כפר טבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כפר טבי הוא שמה של עיירה יהודית מתקופת המשנה והתלמוד, בתחומי העיר לוד.

העיירה נזכרת מספר פעמים במקורות חז"ל בקשר לדור חכמי יבנה, ובפרט רבי אליעזר ורבי עקיבא, ומצוין כי שכנה בסמוך ממזרח לעיר לוד.

בכפר טבי החזיק רבי אליעזר בן הורקנוס בכרם[1]. בתוספתא ובתלמוד הבבלי מובא מעשה, לפיו ביקש רבי אליעזר להפקיר כרם זה לעניים על מנת שיוכלו להעלות את בציר נטע רבעי לירושלים, בהתאם להלכה לפיה בתחום שמירושלים עד לוד במערב יש להעלות את הפירות עצמם לירושלים, אולם רבי יוחנן בן זכאי פטר אותו מכך הואיל וכבר נחרב הבית[2]: "כרם רבעי היה לו לרבי אליעזר במזרח לוד בצד כפר טבי ובקש להפקירו לעניים, אמרו לו תלמידיו רבי כבר נמנו עליך חבריך והתירוהו"[3].

כפר טבי נזכרת גם בתלמוד הירושלמי לעניין אפשרות כי פוסק הלכה יפסוק על פי דעת הרוב ובניגוד לעמדתו, וזאת אגב מעשה שאירע ביחס לגלוסקמה מלאת עצמות מכפר טבי שהובאה לבית הכנסת בלוד, ורבי עקיבא וחכמים נדרשו לשאלה האם יש בה משום טומאת אוהל: "מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי והניחוה באויר בית הכנסת בלוד, ונכנס תודרוס הרופא ונכנסו כל הרופאים עמו, אמר תודרוס הרופא אין כאן שדרה ממת אחד ולא גולגולת ממת אחד. אמרו הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין נעמוד על המניין, התחילו מרבי עקיבה וטיהר, אמרו לו הואיל והיית מטמא וטיהרת - טהור"[4].

במפת מידבא מהתקופה הביזנטית מצוין בסמוך ללוד, בכיוון דרום מזרח, יישוב בשם עין טבה (ENETABA).

העיירה הקדומה מזוהה כיום באתר ארכיאולוגי הקרוי ח'רבת כפר טאב, הנמצא בסמוך לכביש מס' 1, בין המושב משמר איילון ובין קיבוץ שעלבים (במפות - "חרבת כפר טוב"), בו שרידי מבנים קדומים ובורות מים מהתקופה הרומית. משמעות השם "טבי" בארמית היא צבי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זאב וילנאי, אריאל – אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, עמ' 3747, הערכים "כפר טבי" ו"כפר טוב".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים בישראל ובנושא תולדות עם ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.