ישראל די קוריאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל די קוריאל
לידה 1501 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1573 (בגיל 72 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1573 עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו מרדכי הכהן (מקובל) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם השושלת משפחת קוריאל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי ישראל די קוריאל[1] (מהריד"ק[2]; נפטר בסוף שנת ה'של"ז, 1577) היה רב וראש ישיבה מגדולי חכמי צפת במאה ה-16.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באדריאנופול שבטורקיה לרב מאיר די קוריאל, שהיה לפי ההשערה ממגורשי ספרד. למד בישיבתו של רבי יוסף פאסי תלמידו של רבי יצחק אבוהב. בישיבה זו התיידד עם תלמיד אחר, רבי משה די טראני. באדריאנופול לימד תלמידים, וכנראה שגם בקושטא.

בסביבות שנת ה'רצ"ה, 1535, עלה לארץ ישראל דרך מצרים שבה שהה כמה שנים, והתיישב בצפת.

בצפת היה מתלמידיו של רבי יעקב בירב (14741546), מגדולי חכמי ארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-16 ומארגן ניסיון חידוש הסמיכה ב-1538. לפי מסורת מקובלת, רבי ישראל די קוריאל היה אחד מארבעת החכמים שהוסמכו על ידי רבי יעקב בירב. לצד ידידו רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך; המבי"ט, ורבי אברהם שלום.

ר"י די קוריאל היה שותף לרבי דוד אבן זמרה (רדב"ז) בחרם נגד המחמירים לעשר פירות הלקוחים מנכרים בשמיטה.

הוא הקים בצפת ישיבה גדולה[3]. מתלמידיו רבי בצלאל אשכנזי (15201594), מן האחרונים, מגדולי חכמי התורה במצרים ובירושלים בתקופתו. ורבי מרדכי הכהן, מחבר הפירוש 'שפתי כהן' על התורה.

מלבד תפקידו בראשות הישיבה, היה מראשי בית הדין בצפת לצידם של רבי יוסף קארו ורבי משה די טראני (המבי"ט). הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של"ז, 1577.

בנו היה רבי משה די קוריאל. בתו נישאה לרב משה נג'ארה. נכדו ר' ישראל נג'ארה היה רב קהילת יהודי עזה ומחשובי המשוררים היהודים בתקופתו.

פסקיו ההלכתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים התחלפו מפסקיו עם הפסקים של הרב יוסף קארו, בלבול זה נבע מכך שראשי תיבות שניהם היו דומים בכך ש"מהרי"ק" מציין גם הרב יוסף קארו וגם הרב יוסף קולון, וגם הרב ישראל דה-קוריאל.[4] ויש מקרים בהם חלק הרב יוסף קארו על הרב יוסף קולון, כגון במעשה שבני קהילה מסוימת הוציאו כהן מבית הכנסת בשבת בראשית כדי לקחת עלייתו לתורה, הרב יוסף קולון אישר המעשה ואילו הרב יוסף קארו לא היה שבע רצון מההתעלמות ממצוות קידוש זרעו של אהרן.

דעתו בנושא שני המשיחים בעם ישראל לעתיד לבוא, מזרע יוסף ומזרע דוד, הייתה ייחודית. בפרשת בא, מפרש ששני המשיחים הם: משיח אליהו ומשיח בן דוד. "ומה שכתבתי שתי צפורים חיות... או שיהיה שתי צפורים כנגד ב' משיחים: משיח אליהו שיבא ליתן בשורות טובות כדכתיב לפני בא יום ה' וגו', ואחר כך משיח בן דוד. והנה הב' הרי הם חיים בגן עדן, אליהו חי וקים דוד מלך ישראל חי וקים".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אור צדיקים, שלוניקי תקנ"ט, ורשה תרס"ב
  • שאול רגב (מהדיר), דרשות ומאמרים לרבי ישראל די קוריאל, ירושלים: יד הרב נסים, תשנ"ב
  • חידושי מהרי"ק על התורה, נדפס במהדורות, כספר המשך לספר למגיד מישרים, של ר' יוסף קארו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאיר בניהו, רבי ישראל ב"ר מאיר די־קוריאל, בתוך: שאול רגב (מהדיר), דרשות ומאמרים לרבי ישראל די קוריאל, ירושלים: יד הרב נסים, תשנ"ב. עמ' ט-כא

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לעיתים: קוריאל (לבד), קורייל, דקורייל, דיקוריאיל, כוריאל, דכוריאל ודי כוריאל. ראו מקורות אצל בניהו, להלן "לקריאה נוספת", הערה 2.
  2. ^ לעיתים ריד"ק ומהרי"ק. ראו מקורות אצל בניהו, להלן "לקריאה נוספת", הערה 2.
  3. ^ ראו: שו"ת מבי"ט, ח"ב סי' ק"פ.
  4. ^ לדוגמה, בשו"ת מהר"י באסן תשובה ק"כ הובאו דברי רבי יוסף קולון כדברי רבי יוסף קארו. ראו גם אוצר הגדולים אלופי יעקב בערך "מהרי"ק".