כריסטינה קוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כריסטינה המוק קוק
Christina Hammock Koch
Christina M. Hammock portrait.jpg
אסטרונאוטית בשירות נאס"א
לידה 29 בינואר 1979 (בת 41)
גרנד ראפידס, מישיגן, ארצות הברית
לאום אמריקאית ארצות הבריתארצות הברית
תאריך בחירה 2013
זמן שהייה בחלל נמצאת כעת בחלל[1]
מספר פעילות חוץ-רכבית 1
זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית 6 שעות ו-45 דקות[2]
ביוגרפיה בנאס"א כריסטינה קוק באתר נאס"א (באנגלית)
משימות
סויוז MS-12, משלחת 59/משלחת 60/משלחת 61 לתחנת החלל הבינלאומית / סויוז MS-13
Soyuz-MS-12-Mission-Patch.png ISS Expedition 59 Patch.svg ISS Expedition 60 Patch.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כריסטינה המוק קוק (באנגלית: Christina Hammock Koch, נולדה ב-29 בינואר 1979) היא מהנדסת ואסטרונאוטית של נאס"א.[3][4] היא הייתה בעבר מנהלת תחנת מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי לסמואה האמריקנית.[5] מהנדסת טיסה של משלחות 59 / 60 / 61 לתחנת החלל הבינלאומית. נמצאת בחלל החל מ-14 במרץ 2019.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוק נולדה בגרנד ראפידס שבמישיגן,[6] וגדלה בג'קסונוויל שבצפון קרולינה.[7] חלמה להיות אסטרונאוטית עוד מגיל צעיר.[8]

סיימה את לימודיה בבית הספר למדעים ולמתמטיקה (אנ') בדרהאם שבקרוליינה הצפונית בשנת 1997, ולאחר מכן החלה ללמוד באוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית. סיימה שני תארים ראשונים במדעים, בהנדסת חשמל (2001) ובפיזיקה (2002), וסיימה תואר שני בהנדסת חשמל בשנת 2002. בשנת 2001, השלימה את תוכנית אקדמיית נאס"א במרכז טיסות החלל גודרד.[9]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוק עבדה בפיתוח חיישנים לחישה מרחוק ולמדידה בחלל ובפיתוח כלים הנדסיים לשימוש בזמן עבודות מדעיות ממושכות בשטח באזור מרוחק ומנותק.

היא עבדה בנאס"א במרכז גודרד לחלל במעבדה לאסטרופיזיקה באנרגיה גבוהה, והייתה שותפה לפיתוח מכשירים מדעיים של משימות נאס"א לחקר אסטרופיזיקה וקוסמולוגיה.[10]

כמו כן, קוק הייתה סגל זוטר במכללת מונטגומרי במרילנד ולימדה קורס מעבדה לפיזיקה.[9]

בין השנים 2004–2007 עבדה קוק כעמית מחקר במרכז המחקר של משלחת ארצות הברית לאנטארקטיקה (אנ') בארצות הברית באנטארקטיקה.[10][11] היא השלימה עונת חורף שלמה בתחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט. במהלך החורף הטמפרטורות הגיעו עד למינוס 79.4 מעלות צלזיוס.[11] קוק השלימה עונת חורף נוספת בתחנת פאלמר (אנ'). בזמן שהותה באנטארקטיקה הייתה קוק חלק מצוותי הכיבוי וחלק מצוותי החיפוש וההצלה באוקיינוס והקרחונים.[9] היא תיארה את זמנה בקוטב הדרומי כאתגר מנטלי וגופני:[11] "להיות חודשים בלי לראות את השמש, עם אותו צוות, ללא משלוחי דואר או מזון טרי. הבידוד, היעדר בני משפחה וחברים, וחוסר אינטראקציות חדשה לחושים הם תנאים שצריך למצוא אסטרטגיה לשגשוג בתוכם".[12]

בין השנים 2007–2009 עבדה קוק כמהנדסת חשמל במחלקת החלל של המעבדה לפיזיקה יישומית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, המתמקדת בפיתוח מטע"דים לחישה מרחוק בחלל. היא הייתה מעורבת בפרויקטים לחיישנים הנמצאים על משימות ג'ונו וגשושיות ואן אלן (אנ').[9] בשנה שלאחר מכן, קוק השלימה עונות נוספות באנטארקטיקה בתחנת פאלמר ובתחנת הפסגה בגרינלנד.[9]

בשנת 2012 החלה קוק לעבוד במנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי. תחילה עבדה כמדריכת שדה בחטיבת הניטור העולמית של NOAA Baseline Observatory בבארו אלסקה, ולאחר מכן כמנהל התחנה של מצפה הכוכבים בסמואה האמריקאית.[9]

בנאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות משלחת 59 – אן מאקליין, אולג קונוננקו דוויד סן-ז'אק – מקבלים את פני חברי הצוות החדשים, ניק הייג, כריסטינה קוק (מימין למטה) ואלכסיי אובצ'ין, שהגיעו לתחנת החלל הבינלאומית ב-14 במרץ 2019.

קוק נבחרה לכיתת האסטרונאוטים של נאס"א ביוני 2013.[3] היא סיימה את האימונים ביולי 2015.[4]

משלחות 59/60/61[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 במרץ 2019 שוגרה קוק לחלל על סויוז MS-12, לצד אלכסיי אובצ'ין וניק הייג, כחלק ממשלחות 59 / 60 / 61 לתחנת החלל הבינלאומית.[13] קוק ביצעה את הליכת החלל הראשונה שלה ב -29 במרץ; בכך היא הפכה לאישה ה-14 שביצעה הליכת חלל. הליכת החלל תוכננה במקור להיות יחד עם האסטרונאוטית אן מקליין, בפעם הראשונה בה יש צוות שכולו מורכב מנשים,[6] אולם עקב בעיות בגודלי חליפות החלל התקינות, השיבוץ הוחלף, וניק הייג ביצע את הליכת החלל יחד איתה.[14] הליכת החלל נמשכה 6 שעות ו-45 דקות, במהלכן הצוות החליף את הבטריות הנטענות מהפאנלים הסולריים לבטריות חדשות.[2] אות הקריאה של קוק הוא "nanna".[1]

באפריל 2019 הודיעה נאס"א כי משימתה של קוק בתחנת החלל הוארכה עד פברואר 2020. קוק אמורה לשהות בחלל 335 ימים, שהות הארוכה ביותר בחלל לאשה, ותעקוף את השיא של פגי ויטסון.[15][16][17]

ב-18 באוקטובר 2019 יצאה מתחנת החלל יחד עם האסטרונאוטית ג'סיקה מאיר למשימת תיקון התקן BCDU, ובכך הן ביצעו את הליכת החלל הראשונה בידי צוות נשי בלבד.[18]

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוק זכתה במספר רב של פרסים ואותות הוקרה, בהם[9]:

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוק מתגוררת בטקסס עם בעלה, רוברט קוק.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כריסטינה קוק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אודות כריסטינה קוק באתר spacefacts.de
  2. ^ 1 2 אודות הליכות החלל של כריסטינה קוק, אתר spacefacts.de
  3. ^ 1 2 National Aeronautics and Space Administration. "2013 Astronaut Class". NASA. אורכב מ-המקור ב-June 21, 2013. בדיקה אחרונה ב-31 במרץ 2019. 
  4. ^ 1 2 "NASA’s Newest Astronauts Complete Training". NASA. 9 ביולי 2015. בדיקה אחרונה ב-31 במרץ 2019. 
  5. ^ "NASA announces eight new astronauts, half are women". Phys.org. 17 ביוני 2013. 
  6. ^ 1 2 Raven, Benjamin (8 במרץ 2019). "NASA’s first all-women spacewalk features Michigan native". mlive.com (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-18 במרץ 2019. 
  7. ^ Rupinta, Amber (26 בפברואר 2019). "NASA astronaut, NC State grad Christina Koch ready for first space flight in March". ABC11 Raleigh-Durham. בדיקה אחרונה ב-18 במרץ 2019. 
  8. ^ Staff, Daily News. "Jacksonville astronaut will 'carry the dreams of everyone' to space". The Daily News (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-18 במרץ 2019. 
  9. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Christina Hammock Koch NASA Astronaut, (באנגלית) באתר נאס"א
  10. ^ 1 2 Whiting, Melanie (27 בנובמבר 2015). "Christina Hammock Koch NASA Astronaut". NASA. בדיקה אחרונה ב-18 במרץ 2019. 
  11. ^ 1 2 3 Digital, M. A. Z. (30 ביולי 2018). "N.C. State grad joins space race". Business North Carolina (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-31 במרץ 2019. 
  12. ^ "Antarctica Provides ICE to Study Behavior Effects in Astronauts - SpaceRef". spaceref.com. בדיקה אחרונה ב-18 במרץ 2019. 
  13. ^ Gebhardt, Chris (14 במרץ 2019). "Soyuz MS-12 docks with the Space Station". NASASpaceflight.com. 
  14. ^ Berger, Eric (26 במרץ 2019). "It’s unfortunate NASA canceled the all-female EVA, but it’s the right decision". Ars Technica (באנגלית). 
  15. ^ Northon, Karen (16 באפריל 2019). "NASA Announces First Flight, Record-Setting Mission". NASA. בדיקה אחרונה ב-19 באפריל 2019. 
  16. ^ "NASA astronaut to set record for longest spaceflight by a woman". Agence France Press (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 באפריל 2019. 
  17. ^ Dunn, Marcia (17 באפריל 2019). "US astronaut to spend 11 months in space, set female record". AP NEWS. בדיקה אחרונה ב-19 באפריל 2019. 
  18. ^ Mark Garcia, Space to Ground: History Made: 10/18/2019, NASA, ‏2019-10-18