אדוארד השמיני, מלך הממלכה המאוחדת

אדוארד השמיני, מלך הממלכה המאוחדת
Edward VIII

אדוארד השמיני, מלך הממלכה המאוחדת
לידה	23 ביוני 1894 לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת
פטירה	28 במאי 1972 (בגיל 77) פריז, צרפת
שם מלא	אדוארד אלברט כריסטיאן ג'ורג' אנדרו פטריק דייוויד וינדזור
מדינה
מקום קבורה	פרוגמור, אנגליה
השכלה	קולג' מגדלן האקדמיה המלכותית הימית הבריטית מכללת הצי המלכותי, אוסבורן
עיסוק	איש צבא, מונרך, אריסטוקרט
בת זוג	ווליס סימפסון
שושלת בית סקסה-קובורג-גותה בית וינדזור
תואר מלך הממלכה המאוחדת וקיסר הודו אב המלך ג'ורג' החמישי אם המלכה מרי
מלך הממלכה המאוחדת, קיסר הודו, מלך אירלנד, מלך קנדה ומלך דרום אפריקה 20 בינואר 1936–11 בדצמבר 1936 (46 שבועות ו־5 ימים) → ג'ורג' החמישי ג'ורג' השישי ←
פרסים והוקרה
אביר במסדר גיזת הזהב (22 ביוני 1912) הצלב הצבאי (1916) מסדר אולף הקדוש (1914) השרשרת הגדולה של המסדר העליון של החרצית הביצנית צלב המלחמה 1914–1918 (1915) צלב גדול של לגיון הכבוד (1912) מסדר מיכאי האמיץ (1918) מסדר גאורגיוס הקדוש, דרגה שלישית (1916) השרשרת המלכותית הוויקטוריאנית (1921) מדליית אלברט (1924) אביר הצלב הגדול של השמש של פרו (1931) עמית כבוד של החברה המלכותית של אדינבורו מסדר החרצית עם צווארון אביר במסדר סנט מוריס ולזרוס Grand Cross of the Sash of the Two Orders (2 ביוני 1931) מסדר הבירית (1910)
חתימה

אדוארד השמיני (באנגלית: Edward VIII, שמו המלא: אדוארד אלברט כריסטיאן ג'ורג' אנדרו פטריק דייוויד וינדזור; 23 ביוני 1894 – 28 במאי 1972) היה מלך הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה, אירלנד ושטחי חסותה וקיסר הודו מ־20 בינואר 1936 ועד להתפטרותו ב־11 בדצמבר 1936.

אדוארד זיעזע את בריטניה כולה כשהודיע על ויתורו על כס המלכות לאור רצונו להתחתן עם אהובתו האמריקאית ווליס סימפסון, שהייתה גרושה ובשל כך נישואיהם נמנעו על פי החלטת הממשלה הבריטית, אליה מחויב המלך. לאחר ויתורו על הכתר, קיבל אדוארד את התואר הוד מעלתו המלכותי דוכס וינדזור, שהיה תואר סמלי בלבד. בני הזוג עברו לצרפת, שם נישאו, ולאחר מכן חיו בארצות הברית ובצרפת. בשנות מלחמת העולם השנייה שירת אדוארד כמושל הבריטי של איי בהאמה.

הוויתור על המלוכה

כתב הוויתור

אדוארד השמיני, עם נשיא טורקיה, מוסטפא כמאל אטאטורק באיסטנבול, (4 ספטמבר 1936).

לאחר מות אביו, המלך ג'ורג' החמישי, ב-20 בינואר 1936, עלה בנו הבכור אדוארד לכס המלוכה, בשם "המלך אדוארד השמיני". אדוארד חיפש דרך למסד את יחסיו עם אהובתו, ווליס סימפסון, אמריקנית מבולטימור, לאחר שהייתה זוגתו במשך מספר שנים. בית המלוכה התנגד לכך נחרצות. הסיבה הרשמית שניתנה לכך נבעה מהעובדה שסימפסון הייתה גרושה פעמיים, ושני בעליה-לשעבר היו אז בין החיים. אדוארד, בנוסף להיותו מלך אנגליה, היה גם ראש הכנסייה האנגליקנית, האוסרת על נישואים מחדש של גרושים בעוד בני הזוג הקודמים בחיים. אל מול התנגדות זו העמידו אדוארד וסימפסון חזית עיקשת, והתעקשו למסד את מערכת יחסיהם. אדוארד התייעץ עם ראש הממשלה סטנלי בולדווין ועם קוסמו גורדון לאנג, הארכיבישוף מקנטרברי, אך לא נמצאה פשרה הולמת. מערכת היחסים הייתה גלויה לעין כל, וכאשר הוגשו מסמכי הגירושין של הזוג סימפסון לבית הדין באיפסוויץ' לשם אישורם, היה ברור כי המשבר הוא רק עניין של זמן.

המשבר הוחרף עקב שמועות בבריטניה על נטיות נאציות של סימפסון, ועל היותה סוכנת גרמנית, נטיות שתאמו את דעותיו הפוליטיות של אדוארד, שהביע סימפתיה למשטר הנאצי. לפי מסמכים של שירות הביון הבריטי ניהלה סימפסון קשרים הדוקים עם נציגים של המשטר הנאצי, ובעיקר קשר מיני עם יואכים פון ריבנטרופ, שהיה באותה תקופה שגרירו של היטלר בלונדון, ובימי מלחמת העולם השנייה היה לשר החוץ שלו.

ב-16 בנובמבר 1936 פנה אדוארד אל בולדווין באופן רשמי והביע את רצונו להינשא לסימפסון, כאשר יהפכו גירושיה לרשמיים. תגובתו של בולדווין הייתה כי בפני המלך שלוש אפשרויות. הראשונה - שלא להינשא לסימפסון. השנייה - להינשא ולהסתכן במשבר חוקתי, שכן אז תיאלץ כל הממשלה להתפטר, והשלישית - לוותר על הכתר ולעשות כרצונו כאדם פרטי. בולדווין הסביר לאדוארד כי נועץ עם ראשי הממשלה של הדומיניונים וכולם (פרט לאיימון דה ואלירה, ראש ממשלת אירלנד) הביעו את התנגדותם לנישואין. בעקבות זאת החליט אדוארד לוותר על כתרו, כדי שיוכל לשאת לאישה את האישה שאהב.

אדוארד חתם על כתב הוויתור ב-10 בדצמבר 1936. למעשה, אין החוק הבריטי מכיר שום דרך בה המלך יכול להתפטר. על-כן העביר הפרלמנט הבריטי למחרת היום חוק מיוחד לאישור התפטרותו של המלך, ולשלילת התואר גם מצאצאיו (His Majesty's Declaration of Abdication Act, 1936). בחוק נקבע, שמיד עם חתימת ההסכמה המלכותית לחוק (חתימה הנדרשת לכל חוק באנגליה) יחדל אדוארד להיות מלך, והכתר יעבור אוטומטית לבא בתור בסדר הירושה - אחיו, הנסיך אלברט, הדוכס מיורק (המלך ג'ורג' השישי). לאחר התפטרותו קיבל אדוארד מאחיו את התואר "הדוכס מווינדזור" ונשא נאום רשמי לאומה בו הסביר את החלטתו. הנאום כלל את השורה המפורסמת "איני מוצא אפשרות לשאת את נטל האחריות הכבד, ולמלא את חובותיי כמלך, כפי שברצוני לעשות, ללא העזרה והתמיכה מצד האישה אותה אני אוהב". אדוארד לא זכה לטקס הכתרה בטרם ויתר על תוארו. בתאריך שבו תוכנן במקור להיערך טקס ההכתרה שלו, הוכתר אחיו.

לאחר הוויתור

אדוארד, דוכס וינדזור, וווליס, דוכסית וינדזור ביום נישואיהם

לאחר הנאום יצא אדוארד לצרפת, שם חיכתה לו סימפסון. ב-3 ביוני 1937 נישא אדוארד לווליס בטקס פרטי שנערך בצרפת, ללא נוכחות נציגים ממשפחת המלוכה. ווליס קיבלה את התואר "הדוכסית מווינדזור". היחסים בין אדוארד ובין אחיו, המלך ג'ורג' השישי, אשר קיבל את הכס לאחר התפטרותו היו מתוחים. אדוארד, שהיה הבן הבכור, קיבל בירושה מאביהם את טירת בלמורל ובית סנדרינגהאם. הארמונות, שהיו רכוש פרטי של משפחת המלוכה, לא עברו אוטומטית למלך החדש לאחר הוויתור על הכתר, ואדוארד הכריח את אחיו לקנות אותם ממנו. כתגמול, מנע ג'ורג' מסימפסון את התואר "הוד מעלתה המלכותית", דבר שהכעיס את אדוארד. לאירועים אלה הייתה השפעה על יחסיהם של האחים בהמשך. המלך ג'ורג' השישי קבע כי אחיו אדוארד לא יבקר לעולם בבריטניה מבלי שיוזמן קודם באופן רשמי.

הקשר הנאצי ומלחמת העולם השנייה

כבר עם עלותו לכס המלוכה, גילה אדוארד אהדה לנאצים, וראה בהיטלר בעל ברית אפשרי לאנגליה במאבק נגד התפשטות הקומוניזם של יוסיף סטלין. לאחר נישואיהם יצאו סימפסון ואדוארד לגרמניה לביקור שאורגן על ידי המרגלת של גרמניה הנאצית בבריטניה, שטפני פון הוהנלוהה. במהלך הביקור נפגשו בני הזוג עם אדולף היטלר במעונו, וכן עם בכירים במשטר הנאצי, וביניהם יוזף גבלס. הביקור, שהובלט היטב על ידי התעמולה הנאצית, נערך למרות התנגדות השלטונות הבריטיים, ותאם את השקפת עולמו של אדוארד.

הדוכס והדוכסית המשיכו להתגורר בצרפת, אך עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שבו לאנגליה, בסיועו של לואי מאונטבאטן. קבלת הפנים לה זכו הייתה צוננת, לאור שיתוף הפעולה שלהם עם הגרמנים. אדוארד הודה כי היטלר הונה גם אותו, כשפלש לפולין, הצטרף למאמץ המלחמתי וקיבל תפקיד בחיל המשלוח הבריטי בצרפת. סימפסון ואדוארד עזבו את אנגליה, ולאחר התמוטטות צבא צרפת, במאי 1940, נמלטו אל דרום צרפת. בתחילה לעיירת הנופש ביאריץ, וביוני אל ספרד. בספרד קיימו שורת מגעים עם נציגי המשטר הנאצי, בהם הביע אדוארד את אכזבתו מהמשטר באנגליה. הדבר דווח ליואכים פון ריבנטרופ ולאדולף היטלר אשר הורו לפעול להעברת הזוג לטריטוריה בשליטה גרמנית. בינתיים יצא הזוג לליסבון בפורטוגל, שם המשיכו לקיים קשרים עם גורמים שונים בעלי קשר אל הנאצים. משרד החוץ הבריטי ראה כי מדובר בבעיה של ממש, והפתרון היה למנות את הדוכס למושל איי בהאמה. הגרמנים, מצדם, ניסו לגרום לזוג להישאר בליסבון. נעשו מאמצים מגושמים לגרום להם להאמין שהשירות החשאי הבריטי חפץ במותם, וכי יחוסלו על ידו ברגע בו יגיעו לאיי בהאמה. מטרת הנאצים הייתה לגרום לאדוארד להפוך לשליט בובה גרמני של אנגליה לאחר כיבושה על ידי גרמניה (תוכנית שהייתה ריאלית ובשלבי תכנון מתקדמים בתקופה זו) ומכל מקום לרכוש לצדם בריטי רם מעלה. מאמצים אלו נכשלו. הזוג המשיך במסעו, וב-1 באוגוסט 1940 עלה על אניית נוסעים אמריקנית בדרכו אל איי הבהאמה. על אף שפקידים פורטוגזים, עושי דברו של היטלר, השהו את הפלגת האנייה בנימוק כי בחפצי הזוג הונחה פצצה, יצאה לבסוף האנייה לדרכה כשעליה הזוג וינדזור. בתום המלחמה הכחיש אדוארד את הסיפור (אף כי הודה כי בהיותו בליסבון נעשו מאמצים לשכנעו לחזור לספרד). בתום המלחמה תפסו האמריקאים בגרמניה העתקי מברקים המעידים על התכנית הנאצית לחטיפתם של בני הזוג (ערב עזיבתם את פורטוגל לבהאמה בשנת 1940). התוכנית הנאצית כוונה ככל הנראה להמלכתו של אדוארד מחדש, לאחר שגרמניה תכבוש את בריטניה במלחמה. את יתר שנות מלחמת העולם העביר הזוג באיי הבהאמה, שם שימש אדוארד כמושל. לאחר המלחמה שבו לצרפת. בכדי להציל את אדוארד ממבוכה-רבתי בהאשמתו בשיתוף פעולה עם הנאצים במלחמה, פנה ראש הממשלה צ'רצ'יל ב-1953 לנשיא האמריקני דוויט אייזנהאואר ולממשלה הצרפתית בבקשה לגנוז את המידע המודיעיני בנוגע לתוכנית החטיפה. צ'רצ'יל דיווח לקבינט הבריטי באותה שנה כי אדוארד עצמו לא היה מודע לתוכנית. ארבע שנים לאחר מכן המידע על מברקי הנאצים דלף לעיתונות, ואדוארד שנשאל עליהם פטר אותם כ"פברוק מוחלט". אליזבת מלכת אנגליה סירבה למחול לו על כך שביקר את היטלר והביע אמפתיה למשטר הנאצי.

מותו

במשך שנים רבות לא היו בני משפחת המלוכה בקשר עם אדוארד, כמעין חרם לא רשמי. רק סמוך למותו ביקרו אותו בביתו שבפריז אחייניתו המלכה אליזבת ובנה, הנסיך צ'ארלס. הוא כבר היה תשוש מכדי לארח אותם. ימים ספורים לאחר מכן נפטר.

אדוארד, שהיה מעשן כבד מגיל צעיר, מת ממחלת הסרטן בשנת 1972, והלווייתו התקיימה באנגליה.

לזוג לא היו ילדים.

ישנה טענה שבן סנדקותו, דייוויד אנתוני צ'ישאולם (1921-1987) האוסטרלי, אשר נקרא על שמו ואף דמה לו היה למעשה בנו הביולוגי. אם טענה זו נכונה, אזי למעשה לדייוויד נולדו ילדים.

שלט אצולה

בעת עלייתו לשלטון השתמש אדוארד השמיני בשלט האצולה המלכותי, אולם זה עבר למלך ג'ורג' השישי לאחר המלכתו. שלט האצולה שעוצב עבור דוכס וינדזור, עשה שימוש בשלט האצולה הקיים בשינוי אחד - הוספת שלוש תגיות שבאמצעית שבהן הוטען כתר אדוארד הקדוש.

• 

  שלט אצולה של אדוארד כנסיך ויילס

• 

  שלט האצולה של המלך אדוארד השמיני

• 

  שלט האצולה של דוכס וינדזור

אילן יוחסין

אלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה

ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת

כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק

לואיזה, נסיכת הסן-קאסל

אלכסנדר, דוכס וירטמברג

הרוזנת קלודין רהדי פון קיס-רהדה

הנסיך אדולפוס, דוכס קיימברידג'

אוגוסטה, נסיכת הסן-קאסל

אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת

אלכסנדרה, נסיכת דנמרק

פרנסיס, דוכס טק

מרי אדלייד, נסיכת קיימברידג'

ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת

מרי מטק

אדוארד השמיני, מלך הממלכה המאוחדת

קישורים חיצוניים

• פ. ווילסון, מלך חדש ותקופה חדשה באנגליה, דואר היום, 4 במרץ 1936
• אלי אשד, המלך הפרו-נאצי של אנגליה, 18 במרץ 2011
• יובל מלחי, פרק 86: "דקות היסטוריות" - המלך שוויתר על כסאו, באתר "קטעים בהיסטוריה", 12 בדצמבר 2013
• אדווארד השמיני מתפטר מכס המלוכה, ארכיון הסרטונים של AP, דצמבר 11 1936
• אדוארד השמיני, מלך הממלכה המאוחדת, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• אדוארד השמיני, מלך הממלכה המאוחדת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)