כחלון השיזף
 כחלון השיזף
| |
|---|---|
כחלון השיזף.בנחל מזין, 3 מאי 2014 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | פרפראים |
| תת־סדרה: | Glossata |
| משפחה: | כחליליים |
| סוג: | כחלון |
| מין: | כחלון השיזף |
| שם מדעי | |
 Tarucus rosacecusAustaut, 1885 | |
| |
כַּחְלוֹן הַשֵּׁיזָף (שם מדעי: Tarucus rosacecus, שם עברי קודם כחליל השיזף) הוא פרפר יום ממוצא אפריקאי המשתייך למשפחת הכחליליים. כחלון השיזף מעופף בקרבת עצי השיזף (Ziziphus). המין הוגדר על ידי פרטים שנמצאו בשנת 1885 באלכסנדריה.[1][2][3] המין ידוע כמין נודד והוא דוגמה לחדירה סודאנית של מיני כחלילים אפרוטרופים אשר השתקעו באזורים ערבתיים שחונים לאורך השבר הסורי אפריקאי באזורי הערבה והנגב.[4][5]
שם הסוג Tarucus ניתן על שמה של משפחת Taruca מסביליה. שם המין rosaceus, מלטינית "ורדרד", מתייחס לגוון הברק הנוטה לוורדרד של כנפי הפרפר.[6]
כחלון השיזף הוא פרפר קטן. הוא מתאפיין בדו-פרצופיות או דו-צורתיות זוויגית. הזכרים כחולים-סגולים והנקבות חומות אפורות. אין הבדל בין זכרים לנקבות בחלקן התחתון שהוא בהיר בגוון קרמי ומעוטר בכתמים שחורים. בקצה הכנף התחתונה ישנם מחושים מדומים וכתמים המדמים עיניים כדי להשלות טורפים פוטנציאלים אשר ינסו לתפוס חלק זה של הפרפר - זה האחרון ינוס במהרה ויינצל, לא פעם תוך אובדן חלק מכנפו.
אזור מחיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרפרים הבוגרים מעופפים סביב ענפי השיזף ממרץ ועד אוקטובר.[1]
תפוצת כחלון השיזף: מחלקיה היובשניים של אפריקה ועד הודו, ובכלל זה: צפון אפריקה, מזרח אפריקה, מצרים, ירדן, ישראל, ערב הסעודית, איראן ועד צפון מערב הודו[4][1][7]
בישראל הוא מצוי בעיקר באזור הערבה והנגב: בבקעת הירדן, מדבר יהודה, עין גדי, דרום מערב השפלה והאזורים שונים של הנגב.[8][3][4][1]
_%D7%9B%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%96%D7%A3.jpg)
שלבי התפתחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחלון השיזף מעמיד כמה דורות בשנה.
הביצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הביצה בתחילה בעלת גוון כחול, המשתנה לירוק ולבסוף ללבן. קוטרה כחצי מ"מ.[4][9][10][8]
הזחל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הזחל הבוקע מהביצה צבעו ירוק והוא מעט שעיר. הזחלים פותחים חלונות בעלי השיזף וצבעם התואם לצבעי העלים מקנה להם הסוואה. בדומה למיני כחלילים רבים גם כחליל השיזף מקיים קשר סימביוטי עם נמלים. הזחלים מפרישים נוזל מתוק עשיר בסוכרים אשר מושכים נמלים, אלה מלקקות את טל הדבש, בתמורה הן מעניקות לזחלים הגנה צמודה מפני טורפים ומזיקים.[3][1][5][11]
הגולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדומה לגלמי מיני כחליליים רבים גם גולם כחלון השיזף הוא מטיפוס גולם החגורה. גלמי הסתיו נכנסים לדיאפאוזה של חודש-חודשיים עד לימי האביב[1]
מין כחליל המעופף בקרבת עצי השיזף הוא כחלון הבלקן שלעיתים מזוהה בטעות ככחלון השיזף.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דובי בנימיני, מדריך הפרפרים בישראל, כתר, 2002, מהדורה שישית 2010, עמ' 178–179.
- דובי בנימיני, גינת הפרפרים בישראל, כתר, 2009, עמ' 207.
- יצחק איזנשטיין, פרפרי ארץ ישראל, הוצאת המחבר, 2003, עמ' 223.
- יצחק איזנשטיין, על פרפרים וצמחים בישראל, הוצאת משרד הביטחון, עמ' 126 -128.
- יעקב עופר, נלך אל הנמלה, הוצאת יובל עופר 2000, עמ' 58- 59.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כחלון השיזף, באתר NCBI (באנגלית)
- כחלון השיזף, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- כחלון השיזף, באתר GBIF (באנגלית)
- תצפיות פרפרים - אתר דיווח ומידע
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 178
- ^ Mediterranean Tiger Blue
- ^ 1 2 3 "גינת הפרפרים" מאת דובי בנימיני, 2009, עמ' 207
- ^ 1 2 3 4 כחליל השיזף באתר של שדה בוקר (הקישור אינו פעיל, 12 באפריל 2021)
- ^ 1 2 כחליל השיזף באתר פרפרי ארץ ישראל של עוז בן יהודה
- ^ מאמר של אופיר תומר בביטאון של אגודת חובבי הפרפרים בישראל, מס' 26, מאי 2009
- ^ "פרפרי ארץ ישראל" מאת יצחק איזנשטיין, 2003 עמ' 223
- ^ 1 2 "פרפרי ארץ ישראל " מאת יצחק איזנשטיין, 2003, עמ' 223
- ^ "גינת הפרפרים" מאת דובי בנימיני, 2009, עמ' 178
- ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 207
- ^ "נלך אל הנמלה" מאת יעקב עופר, הוצאת יובל עופר 2000, עמ' 58 - 59