לדלג לתוכן

יוזף ישראלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ישראליס)
יוזף ישראלס
Jozef Israëls
לידה 27 בינואר 1824
חרונינגן, הממלכה המאוחדת של ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 באוגוסט 1911 (בגיל 87)
האג, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אקדמיית מינרווה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1835–1911 (כ־76 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אסכולת האג עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי Jan Adam Kruseman, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות 'Alone in the World', Children of the Sea, Passing Mother's Grave עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יוזף ישראלס מטייל על החוף בהולנד בשנת 1911
"אנחנו מזדקנים", 1878
"חתונה יהודית", 1903

יוזף ישראלסהולנדית: Jozef Israëls, במקורות גם יוסף ישראלס; ‏27 בינואר 182412 באוגוסט 1911) צייר יהודי הולנדי מאסכולת האג, מחשובי האמנים ההולנדיים במחצית השנייה של המאה ה-19.

ישראלס נולד בעיירה חרונינגן שבהולנד, בנו של חלפן כספים. אביו רצה שיהיה רב ודאג להשכלתו היהודית. אמו הייתה זו שזיהתה וטיפחה את אהבתו של הנער לעולם האמנות והציור. בשנת 1841 התקבל כתלמיד לאקדמיה לאמנויות יפות באמסטרדם, ובהמשך, באקדמיה לאמנויות בפריז, שם למד (כמקובל באותם זמנים) להעתיק את יצירותיהם של אמנים במוזיאון הלובר. בתקופה זו הושפע מאסכולת ברביזון ובמיוחד מיצירותיו של הצייר ההולנדי ארי שפר. ב-1847 חזר מפריז להולנד. באותה תקופה העלה על הבד נושאים הלקוחים מההיסטוריה של הולנד ומהווי היהודים, בסגנון רומנטי.

ישראלס התבלט בהולנד, מדינה שהייתה בעלת מסורת נפלאה באמנות. בתקופתו השפיע השפעה עמוקה על הציור האירופאי. הוערך על ידי ואן גוך. ישראלס נתן דעתו גם לחיי העם היהודי. ציוריו מן החיים היהודיים הם החשובים ביותר באמנות היהודית של תקופתו. השפיע רבות גם על בנו, הצייר איזק לזרוס ישראלס.

עיריית תל אביב הנציחה את זכרו ברחוב, המוכר בשם "רחוב ישראליס". גם עיריית ירושלים קראה על שמו רחוב בשכונת נחלת צדוק (ליד שערי חסד).

אוסף על שמו שמור בספרייה הלאומית[1].

השפעה על דרכו האמנותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1843 יצא ישראלס לפריז לחמש שנים. עם שובו לאמסטרדם צייר תמונות היסטוריות גדולות ממדים. בשנת 1853 חזר לצרפת והתגורר תקופת מה בברביזון. בתקופה זו הובחנה בציוריו השפעה של הריאליזם הצרפתי. בעקבות מחלה קשה נאלץ להפסיק לזמן מה את מלאכתו. משהבריא, עבר להתגורר ב-1855 בכפר הדייגים זנדפורסט, לחוף ים ליד אמסטרדם וחי עם הדייגים המקומיים, מהם למד את מלאכתם ודרך חייהם. שם החל לצייר ציורים ריאליסטיים המתארים את הווי הדייגים. הניתוח הפסיכולוגי הבא לידי ביטוי בנושאים השגרתיים שבציוריו ומעורבותו הרגשית, הפכו אותו לצייר פופולרי ברחבי אירופה. נושאי עבודותיו ואופן טיפולו באלמנט האור, זיכו אותו בכינוי המחמיא - "רמברנדט של המאה ה-19". את השפעתו של רמברנדט על סגנונו של ישראלס, ניתן לראות ברבים מציוריו, כך למשל בדיוקן עצמי שצייר ב-1903, ובציור השמן "חדשות מאינדונזיה". דאגותיהם נגעו ללבו והשפיעו על ציוריו באותה תקופה, אך ההשפעה הדומיננטית ביותר על סגנונו ועל דרך עבודתו של ישראלס הגיעה אליו מיצירותיו של רמברנדט.

דרך עבודתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בציוריו של ישראלס באה לידי ביטוי אווירת החיים של פשוטי העם ושל משוללי הזכויות. ישראלס היה נאמן בכל מאודו לאותו סוג של הומניזם יהודי שרואה ברחמים חובה חברתית. בציוריו של ישראלס אין מעברים חדים או ניגודים, לוח הצבעים דל אם כי עשיר בגוונים והמעברים הם מעברי אור וצל, המזכירים מאוד את ציוריו של רמברנדט בהם הוא מבקש להביע את המציאות של אלה שמעמסת החיים רובצת עליהם. נושאם של רבים מציוריו הוא תיאור ריאליסטי של רגעים מן החיים הממשיים של דמויות מדלת העם.

תמונותיו המפורסמות בנושאי יהדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חתונה יהודית", "תלמיד חכם", "בן ישראל סבא", "סופר סת"ם", "רבי". "חתונה יהודית", היה נושא אהוב עליו והוא חזר וצייר אותו מספר פעמים. בטנג'יר בצפון אפריקה צייר יצירה גדולה בשם "סופר סת"ם" המתארת ישיש הכפוף על קלף המקרין את אורו על התמונה כולה.

הנצחה בבול דאר ישראלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 בדצמבר 1970, הנפיק השירות הבולאי בול דאר לזכרו של ישראלס שעליו מופיע ציור שלו שכותרו "נוף עם גשר". התמונה נמצאת באוסף של מוזיאון תל אביב. דאר ישראל מכר 1,210,000 בולים של הבול הזה.[2]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוזף ישראלס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ארכיון אוסף יוסף ישראלס, בספרייה הלאומית
  2. ^ יעקב צחור (עורך), בולי ישראל תש"ח - תשס"ב, קטלוג מס' 14, רשות הדאר - השירות הבולאי, כתר הוצאה לאור, 2008, עמ' 129