כבוד שבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כיסוי לחלה עם הכיתוב "לכבוד שבת"

בהלכות שבת, כבוד שבת היא מצווה מדברי נביאים[1] לכבד את השבת בדרכים שונות. החלוקה בין דברים שהם כבוד שבת לבין דברים שהם עונג שבת אינה חדה ומובהקת, אך לפי הגר"א כבוד שבת הם הפעולות הנעשות בערב שבת, ועונג שבת הם פעולות הנעשות בשבת עצמה[2].

מקור ותוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצוות כבוד שבת נלמדת מפסוק בספר ישעיהו:

אם תשיב משבת רגלך, עשות חפציך ביום קודשי, וקראת לשבת עונג, לקדוש ה' מכובד, וכיבדתו מעשות דרכיך, ממצוא חפצך ודבר דבר

בגמרא מובא מדרש אודות שני מלאכי השרת המלווים את האדם בליל שבת מבית הכנסת לביתו, הקשור להכנות הנעשות לכבוד השבת:

שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת - מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו - מלאך רע אומר: יהיה רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו

הלכה למעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מציווי כללי זה נלמדים מעשים שונים אותם יש לעשות לכבוד השבת:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך לדעת הרמב"ם. ישנם ראשונים שסבורים שזו מצווה מדאורייתא.
  2. ^ ביאור הגר"א, אורח חיים תקכט, סעיף ד'
  3. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק ל'
  4. ^ שולחן ערוך הרב סימן רס"ב סעיף ד
  5. ^ יום טוב ארליך, באלבום "שבת"

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.