לדלג לתוכן

ניהונג'ינרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ניהונג'ינרוןיפנית: 日本人論, מילולית: תאוריות אודות היפנים) הוא סוגה של תאוריות המתמקדות בזהות הלאומית והתרבותית של יפן. הסוגה מקיפה מגוון נושאים בתחומי סוציולוגיה, פסיכולוגיה, היסטוריה, בלשנות, פילוסופיה, ואפילו מדע. הסוגה זוכה להצלחה בעיקר ביפן ונכתבת כמעט באופן בלעדי על ידי כותבים יפנים.

המושג עצמו התפרסם לאחר מלחמת העולם השנייה, ונועד לתאר ספרים ומאמרים שעשו ניסיון לנתח, להסביר או להגן על השוני בין החברה היפנית לחברות אחרות, בעיקר מאירופה ומארצות הברית. מקורות אלו חולקים השקפה כללית בנוגע למה מייחד את יפן, והשקפה זו נקראת ניהונג'ינרון.

אף על פי שהניהונג'ינרון זכה לפרסום לאחר המלחמה, הרעיונות העומדים בבסיסו מקורם בתקופות שלפניה. תאוריות אודות הזהות היפנית החלו לצוץ במהלך תקופת אדו והביאו להבנה חדשה של ה"יפניות", שהייתה משותפת לכל תושבי המדינה, ללא קשר למעמד חברתי.[1]

תקופת מייג'י

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות לחץ צבאי ודיפלומטי התמוטטה השוגונות האחרונה במחצית השנייה של המאה ה-19, הקיסר מוצוהיטו הפך לשליט המדינה וסיים את תקופת הבידוד הארוכה בה הייתה נתונה יפן. יפן פתחה את נמליה והחלה לסחור עם מדינות אחרות, ומנהיגיה שאפו לערוך רפורמות שיסייעו למדינה להתאים עצמה לרוח הזמן. סין איבדה את מקומה המסורתי כמודל לחיקוי, ואותה החליף העולם המערבי, אך בעוד היחסים עם סין היו חד-צדדיים, לפתע יכלו המשכילים והוגי הדעות היפנים לקרוא את הכתבים המערביים אודות יפן והיפנים. תגובתם של היפנים לדעות המערביות אודותיהם, שהיו רוויות בתחושות עליונות והתנשאות שהיו אופייניות לתקופה, עוררו דיון אודות הזהות הלאומית היפנית.

לאחר השלמת תהליך המודרניזציה והלמידה מהמערב, החלו היפנים לשוב ולהתמקד בזהותם שלהם, והחלו במקביל לפתח רגשות אימפריאליסטים עם עליית הקולוניאליזם. תקופת טאישו התאפיינה בנטייה נוספת לכיוון המערב, אך בעקבות המשבר הכלכלי העולמי של 1929 החל המיליטריזם לצבור תמיכה, בעוד אידאולוגיות לאומיות מנעו כל ניסיון התקרבות נוסף למערב.

לאחר המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התבוסה במלחמה, ועם סיום תקופת הכיבוש נהנתה יפן מתקופת שגשוג כלכלי ארוכה, שנמשכה עד שנות ה-90. בתקופה שלאחר המלחמה שבו ועלו תאוריות אודות ייחודיות היפניות, אך אלה נתקלו לעיתים בביקורת. קשה לומר האם התאוריות אודות היפנים, שנהגות תחת הדמוקרטיה היפנית, הן תהליך טבעי של חיפוש זהות לאומי, או שמא הן נשענות על האידאולוגיות הלאומניות שרתמה הממשלה היפנית בתקופה שלפני המלחמה לטובת התפשטות אימפריאלית.

עם זאת, ייתכן שהשמדת סמלים יפנים לאומיים והמהלומה הפסיכולוגית שגרמה התבוסה במלחמה הביאו להופעת הניהונג'ינרון, על אף מקורותיו המוקדמים, וייתכן שהוא משקף את הרגשות הלאומיים ביפן, לפי רוח התקופה. מיד לאחר המלחמה, נערך הדיון בניהונג'ינרון בהקשר שלילי, וערכי הפיאודליזם שהזכירו את האימפריה היפנית, נחשבו מכשולים בשיקום המדינה הדמוקרטית החדשה. בשנות ה-60 הכירו הוגי הניהונג'ינרון בחשיבות ההיסטורית של יפן, והחלו לבקר ערכים מסוימים של החברה המערבית, לעומת ערכים ראויים בחברה היפנית. בשנות ה-70, במקביל לשגשוג הכלכלי, החלו הערכים הפיאודלים להופיע באור חיובי, המייחד את יפן משאר מדינות העולם, והמאפשר לה לשגשג.

הנחות יסוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. הגזע היפני הוא ייחודי, ואין שני לו.
  2. ייחודיות זו נובעת מהעובדה שהגזע היפני התפתח על אי המבודד מהתהפוכות החברתיות שהיו נפוצות ביבשת אסיה. בנוסף, יש לאיי יפן אקלים משלהם, המתחלק לארבע עונות, שבתורו משפיע על ההתנהגות האנושית. לפיכך, הטבע האנושי ביפן הוא המשכו של הטבע עצמו.
  3. בשל בידודם של האיים, לשפה היפנית יש מבנה דקדוקי ותחבירי ייחודי, הגורם ליפנים לחשוב לפי תבניות מחשבה מסוימות, השונות מכל מקבילותיהן בעולם. בנוסף, הניהונג'ינרון מעלה טענה לפיה גם אם אדם זר מסוגל לדבר יפנית באופן שוטף, הוא עדיין לא יכול לחשוב כמו יפני, וישית על השפה את הרקע של שפת האם שלו, בהתאם להיפותזת ספיר-וורף.
  4. בפסיכולוגיה היפנית, השואבת מן השפה, בולט רגש ההסתמכות על אחרים, או תלות (甘え), שיוצר סוג ייחודי של מערכת יחסים אנושית, בה הגבולות בין ה'עצמי' וה'אחר' מטושטשים וגמישים.
  5. המבנה החברתי היפני מעצב את הקשרים הבין-אישיים לפי מודל של משפחה, המתאפיין ביחסים אנכיים, ביחסים בין חברי המשפחה, וביחסי הורים-ילדים. בהתאם לכך, אדם אינו יכול להיחשב לבדו, אלא תמיד יהיה חלק מקבוצה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Bendict, Ruth. The Chrysanthemum and the Sword: Patterns of Japanese Culture. Houghton Mifflin Harcourt, 2005. ISBN 9780618619597.
  • Dale, Peter. The Myth of Japanese Uniqueness. Taylor and Francis, 2011. ISBN 9780415679237.
  • Dower,John W.War Without Mercy - Race and Power in the Pacific War. Pantheon Books, 1993. ISBN 9780394751726.
  • Yoshino. Kosaku. Cultural Nationalism in Contemporary Japan: A Sociological Enquiry. Routledge, 1992. ISBN 9780415071192.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נוסקו, עמ' 2.