כנסיית יוחנן המטביל (גלסטונברי)
 | |
| חזית הכנסייה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
כנסייה  |
| שימוש | כנסייה |
| מיקום | גלסטונברי בסאמרסט |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – המאה ה-15 |
| תאריך פתיחה רשמי |
המאה ה־15 |
| קואורדינטות | 51°08′54″N 2°42′58″W / 51.1482°N 2.7162°W |
| האתר הרשמי | |
  | |
כנסיית יוחנן המטביל (באנגלית: Church of St John the Baptist) שבגלסטונברי בסאמרסט באנגליה נבנתה במאה ה-15 ותוארה כ"אחת מכנסיות הקהילה השאפתניות ביותר בסאמרסט".[1] היא מוגדרת כבניין רשום מדרגה I.[2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכנסייה הנוכחית החליפה כנסייה קדומה יותר. אף שהעדות המתועדת המוקדמת ביותר לקיומה של כנסייה על שם יוחנן המטביל היא משלהי המאה ה-12, עדות אחרות נוטה להציע שכנסייה הייתה קיימת באתר זה במועד מוקדם יותר משמעותית.[3] על פי האגדה הכנסייה המקורית נבנתה על ידי דאנסטן הקדוש במאה העשירית.[4] חפירות שנערכו בספינה חשפו יסודות של מגדל מרכזי גדול שייתכן שהוא מהתקופה הסקסונית, וארקדה נורמנית מאוחרת יותר על פי תוכנית זהה לתוכנית הקיימת. מגדל מרכזי שרד עד המאה ה-15, אבל משערים שהוא התמוטט, ואז הכנסייה נבנתה מחדש.[5] בספינה המשנית הצפונית יש שריד מהמאה ה-12 בדמות קפלת סנט קתרין (Saint Katherine's Chapel).[6]
ביוני 1685, במהלך מרד מונמות' השתמשו החיילים של מונמות' בכנסייה כמחסה. תועדו גם ארבעה מקרים בין 1800 ל-1804 ששבויי מלחמה צרפתיים נכלאו בכנסייה למשך הלילה, כנראה בדרכם למחנה השבויים. בשנים 1856-1857 הכנסייה שופצה והותקנו בה מושבים חדשים בתכנון האדריכל ג'ורג' גילברט סקוט בעלות של 3,000 ליש"ט, והמאפיינים הגותיים שלה הודגשו מחדש.[5]
מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיצוב הכנסייה תואם לחלוטין לסגנון האדריכלות הידוע בכינוי סגנון גותי אנגלי ניצב. הכנסייה נבנתה באבן דולטינג,[א], אבן מהיישוב סטריט (Street stone) ואבן מקומית מגלסנטונברי טור (Tor burr),[7] ומתוכננת בצורת צלב שבו ספינה עם ספינות משניות (סיטראות) וקומת תאורה ברוחב שבעה מפרצים.[ב]
פנים הכנסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתוך הכנסייה יש ארבעה קברים מהמאה ה-15 בסגנון תיבת מסע, כמה ויטראז'ים מהמאה ה-15 בבית המקהלה, בגדי כמורה מימי הביניים ושידה ביתית מסביב שנת 1500 שהייתה פעם במנזר ויטהאם צ'רטרהאוז (Witham Charterhouse), של חברי מסדר הקרטוזיאנים.[8]
בחזית המגדל יש שני תגליפים גדולים, "מדונה עם ילד" ו"ישו קם לתחייה" – עבודות מ-1945 של ארנסט בלנסדורף (Ernst Blensdorf), פסל גרמני שנמלט מהמשטר הנאצי ב-1935 והתיישב בסאמרסט.[9]
בקצה המערבי של הספינה פועלת חנות המגישה גם משקאות קלים וחטיפים.[10]
מגדל ופעמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המגדל המערבי כולל תמיכות משוכללות, פנלים ושינות. המגדל מתנשא לגובה של 41 מטרים, והוא המגדל השני בגובהו בין הכנסיות הקהילתיות של סאמרסט.[5] במהלך המאה ה-15 החליף המגדל הנוכחי שבקצה המערבי של הכנסייה מגדל מרכזי.[11] נטען שהמגדל היווה השראה לכמה מגדלים אחרים, כולל המגדל של הכנסייה הקהילתית בנורתיגטון (Northington) בהמפשייר.
מערכת פעמונים קיימת בכנסיית יוחנן המטביל מ-1403. הפעמון העתיק ביותר הקיים הוכן במקור ב-1612 וחקוקה עליו הכתובת "אני משמיע צליל לזמן את החולים להכות על חטא בתקווה לחיים כאשר הנשימה נגמרת". פעמון זה נוצק מחדש ב-1992. הצלצול של ששת הפעמונים הוגדל לצלצול של שמונה ב-1878. הפעמון הגדול ביותר, הטנור, שוקל 712 קילוגרם והקטן ביותר הטרבל, שוקל כ-250 קילוגרם.[5]
חצר הכנסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחצר הכנסייה צומח עוזרר חד-גלעיני, עץ המכונה דרדר גלסטונברי (Crataegus Monogyna praecox באנגלית Glastonbury Thorn). ענף פורח מעץ זה נשלח למלכה בכל חג מולד.[12] בסוף הסמסטר מתאספים הילדים מגן הילדים של הכנסייה סביב העץ בחצר כנסיית יוחנן המטביל. הם שרים שירי חג מולד, כולל אחד שנכתב במיוחד לאירוע, והתלמיד המבוגר ביותר מתכבד לחתוך ענף מדרדר גלסטונברי שנלקח אז ללונדון ומוצג להוד מלכותה, המלכה.
המבוך של שלוש מאות שנים, השוכן קרוב לשער הכניסה לכנסייה, הוכן ב-2007, במטרה להנציח את קבלת האמנה מאן, מלכת בריטניה ב-1705 שהכירה בגלסטונברי כעיירה. זהו מבוך דשא בעיצוב הקלאסי של שבעה מעגלים. גבולות המבוך מסומנים באבן ליאס כחולה, שהיא האבן המקומית המצויה בגלסטונברי טור. המבוך תוכנן ועוצב על ידי סיג לונגרן (Sig Lonegren), סופר מקומי. הקמת המבוך התעכבה בשל בעיות שונות הקשורות באיתור המקום המתאים.[13]
מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לכנסייה יש מסורת מוזיקלית איתנה וקשרים קרובים עם קתדרלת ולס הסמוכה. צ'ארלס סיידנהאם רוס (Charles Sydenham Ross), הכומר האחראי על הכנסייה בין 1865 ל-1893, יזם הקמת מקהלה שחבריה עטויים גלימות ותהלוכות בכנסייה.[3] כיום מורכבת מקהלת כנסיית יוחנן המטביל מקבוצה גדולה של מבוגרים וצעירים תחת ניהולו של דרק דורי, נגן עוגב ומנצח מקהלות. המקהלה היא ברמה המאפשרת לה לשיר דרך קבע בקתדרלות של אקסטר, סולסברי, הרפורד וולס. בעזרת בית הספר של קתדרלת ולס ונגן העוגב של קתדרלת ולס הייתה הכנסייה יכולה להציע מלגה שבה כל שנה נגן עוגב מתחיל ממונה לעבוד עם מנהל המוזיקה על מנת לרכוש ניסיון בתוך כנסיית הקהילה.[14]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כנסיית יוחנן המטביל
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ באנגלית Doulting stone, אבן גיר אואוליתית מיורה התיכון שמקורה במחצבת האבן דולטינג (Doulting Stone Quarry), כ-13 קילומטרים ממזרח לעיירה ולס
- ^ באנגלית bay, המרווח בין שני עמודים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 20585: Church of St John the Baptist, High Street, Glastonbury
- ^ "Church of St John the Baptist, High Street (North side), Glastonbury". Somerset Historic Environment Record. Somerset County Council.
- ^ 1 2 Glastonbury: Town
- ^ Brooks, Nicholas: "Anglo-Saxon Myths: State and Church, 400 - 1066", Hambledon Press, 2000
- ^ 1 2 3 4 (official church website)
- ^ "Great Britain: The Green Guide", By Michelin Travel & Lifestyle, 2012
- ^ Heritage – Buildings
- ^ "Church of St John the Baptist". Images of England. English Heritage. אורכב מ-המקור ב-2012-10-18. נבדק ב-2018-09-22.
- ^ brief tour
- ^ Groups
- ^ "Church of St John and churchyard, Glastonbury". Somerset Historic Environment Record. Somerset County Council.
- ^ Humphrys, Geoffrey (בדצמבר 1998). "Attempts to regrow the Glastonbury thorn after it died in 1991". History Today.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Glastonbury’s Tercentennial Labyrinth
- ^ "St John's Choir, Glastonbury to sing Evensong". Line Up.