כלי נשק במלחמת העולם הראשונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במהלך מלחמת העולם הראשונה חלה התפתחות טכנולוגית משמעותית בכלי נשק רבים. המלחמה הביאה לפיתוח חילות-אוויר, טנקים, צוללות, ארטילריה וחילות שדה, כמו גם טקטיקות לחימה חדשניות.

על אף ההתפתחות הטכנולוגית המשמעותית, בשנים הראשונות למלחמת העולם הראשונה הצבאות הלוחמים עדיין לא השכילו להבין כיצד להשתמש בהם ביעילות בשדה הקרב. את השנים הראשונות של מלחמת העולם הראשונה אפשר לתאר כהתנגשות בין טכנולוגיה מהמאה ה-20 עם מלחמות מהמאה ה-19, התנגשות שהובילה למאבקים לא יעילים עם מספר עצום של נפגעים משני הצדדים על כל מטר אדמה שנכבש. ביבשה, רק בשנה האחרונה של המלחמה עשו הצבאות הגדולים צעדים יעילים במהפכה בענייני פיקוד ובקרה וטקטיקה להסתגל לשדה הקרב המודרני, ולהתחיל לרתום את הטכנולוגיות החדשות הרבות לביצוע מטרות צבאיות בצורה יעילה.

עם זאת, בסוף מלחמת העולם הראשונה כבר היה אפשר לראות בבירור שינוי במבנה הצבא ובאסטרטגיות לחימתו. מצבא המחולק ליחידות גדולות המשתמשות בכלי נשק פשוטים, תוך ריכוז הסמכות אצל הפיקוד הבכיר, הפך הצבא לצבא המחולק ליחידות קטנות המשתמשות בכלי נשק מתקדמים, תוך האצלת סמכויות לקצינים זוטרים, הלוקחים החלטות "בזמן אמת". מגמה זו נמשכה ובאה לידי ביטוי עוד יותר במלחמת העולם השניה, וממשיכה במידה רבה עד ימינו אנו.

במלחמת העולם הראשונה נעשה לראשונה גם שימוש בנשק כימי, שנאסר שנים קודם לכן באמנות האג ב-1899.

כלי נשק חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי נשק חדשים שהופעלו במהלך מלחמת העולם הראשונה:

כל אלו הצליחו לתרום לפאניקה נוספת במחנות האויב, אך כשלו מלהביא פריצה משמעותית במלחמה.

מטוס קרב מסוג ניאופורט אייסן, צרפת 1917

מטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעופה בשירות הצבא השיגה התקדמות מרשימה, מפיתוחן של מכונות ירייה אוויריות (שהיו פרימיטיביות למדי בתחילה) על ידי חיל האוויר הגרמני בסתיו 1915 ועד לשימוש במפציצים כנגד לונדון (יולי 1917).

צוללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הצוללות הגרמניות במלחמות העולם הראשונה והשנייה

במלחמה זו הצוללת הופיעה לראשונה כנשק מבצעי, שיכול להכריע את גורל המערכה. מבחינת בריטניה היווה השימוש הגרמני בצוללות (נקראו אף U-boot מהמילה הגרמנית "Unterseeboote") התפתחות דרמטית ביותר. הצוללות שהופעלו תחילה נגד ספינות מלחמה, הופעלו, החל מפברואר 1915, כנגד אוניות סוחר של "מדינות ההסכמה". עד סוף 1915 טובעו כ-260 אוניות סוחר. הטבעתה של אוניית הנוסעים "לוסיטניה", ב-7 במאי 1915, שבה ניספו 1,201 מנוסעי הספינה, עוררה זעם בארצות הברית.

החלטתה של גרמניה להפר את ההגבלות על פעילות צוללות, החל מ-1 בפברואר 1917, הייתה בין הגורמים שהביאו את ארצות הברית להיכנס למלחמה לצד בריטניה ובעלות בריתה ב-6 באפריל 1917.

פעולת הצוללות הגרמניות נגד אוניות סוחר, הביאה לטיבוען של מאות אוניות. בשנת 1917 לבדה טובעו אוניות סוחר בתפוסה כוללת של 7.4 מיליוני טון, ובמהלך המלחמה כולה איבדו מדינות ההסכמה ומדינות נייטרליות אוניות סוחר בתפוסה כוללת של 12.5 מיליוני טון (לעומת אובדן אוניות סוחר בתפוסה כוללת של 0.26 מיליוני טון בלבד למעצמות המרכז). לצי הגרמני אבדו במאבק זה כמחצית מכלל 343 הצוללות שלו, ובשנת 1918 חזרה למדינות ההסכמה היכולת להעביר, כמעט ללא אבידות, אספקה מארצות הברית לבריטניה.

ארטילריה רבת עוצמה וארוכת טווח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרמנים טיפחו את פיתוח הרעיון של תותח על, וזאת בעיקר באמצעות מפעלי קרופ. יעילותה של ארטילריה כבדה במיוחד לטווחים ארוכים הייתה לקח שנלמד מהמצור על פורט ארתור במלחמת רוסיה-יפן. במסגרת מאמצים אלה פותח ההוביצר ברטה השמנה, שנועד לניפוץ ביצורים בגבול בלגיה, כחלק מתוכנית שליפן. כן פותח תותח פריז שנועד לירי הפחדה ודמורליזציה על פריז, ממרחק 130 ק"מ. תותחי ענק ארוכי טווח הונעו לשדה הקרב על מסילות ברזל בתצורה של תותחי רכבת.

כלי נשק נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובה הלי אנפילד הבריטי
רובה ה-Gewehr 98 הגרמני
רובה הספרינגפילד האמריקאי

כלי נשק בריטים

כלי נשק גרמנים

כלי נשק אמריקאים

כלי נשק צרפתים