יצחק גבאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי
יצחק גבאי
שער משניות עם פירוש "כף נחת" ונציה, ה'שפ"ה (1620)
שער משניות עם פירוש "כף נחת" ונציה, ה'שפ"ה (1620)
לידה סאפי, מרוקו
פטירה 1640
ה'ת'
ונציה
השכלה תלמוד, הלכה
מקום מגורים סאפי, ונציה
תקופת הפעילות המאה ה-16המאה ה-17
השתייכות אחרונים
תחומי עיסוק פרשנות המשנה, דפוס
בני דורו רבי יהודה אריה ממודנה
חיבוריו "כף נחת" - פירוש על ששה סדרי משה
צאצאים

רבי יצחק גבאי (נפטר לא אחרי ה'ת' 1650) מחכמי סאפי שבמרוקו וונציה שבאיטליה, עבד כדפס ב"דפוס ברגדין" בוונציה ומחבר הפירוש על המשנה בשם כף נחת, ואבי שושלת של בעלי דפוס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יצחק נולד במאה ה-16 לרבי שלמה גבאי בן רבי חיים גבאי ממגורשי ספרד. התגורר בעיר סאפי שבמרוקו. סביב ראש המאה ה-17 נסע לוונציה על מנת להדפיס בה פירוש קצר על המשנה, לשם כך הוא עבד כפועל בבית הדפוס ברגדין שבוונציה. בשנת ה'שס"ט (1609) הוא הדפיס את חיבורו וכינה בשם "כף נחת", ואת עיקרו הוא ביסס על פירושי רש"י והרמב"ם. מאז נדפס שם הפירוש בשנת ה'שע"ד (1614) בהגהת רבי יהודה אריה ממודנה שהוסיף פירוש למסכת אבות עליה דילג רבי יצחק, ובשנת ה'שפ"ה (1625) ובשנת ה'ת' (1650) בהגהת מחותנו רבי אברהם חבר טוב ואז נזכר רבי יצחק בברכת המתים.[1] בשנת ה'ת"ג (1653) נדפס שוב באמסטרדם ובשנת ה'ת"ד (1654) נדפס בקושטא. בהקדמה הוא מציין לשבח את בחירתו לסדר את פירוש על המשנה באותיות מרובעות תופעה שלדבריו לא כמותו מעולם.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו רבי ידידיה, המכונה גם בשם "גבאי כף נחת" ולעיתים "כף נחת" בלבד – על שם חיבורו של אביו, נשא לאשה את בתו של רבי אברהם בן רבי שלמה חבר טוב. לימים היה בנדודים ובשובו ביקש אגרת המלצה מיהודה אריה ממודנה, כדי שיוכל לכסות את הוצאות הדרך.[2] רכש את האותיות והתבניות מדפוס ברגדין בו עבד אביו ובשנת ה'ת"י (1650) עבר לליבורנו וייסד בה בית דפוס שהיה הראשון במקום. הוא שלח את בנו רבי אברהם עם כלי דפוס ופועלים כדי להקים את הדפוס באיזמיר, ומשנת ה'תי"ז (1657) פעל שם בית דפוס למשך 18 שנה, כשבמקביל מפעיל בנו בית דפוס גם בקושטא. רבי ידידיה נפטר זקן בשנת ה'תל"א (1671).[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי יצחק גבאי, משניות עם פירוש כף נחת, הקדמת המחבר.
  • אברהם יערי, ארשת א, עמוד 96 ואילך "הדפוס בעברי באיזמיר", מוסד הרב קוק, ירושלים, ה'תשי"ט.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב חבר טוב כותב בהקדמתו כי החכם משה עטייאס מסר לו את הספר כשהוא מלא בהגהותיו הרבות ואף הגיה איתו את הספר פעם שנייה ושלישית כשהכל ללא כל תמורה.
  2. ^ ראו: דניאל קארפי, אגרות רי"אם, עמוד 364, תל אביב, ה'תשמ"ד.
  3. ^ רבי יעקב ששפורטש, ציצת נובל צבי, עמוד 4, ירושלים, ה'תשי"ד: "והגיד לי הזקן כה"ר ידידיה גבאי, בנו של החכם כה"ר רבי יצחק גבאי בעל כף נחת".


תקופת חייו של הרב יצחק גבאי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן