לדלג לתוכן

כוכב האושר שובה הלב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כוכב האושר שובה הלב
Звезда пленительного счастья
בימוי ולדימיר מוטיל עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ולדימיר מוטיל, Oleg Osetinsky עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים Irina Kupchenko (Ekaterina Trubetskaya)
Ivan Matveev
Yury Solovyov
Igor Yefimov
Lyubov Tishchenko
Leonid Nevedomsky
Aleksey Kozhevnikov
Viktor Terekhov (Vasiliy Vasilyevich Levashov)
Arkady Trusov
Stanislav Sokolov (Karl Wilhelm von Toll)
Dmitry Bessonov (קרל רוברט נסלרודה)
Tatiana Okunevskaya (Aleksandra Laval)
Aleksandr Susnin
Gennadi Nilov
Marina Yurasova
Nikolay Marton
פיוטר מרקורייב
Tamara Timofeeva
Svetlana Zhgun
מיכאיל בויארסקי (Aleksandr Yakubovich)
Ernst Romanov
Valentina Panina (אלכסנדרה, נסיכת הסן)
Ljudmila Ksenofontova
Vyacheslav Zholobov
ולדיסלב סטרז'לצ'יק (Jean Charles François de Laval de la Loubrerie)
Tatyana Fyodorova
איגור קוסטולבסקי (Ivan Aleksandrovich Annenkov)
Raisa Kurkina (Sofya Konstantinova)
Tatyana Pankova
אולג ינקובסקי (קונדראטי רילייב)
Ewa Szykulska (Praskovia Egorovna Annenkova)
Oleg Strizhenov (Sergey Volkonsky)
וסילי ליוואנוב (ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה)
אלכסיי בטלוב (סרגיי פטרוביץ' טרובצקוי)
נטליה בונדרצ'וק (Mariya Volkonskaya)
אינוקנטי סמוקטונובסקי (Q4503681)
Oleg Dahl
בולאט אוקוג'אבה
Boris Sokolov (Aleksandr Rayevsky)
ויקטור קוסטצקי (Pyotr Kakhovsky)
Yury Rodionov (Sergey Muravyov-Apostol)
בוריסלב ברונדוקוב
Lev Ivanov (ניקולאי ראיבסקי)
מיכאיל קוקשנוב
איגור דמיטרייב (Ludwig von Lebzeltern)
Aleksandr Porokhovshchikov (פבל פסטל)
Anatoly Rudakov
ולדימיר דולינסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדבבים Sergei Yursky עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה איסאק שוורץ עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום Dmitriy Meskhiev עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
חברת הפקה לנפילם
הקרנת בכורה 10 בנובמבר 1975 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 160 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט רוסית, צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט היסטורי, סרט רומנטי, דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כוכב האושר שובה הלברוסית: Звезда пленительного счастья) היא דרמה היסטורית סובייטית משנת 1975 בבימויו של ולדימיר מוטיל.[1] שם הסרט הוא רמז לשורה מתוך שיר מאת אלכסנדר פושקין. זוהי דרמה המוקדשת "לנשות רוסיה" והוא העיבוד הקולנועי הראשון לאירועי מרד הדקבריסטים.

הסיפור מתרחש לאחר מרד הדבריסטים נגד הצאר ניקולאי הראשון בשנת 1825. המרד מדוכא וקצינים צבאיים המעורבים מתוודים בזה אחר זה. הם נידונים לגלות בסיביר ונשותיהם עומדות בפני ההחלטה האם ללכת אחריהם או לא.

שחקנים ודמויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אירינה קופצ'נקו כנסיכה יקטרינה איוואנובנה טרובצקאיה
  • אלכסיי בטלוב כנסיך סרגיי טרובצקוי
  • נטליה בונדרצ'וק כנסיכה מריה וולקונסקאיה
  • אולג סטריז'נוב כנסיך סרגיי וולקונסקי
  • אווה שיקולסקאיה כפולינה גובל-אננקובהף
  • איגור קוסטולבסקי כאיוואן אלכסנדרוביץ' אננקוב
  • לב איוואנוב בתפקיד ניקולאי ראבסקי, גנרל חיל הפרשים
  • ראיסה קורקינה כסופיה אלכסייבנה ראבסקאיה, אשתו של נ. ראבסקי
  • טטיאנה פנקובה בתפקיד אנה אננקובה, אמה של איוואן אננקוב
  • אלכסנדר פורוחובשצ'יקוב בתפקיד פאבל פסטל
  • ויקטור קוסטצקיי בתפקיד פיוטר קחובסקי
  • יורי רודיונוב כסרגיי מורביוב-אפוסטול
  • אולג ינקובסקי בתפקיד קונדראטי רילייב
  • טטיאנה פדורובה בתפקיד נטליה ריילבה, אשתו של ק.פ. ריילבה
  • וסילי ליוואנוב כקיסר ניקולאי הראשון
  • אינוקנטי סמוקטונקובסקי כאיוואן בוגדנוביץ' זיידלר, מושל אירקוטסק
  • ולדיסלב סטרשלצ'יק כרוזן לבאל
  • דמיטרי שילקו כסניף מיכאיל מילורדוביץ', מושל סנקט פטרבורג
  • איגור דמיטרייב בתפקיד הרוזן לבזלרן, השליח האוסטרי בסנקט פטרבורג
  • בוריס דובנסקי כקיסר אלכסנדר הראשון
  • ויקטור טרכוב בתפקיד וסילי וסילביץ' לבשוב, אדיוטנט-גנרל
  • ואדים מקרובסקי בתפקיד ווש
  • ארקדי טרוסוב בתפקיד פיודור, משרתו של אננקוב
  • מיכאיל קוקשנוב כניקיטה, משרתו של אננקוב
  • אלכסיי קוז'בניקוב בתפקיד פפנוטיוס, משרתו של זיידלר

אחרי שביים את הסרט משנת 1970 "שמש המדבר הלבנה", מוטיל לא קיבל פרויקטים לבימוי במשך חמש שנים. כשמוטיל קיבל את האור הירוק מוועדת הקולנוע הממשלתית כדי לעשות סרט על הדקבריסטים, הוא עדיין סבל מבעיות ונאלץ לעשות שכתובים רבים מכיוון שהרשויות סברו כי לסרט יש יותר מדי הקבלות למשטר הסובייטי ורמיזות על מתנגדים למשטר ודיסידנטים.

עם זאת, התסריט נדחה. אז מוטיל הלך ללנינגרד, אל ועד המפלגה האזורי. הוא העביר את התסריט למזכירת אידאולוגיה; האישה לא הספיקה לקרוא אותו ובמקום זאת העבירה את הטקסט לבתה שבסופו של דבר אהבה אותו. האם התקשרה לפיליפ ארמש, ראש מחלקת הקולנוע של מוסקבה והכריזה כי "הוועדה האזורית של לנינגרד מעוניינת בסרט על הדקבריסטים!" כך הגיע התסריט ללנפילם, אך התקציב קוצץ ל-1.5 מיליון רובל 3.5 מיליון שהוקצו מלכתחילה.[2] [3]

מיקומי הסרט כללו את מתחם הארמונות בפטרהוף וארמון החורף.[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כוכב האושר שובה הלב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Звезда пленительного счастья. Х/ф". Russia-K.
  2. ^ ""Звезда пленительного счастья", или как судьбу легендарного фильма решили д". Argumenty i Fakty.
  3. ^ "Звезда пленительного счастья". VokrugTV.
  4. ^ ""Звезда пленительного счастья". Сорок лет на экране". culture.ru.