כס אדוארד הקדוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איור משנת 1855 של כס אדוארד הקדוש ובו אבן סקון
כס אדוארד הקדוש בשנות האלפיים, ללא אבן סקון

כס אדוארד הקדושאנגלית: St Edward's Chair) או כס המלך אדוארד (King Edward's Chair) הוא כס ההכתרה של המלוכה הבריטית. הכיסא נוצר עבור המלך אדוארד הראשון בשנת 1296. בתחתית הכיסא חלל שנועד להכיל את אבן סקון - אבן ההכתרה של מלכי סקוטלנד שנלקחה על ידו ממנזר סקון. הכיסא נקרא על שם המלך הקדוש האנגלי היחיד - אדוארד המודה והוא שמור בקפלת אדוארד הקדוש שבמנזר וסטמינסטר.

מאז הכנת הכיסא כל מלכי אנגליה, ממלכת בריטניה הגדולה והממלכה המאוחדת הומלכו על הכיסא למעט המלכה מרי השנייה אשר הומלכה על העתק של הכיסא[1], וכן אדוארד החמישי ואדוארד השמיני, אשר לא הומלכו כלל.

תיאור הכס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיסא בנוי בסגנון גותי מעץ אלון. הכיסא נבנה על ידי הנגר המכונה "האמן וולטר" (מאסטר וולטר - "Master Walter") אשר קיבל סכום של 100 שילינגים עבור עבודתו. רגלי הכיסא מגולפים כארבעה אריות עץ מוזהבים, ואלה נוספו לכיסא בשיפוץ שנערך בו בשנת 1727, וככל הנראה החליפו שאריות עץ שנוספו לכיסא במהלך המאה ה-16.

עד שנת 1996 הכיל המדף שבתחתית הכיסא את אבן סקון (למעט תקופה קצרה בה האבן נגנבה), אולם בשנה זו החליט הפרלמנט הבריטי להשיב את האבן לסקוטלנד למשמורת.

ככל הנראה הכיסא היה מעוטר וצבוע, וייתכן אף שמצופה זהב. יש סברה כי על גב הכיסא היה מצויר אדוארד המודה. אולם כיום העץ חשוף, ועליו סימני השחתה ואף חריטות שנעשו על ידי תיירים, עולי רגל ונערי מקהלה שהתגוררו במנזר וסטמינסטר במאה ה-18 חרטו גרפיטי על הכיסא.

מיקום הכס[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שמונה מאות השנים מאז נוצר הוצא הכיסא ממנזר וסטמינסטר פעמיים בלבד - בפעם הראשונה עבור הטקס שנערך באולם וסטמינסטר בו הוכרז אוליבר קרומוול כלורד פרוטקטור, ובפעם השנייה במהלך מלחמת העולם השנייה על מנת להגן על הכיסא מפני הפצצות הבליץ. בתקופה זו הועבר הכיסא לקתדרלת גלוסטר.

בעשור השני של המאה ה-21 ממוקם הכיסא על במה בסמוך לקברו של הנרי החמישי, ומועבר למרכז הקתדרלה, בסמוך למזבח הקתדרלה רק לצורך טקסי ההכתרה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כס אדוארד הקדוש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישנה סברה לפיה גם המלכה מרי הראשונה לא הוכתרה על הכיסא, אלא על כס שנשלח לה על ידי האפיפיור [1]