יפנים (עם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יפנים
日本人
Japanese family 01.jpg
אוכלוסייה
כ-129 מיליון
דת
בודהיזם, Shinbutsu-shūgō, Christianity in Japan עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יפניםיפנית: 日本人) הם קבוצה אתנית ואומה שמרכזן במדינת יפן.[1][2][3][3] עם זה דובר את השפה היפנית, ומכיל למעלה מ-129 מיליון בני אדם, שמתוכם 125 מיליון לפחות חיים ביפן, שם הם מהווים 98.5% מהאוכלוסייה.[4] למעשה, היפנים הם אחת הקבוצות האתניות הגדולות בעולם. סעיף 10 לחוקת יפן מגדיר את המונח "יפני" על בסיס לאום יפני.[5] המושג "קבוצות אתניות" בסטטיסטיקה של מפקד האוכלוסין ביפן, שונה מהמושג המיושם במדינות רבות אחרות. לדוגמה, המפקד של הממלכה המאוחדת בוחן את "הרקע העדתי או הגזעי" של המשיב, ללא קשר ללאום.[6] אולם הלשכה הסטטיסטית היפנית שואלת רק על לאום במפקד שהיא עורכת. ממשלת יפן מתייחסת לכל אזרחי יפן המתאזרחים ולאזרחים יפניים ילידי הארץ עם רקע אתני אחר כיפנים. ג'ון לי, אייג'י אוגומה וחוקרים אחרים כופרים באמונה הרווחת כי יפן היא הומוגנית מבחינה אתנית, וטוענים כי נכון יותר לתאר את יפן כחברה רב-אתנית,[7][8] טענות כאלה נדחו זה מכבר – בין השאר על ידי גורמים שמרניים בחברה היפנית כמו ראש ממשלת יפן לשעבר טארו אסו, שתיאר פעם את יפן כעם של "גזע אחד, ציוויליזציה אחת, שפה אחת ותרבות אחת".[9] מחקרים משנת 2015 מעריכים כי אחד מכל 30 ילדים שנולדו ביפן נולד לזוגות בין-גזעיים.[10]

הפזורה היפנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "ניקייג'ין" (日系人) מתייחס ליפנים החיים מחוץ ליפן וצאצאיהם.

ההגירה מיפן תועדה כבר במאה ה-12 – לפיליפינים ולבורנאו.[11][12] במאות ה-16 וה-17, אלפי סוחרים מיפן נדדו גם הם לפיליפינים ונטמעו באוכלוסייה המקומית.[13] עם זאת, הגירת יפנים מארצם לא הפכה לתופעה המונית עד לתקופת מייג'י, אז החלו היפנים להגר לקנדה, ארצות הברית, הפיליפינים, סין, ברזיל ופרו. הייתה גם הגירה משמעותית לקולוניות של אימפריית יפן, אך מרבית ממהגרים וממתיישבים אלו חזרו ליפן לאחר תום מלחמת העולם השנייה.[14]

על פי נתוני איגוד הפזורה היפנית, ישנם כ-2.5 מיליון "יפנים מחוץ ליפן". מרכזי הפזורה נמצאים במדינות סאו פאולו ופרנה בברזיל. ישנן גם קהילות יפניות מגובשות משמעותיות בפיליפינים,[15] מזרח מלזיה, פרו, ארגנטינה (בואנוס איירס, קורדובה ומיסיונס), ארצות הברית (הוואי, קליפורניה וושינגטון), ובערים הקנדיות ונקובר וטורונטו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יפנים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Japan. B. Ethnic Groups". Encarta. אורכב מ-המקור ב-January 22, 2008. 
  2. ^ "人類学上は,旧石器時代あるいは縄文時代以来,現在の北海道〜沖縄諸島(南西諸島)に住んだ集団を祖先にもつ人々。" (マイペディア 日本人. 平凡社. 
  3. ^ 1 2 "Japan - People". Encyclopædia Britannica. 
  4. ^ "Japan Ethnic groups - Demographics". www.indexmundi.com. בדיקה אחרונה ב-12 בדצמבר 2017. 
  5. ^ [日本国憲法]
  6. ^ "United Kingdom population by ethnic group". United Kingdom Census 2001. Office for National Statistics. 1 באפריל 2001. אורכב מ-המקור ב-January 7, 2010. בדיקה אחרונה ב-10 בספטמבר 2009. 
  7. ^ John Lie Multiethnic Japan (Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press, 2001)
  8. ^ Oguma Eiji, A Genealogy of 'Japanese' Self-images (Melbourne: Trans Pacific Press, 2002)
  9. ^ "Aso says Japan is nation of 'one race'". The Japan Times. October 18, 2005.
  10. ^ "Being 'hafu' in Japan: Mixed-race people face ridicule, rejection". America.aljazeera.com. בדיקה אחרונה ב-24 בינואר 2019. 
  11. ^ Manansala, Paul Kekai (5 בספטמבר 2006). "Quests of the Dragon and Bird Clan: Luzon Jars (Glossary)". 
  12. ^ "Hotels in Philippines - Booked.net". Booked.net. בדיקה אחרונה ב-12 בדצמבר 2017. 
  13. ^ Leupp, Gary P. (1 בינואר 2003). Interracial Intimacy in Japan. ISBN 9780826460745. 
  14. ^ Lankov, Andrei (23 במרץ 2006). "The Dawn of Modern Korea (360): Settling Down". The Korea Times. אורכב מ-המקור ב-June 19, 2006. בדיקה אחרונה ב-18 בדצמבר 2006. 
  15. ^ Furia, Reiko (1993). "The Japanese Community Abroad: The Case of Prewar Davao in the Philippines". in Saya Shiraishi; Takashi Shiraishi. The Japanese in Colonial Southeast Asia. Southeast Asia Program, Cornell University Publications. עמ' 157. ISBN 978-0-87727-402-5. בדיקה אחרונה ב-30 במאי 2016.