לדלג לתוכן

כף נחת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כף נחת
מידע כללי
מאת יצחק גבאי עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא משנה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
מקום הוצאה ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1625 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כף נחת הוא פירוש קצר לששה סדרי משנה שחיבר הרב יצחק גבאי, מחכמי אספי שבמרוקו. הפירוש יצא לאור במספר מהדורות. אחת המפורסמות שבהן היא מהדורת ונציה שיצאה לאור בשנת שפ"ה. הפירוש היה לעיניהם של פרשני משנה החל מתקופתו, כדוגמת תוספות יום טוב, מלאכת שלמה, הון עשיר, תפארת ישראל.

בהקדמתו כותב המחבר על חשיבות לימוד המשנה, וכן שמטרתו היא שלומדי המשנה לא יסתפקו בקריאה ללא הבנה, ומאידך לא יזדקקו לפירושים אחרים ויוכלו לשאת את הספר שהודפס בשני כרכים ובפורמט קטן בלכתם בדרך.

אחד מחידושיו המפורסמים היה שסדר נזיקין הוא הסדר האחרון משישה סדרי משנה[1].

אחד מבני המחבר, ידידיה, הקים בשנת ה'ת"י בית דפוס בליוורנו, משם העבירו לפירנצה, ולבסוף נכדו, אברהם העביר את הדפוס לאיזמיר. שמו מופיע כמדפיס הספר כנסת הגדולה, מהדורת ה'תי"ח.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו בהקדמת התוספות יום טוב לשישה סדרי משנה, וכן בשו"ת נודע ביהודה (מהדורא תניינא, יורה דעה, סימן עט, ובהגהת בן המחבר שם). תוספות יום טוב הקשה על חידוש זה, שהרי דרש ריש לקיש על הפסוק בספר ישעיהו, פרק ל"ג, פסוק ו' "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת" "אמונת זה סדר זרעים, עתיך זה סדר מועד, חסן זה סדר נשים, ישועות זה סדר נזיקין, חכמת זה סדר קדשים, ודעת זה סדר טהרות." (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"א, עמוד א'), ומדרשה זו רואים שסדר נזיקין הוא הרביעי, כסדר המקובל. רבי יעקב חאגיז דחה הוכחה זו, משום שמצאנו בילקוט שמעוני (תהלים רמז תרעד) דרשה בה סדר נזיקין הוא הסדר האחרון: "רבי תנחומא פתר ליה בשישה סדרי משנה: תורת ה' תמימה זה סדר נשים. עדות ה' נאמנה זה סדר זרעים, שהוא מאמין בחייו של עולם וזורע. יראת ה' טהורה זהו סדר טהרות, שהוא מפריש בין טומאה לטהרה. פקודי ה' ישרים משמחי לב זה סדר מועד, שיש בה סוכה ולולב ומועדות שנאמר בהם ושמחת בחגך. מצות ה' ברה מאירת עיניים זה סדר קדשים, שהיא מאירת עיניים לקדשים. משפטי ה' אמת צדקו יחדו, זה סדר נזיקין, שיש בו כל הדינין". ואם כן אין להוכיח מהסדר המובא בדרשה מהו סדרם של שישה סדרי משנה. ובכל אופן מסיק הרב חאגיז "שנראה שהוא קבלת כל ישראל לסדרם בסדר זה והבא לשנות מסדר השונים עליו ראיה ללמד" (מובא בתוספות אנשי שם בתחילת שישה סדרי משנה).