זו הוא עבד לצד אנטולי לוריה.

בשנת 1993 פנובקו עבר לברלין בה התגוררה ביתו עם משפחתה. הוא נפטר בשנת 2002.

פנובקו היה מומחה בתחום מכניקה ובמיוחד בחוזק קונסטרוקציות ותורת האלסטיות. הוא כתב 12 ספרים בנושא ופרסם מאות מאמרים. אחד מספריו עבר חמש מהדורות ותורגם לאנגלית. במהלך עבודתו במוסדות להשכלה גבוהה הוא הדריך כ-50 עבודות תואר שלישי ופוסט-דוקטורט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביוגפריה (ברוסית)