ירחמיאל רבינוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ירחמיאל מפשיסחה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי ירחמיאל רבינוביץ' מפשיסחה
תאריך לידה ה'תקמ"ד
תאריך פטירה ח' באייר ה'תקצ"ט (בגיל 55 בערך)
מקום קבורה פשיסחא
חסידות פשיסחה
מקום מגורים העיירה פשיסחה שבפולין
מקום פעילות פשיסחא
מספר בשושלת שני
הקודם רבי יעקב יצחק מפשיסחה
הבא בנו רבי יעקב יצחק אלחנן רבינוביץ' מפשיסחא
תחילת כהונה ה'תקפ"ח
סיום כהונה ח' באייר ה'תקצ"ט
רבותיו רבו המובהק אביו רבי יעקב יצחק מפשיסחה
נושאים בהם עסק חסידות פשיסחה
אב רבי יעקב יצחק רבינוביץ'
בת זוג גולדה רבינוביץ'
ילדים רבי נתן דוד משידלובצה, רבי יעקב יצחק אלחנן מפשיסחא
אוהל קבורת צדיקי פשיסחא שבפשיסחא

רבי ירחמיאל רבינוביץ' מפשיסחא (ה'תקמ"דח' באייר ה'תקצ"ט[1]; 17841839) היה אדמו"ר פולני, בנו של רבי יעקב יצחק רבינוביץ, "היהודי הקדוש מפשיסחא".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישא לבתו של רבי דוד דוב אב"ד שדה לבן שברוסיה חתנו של רבי יהושע יחזקאל פייביל פרנקיל-תאומים מאוסטרובצה. בימי חייו של אביו התפרנס במסחר שעונים ובתיקונם. צדיקי הדור אמרו עליו שהצניע את כל גדולתו במלאכת השענות שעסק בה משך 13 שנה בחיי אביו, ואילו החסידים אמרו שבתיקונים אלה ייחד יחודים נפלאים.

לאחר פטירת "היהודי הקדוש" עברה הנהגת העדה לתלמידו המובהק, רבי שמחה בונים מפשיסחא. רבי ירחמיאל, החל להנהיג חצר חסידית בעיירה פשיסחא 14 שנה לאחר פטירת אביו. הנהגתו של רבי ירחמיאל הייתה מתונה מאביו וקרובה באופייה לחצרות החסידיות האחרות בפולין, וחסידיו של רבי שמחה בונים, שבית מדרשו שכן גם באותה עיירה, טענו שדרכו עממית מדי ואינה ממשיכה את שיטתו החדה והנוקבת של אביו.

היה ידידו הטוב של רבי ישכר דוב מרדושיץ.

ספרות עליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דברי תורתו כונסו בספר "תפארת היהודי" על אביו, ובקונטרס "תפארת בנים" שבסוף ספר זה. נכתב עליו במספר ספרים, ביניהם בספר "סיפורי חסידים" לרב שלמה יוסף זוין.

בתורתו אנו מוצאים שילוב מעניין של אימרות קצרות וחריפות בדרך אביו מאידך, והעממיות החסידית מבית מדרשו של החוזה מלובלין מצד שני.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הרבי ר' ירחמיאל מפשיסחא" נישא לרבנית גולדה, בת ר' דוד דוב משדה-לבן. ממנה נולדו שני בניו.

לאחר פטירת "הרבי ר' ירחמיאל" עברה הנהגת העדה לשני בניו, רבי נתן דוד משידלובצה ורבי יעקב יצחק אלחנן מפשיסחא. הבן הגדול, רבי נתן דוד לא התיישב על מקום אביו ועבר לכהן בשידלובצה לחסידי אביו. כ-4 שנים לאחר מכן, עם פטירת רבו המובהק רבי ישכר דוב מרדושיץ, החלו לנסוע אליו גם מחסידי רדושיץ, והם היוו את רוב חסידי שידלובצה.

האח הצעיר, רבי יעקב יצחק אלחנן, החל לכהן על מקום אביו בפשיסחא, ורבים הסתופפו בצילו בהיותו איש מופת. חתנו של ר' ירחמיאל היה רבי צבי רפפורט מדובענקא אביו של האדמו"ר מראווה ר' יחיאל ישעיה.

צאצאיהם של שני בניו של "הרבי ר' ירחמיאל" כיהנו ברבנות ובאדמו"רות בפולין עד לשואה שבה נספו רבים מהם ומחסידיהם. נכדו של רבי ירחמיאל, רבי יצחק יעקב רבינוביץ, הוא מייסדה של חסידות ביאלה הממשיכה להתקיים בדורנו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור, ירושלים תשנ"ה
  • יצחק אלפסי, תורת החסידות, ירושלים תש"ע, כרך שלישי עמ' 2

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישנה גרסה ה'תקצ"א.
תקופת חייו של הרב ירחמיאל רבינוביץ' על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן