פגי ויטסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פגי ויטסון
Peggy Whitson.jpg
פגי ויטסון
אסטרונאוטית בשירות נאס"א
לידה 9 בפברואר 1960 (בת 58)
איווה, ארצות הברית
לאום ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
עיסוק בעבר ביוכימאית
עיסוקים נוספים מנהלת משרד האסטרונאוטים בנאס"א (2009-2012)
בחירה לטייס חלל 1996
פרישה יוני 2018[1]
שהייה בחלל 665 ימים, 22 שעות ו-22 דקות[2]
מספר פעילות חוץ-רכבית ‏ 10[3]
שהייה בפעילות חוץ-רכבית 60 שעות ו-21 דקות[4]
עיסוק נוכחי אסטרונאוט
ביוגרפיה בנאס"א פגי ויטסון באתר נאס"א (באנגלית)
משימות
STS-111, משלחת 5 לתחנת החלל הבינלאומית, STS-113, סויוז TMA-11,
משלחת 16 לתחנת החלל סויוז MS-03,
משלחת 50, 51 ו-52 לתחנת החלל
Sts-111-patch.png Expedition 5 insignia.svg Sts-113-patch.png Soyuz TMA-11 Patch.png ISS Expedition 16 patch.svgSoyuz-MS-03-Mission-Patch.png ISS Expedition 50 Patch.png

פגי אנט ויטסון אנגלית: Peggy Annette Whitson; נולדה ב-9 בפברואר 1960) היא ביוכימאית ואסטרונאטית אמריקאית. אחת מהאסטרונאטיות המנוסות ביותר עם שהות מצטברת בחלל של יותר מ-376 ימים. נכון למאי 2017, מחזיקה בשיא הליכות חלל לאחר שביצעה 10 הליכות חלל בשהות מצטברת של 60 שעות ו-21 דקות.[4] האישה הראשונה ששימשה כמפקדת משלחת לתחנת החלל הבינלאומית בזמן משלחת 16 בשנת 2007. ויטסון שבה לתחנת החלל במשלחת 50/51, במהלכה היא פיקדה על משלחת 51 בשנת 2017, והפכה להיות האישה הראשונה המפקדת פעמיים על תחנת החלל.[5] נכון לספטמבר 2017, ויטסון מחזיקה בשיא השהייה המצטברת בחלל לאסטרונאוט אמריקאי ולאישה (יותר מ-665 ימים).[6]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטסון נולדה במאונט אייר, איווה, וגדלה בחווה ליד ביקונספילד[7]. במהלך ילדותה, החלה ללמוד לטוס כאשר את הכסף לשיעורי טיסה מימנה ממכירת תרנגולות[8]. סיימה לימודי תיכון בשנת 1978, וקיבלה תואר ראשון במדעים בביולוגיה וכימיה מאיווה וסלייאן קולג'. למדה תואר שלישי בביוכימיה מאוניברסיטת רייס ביוסטון טקסס, אותו סיימה ב-1985. המשיכה בתור בתר-דוקטורנטית במסגרת מלגת רוברט א. וולש. עד אוקטובר 1986.[5]

כחוקרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת המלגה באוניברסיטת רייס, החלה לעבוד במרכז החלל ג'ונסון ביוסטון, כעמית מחקר של המועצה הלאומית למחקר. 

מאפריל 1988 עד ספטמבר 1989, שימשה כמפקחת לקבוצת מחקר בנושא ביוכימיה אצל חברת קרוג, חברה המועסקת כקבלן משנה בנושאי מדעי החיים במרכז החלל ג'ונסון.

מ-1991 עד 1997, ויטסון שימש כמרצה מן החוץ (Adjunct Assistant Professor) במחלקה לרפואה פנימית  והמחלקה לגנטיקה וכימיה ביולוגית של האדם באוניברסיטת טקסס, שלוחת המרכז הרפואי בגלבסטון, טקסס.[5]

ב-1997, ויטסון החלה כמרצה מן החוץ במעבדת מייבי לביוכימיה והנדסה גנטית באוניברסיטת רייס ביוסטון.[5]

מ-1992 ועד 1995, שימשה מדענית ראשית כחלק מתוכנית מיר ומעבורות החלל וגם הייתה סגן מנהלת היחידה למדעי הרפואה במרכז החלל ג'ונסון.

בנאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי צוות  NEEMO 5 במעבדת המחקר אקווריוס. למעלה: משמאל לימין: גארט רייסמן, אמה הוואנג; באמצע: פגי ויטסון, קלייטון אנדרסון; למטה: ג 'יימס תלאסק, ריאן שלג.

בין השנים 1989-1993 עבדה ויטסון כחוקרת ביוכימאית במחלקת מחקר ותפעול ביו-רפואי במרכז החלל ג'ונסון. במהלך שנים אלו עסקה בעיקר במחקר: ב-1991-1992 הייתה מובילת המטעד למחקר בתאי עצם בניסוי Bone Cell Research Experiment (E-10), ניסוי שטס על טיסת המעבורת STS-47. כמו כן הייתה חלק מצוות עבודה משותף בין ארצות הברית וברית המועצות בנושאי רפואת חלל וביולוגיה. במהלך השנים 1993-1991 עסקה גם בניטור ופיקוח טכני במעבדות למחקר ביוכימיות.[5]

בשנת 1992 מונתה כמדען הראשי בתוכנית מיר ומעבורות החלל (תוכנית הכללה את טיסות המעבורת STS-60, STS-63STS-71, ומשלחות 18 ו-19 לתחנת החלל מיר). ויסטסון שימשה בתפקיד זה עד לסיומו של שלב A1 בתוכנית בשנת 1995. ויטסון הייתה גם היו"ר במשותף של קבוצת העבודה המשותפת בין ארצות הברית וברית המועצות בנושאי מדע במשימות החלל (U.S.-Russian Mission Science Working Group).[5]

לאחר תפקיד זה ובשנים 1993-1996 שימשה כסגן מנהל המחלקה במחלקת מדעי הרפואה במרכז החלל ג'ונסון.

באפריל 1996 נבחרה ויטסון לאסטרונאוטית והחלה את האימונים באוגוסט 1996. לאחר שנתיים של הכשרה היא החלה לעבוד במחלקת התכנון של משרד האסטרונאוטים (היחידה האחראית על כל פעילויות טייסי החלל). היא הייתה המובילה בצוות התמיכה הקרקעי ברוסיה בין השנים 1998-1999.

ויטסון טסה לחלל במסגרת משלחת 5 לתחנת החלל הבינלאומית בשנת 2002, ושהתה בה שישה חודשים.

ביוני 2003 ויסטון הייתה מפקדת משימת NEEMO 5 במתקן המחקר התת-ימי אווקריוס. במהלך משימה זו שהו ועבדו האקוונאוטים והצוות מתחת למים במשך 14 יום.

בנובמבר 2003 מונתה להיות סגן מנהל משרד האסטרונאטים, תפקיד אותו שימשה עד מרץ 2005. בחודשים מרץ 2005 - נובמבר 2005 שימש כמנהלת תפעול תחנת החלל הבינלאומית, במסגרת יחידת משרד האסטרונאטים.

ויטסון מונתה לצוות הגיבוי של משלחת 14 לתחנת החלל, כגיבוי למפקד המשלחת מייקל לופז אלג'ריה, והתאמנה עם צוות הגיבוי מנובמבר 2005 ועד ספטמבר 2006 (מועד שיגור משלחת 14). לאחר מכן, נבחרה להיות מפקדת משלחת 16 לתחנת החלל, ששוגרה באוקטובר 2007, ושהתה בחלל 191 יום.

לאחר חזרתה לכדור הארץ שימש כמנהלת משרד האסטרונאטים מאוקטובר 2009 ועד יולי 2012, שבו חזרה לשירות פעיל כאסטרונאוטית. במסגרת תפקידה, הייתה אחראית לניהול ותכנון כל המשימות והפעילות על תחנת החלל, מינוי ואימון הצוותים לחלל וכן צוותי הגיבוי והתמיכה. ויטסון הייתה האישה הראשונה שמונתה לתפקיד זה, וגם הייתה הראשונה שמונתה לתפקיד שלא הייתה טייסת בעברה.

ויטסון חזרה לחלל בנובמבר 2016 במסגרת משלחת 50/51 לתחנת החלל ושימשה כמפקדת משלחת 51 לתחנת החלל. שהותה בחלל הוארכה להיות חלק ממשלחת 52. היא חזרה לכדור הארץ בספטמבר 2017 ובכך הפכה להיות האמריקאית בעלת השהות הממושכת ביותר בחלל, למעלה מ-665 יום.

ב-15 ביוני 2018, הודיעה ויטסון כי היא פורשת מנאס"א.[1]

טיסות לחלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגי ויטסון בקורס ההכנה לקראת פעילות חוץ-רכבית במהלך משלחת 5 לתחנת החלל הבינלאומית

משלחת 5 לתחנת החלל הבילאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות משלחת 5 לתחנת החלל הבינלאומית שוגר לחלל ב-5 ביוני 2002, במסגרת טיסת מעברות STS-111. המעבורת עגנה עם תחנת החלל ב-7 ביוני 2002.  חברי המשלחת היו ולרי קורזון (מפקד המשלחת), פגי ויטסון וסרגי טרסצ'ב.

במהלך שהותה בתחנת החלל עזרה ויטסון להתקין מודולים בתחנת החלל במסגרת הרחבתה, כמו גם בהתקנת הזרוע הרובוטית של התחנה (קנדארם2).  

במסגרת המשלחת, ויטסון ביצעה הליכה חוץ רכבית של 4 שעות ו-25 דקות בחליפת החלל הרוסית אורלן שנועדה להתקין מגן מחלקיקים זעירים על מודול זבזדה הרוסי. המגן נועד להגן מחלקיקים היכולים לפגוע בתחנה. כמו כן היא הפעילה ובדקה תא המיועד לניסויים במיקרו כבידה (Microgravity Science Glovebox), המכיל מספר תאים לניסויים בתחנה.

במהלך שהותה בתחנת החלל היא מונתה להיות קצין המדע הראשון של נאס"א, והיא ביצעה 21 ניסויים במדעי החיים ובמדעי חוסר כבידה, כמו גם במספר ניסויים מסחריים.[5]

משלחת 5 חזרה לכדור הארץ במסגרת טיסת המעבורת STS-113 ב-7 בדצמבר 2002. סה"כ ויטסון שהתה בחלל 184 ימים, 22 שעות ו-14 דקות במסגרת טיסה זו.[5]

משלחת 16 לתחנת החלל הבינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטסון חזרה לחלל במסגרת משלחת 16 לתחנת החלל ששוגרה ב-10 באוקטובר 2007 על סויוז TMA-11 . יחד איתה בטיסה היה חבר המשלחת יורי מלנצ'נקו והאסטרונאוט המלזי הראשון שייח' מוסזפר שביקר בתחנה. ויטסון הייתה האישה אסטרונאוטית הראשונה שתפקד על משלחת לתחנת החלל[9] מספר אסטרונאוטים התחלפו כחבר המשלחת השלישי: קליטון אנדרסון, דניאל טאני, ליאופולד איהארטס וגארט רייזמן.[5]

שתי המפקדות: מלרוי וויטסון

במהלך משלחת 16 ביקרה בתחנת החלל טיסת מעבורת  STS-120, בפיקודה של האסטרונאוטית פאם מלרוי. עם עגינתה של משימת STS-120 בתחנת החלל הבינלאומית, הייתה זו הפעם הראשונה ששתי נשים מפקדות במסלול הקפה באותו הזמן[10][7]

כמו כן במהלך המשלחת הוסיפו את מודול הרמוני האמריקאי, חיברו את מעבדת קולומבוס האירופאית, את היחידה המדוחסת קיבו היפנית ואת הרובוט דקסטר הקנדי. במהלך הליכת חלל הרביעית של משלחת 16 ב-18 בדצמבר 2007, שנועדה לבדוק את מצבם של פאנלים הסולארים של התחנה, הודיע פיקוד המשימה ביוסטון לויטסון שהיא הפכה להיות האסטרונאוטית עם הכי הרבה הליכות חלל מצטברות, נכון לאותה תקופה, ושהיא עקפה את סוניטה ויליאמס (ויליאמס החזיקה בתואר מחדש בין השנים 2012-2017, עד להליכת החלל השמינית של ויטסון[11]). זו הייתה הליכת החלל החמישית של ויטסון, והיא צברה סה"כ 32 שעות ו-36 דקות.

לאחר ביצוע הליכת חלל נוספת, היא הגיעה לשהות מצטברת של 39 שעות ו-46 דקות בהליכה חוץ רכבית.[5]

ויטסון חזרה לכדור הארץ בטיסת סויוז TMA-11 יחד עם חברה למשלחת יורו מלנצ'נקו והאסטרונאוטית הקוריאנית אי סו-יון ב-19 באפריל 2008. כתוצאה מתקלה בסויוז, החללית נכנסה במסלול בליסטי במהלכו הצוות הרגיש תאוצה של עד ל10g[12]. החללית סטתה ב-420 ק"מ ממקום הנחיתה הצפוי בקזאחסטאן[13].

סה"כ ויסטון שהתה בחלל 191 ימים, 19 שעות ו-8 דקות בחלל במסגרת משימה הזאת.

משלחות 50/51/52[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגי ויטסון חזרה לתחנת החלל כמו של המשלחת 50/51, אשר שוגרה לחלל ב-17 בנובמבר 2016.[5] ויטסון תהייה מפקדת משלחת 51[14][15], בכך תהפוך להיות לאישה הראשונה אשר פיקדה על שתי משלחות לתחנת החלל הבינלאומית. כמו כן היא אמורה לשבור את שיא השהות לאמריקאי בחלל, נכון ל-2017.[16]במשלחת איתה גם הקוסמונאוט אולג נוביצקי. והאסטרונאוט הצרפתי תומא פֵסְקֵה.[5].

במהלך משלחת 50, בינואר 2017 ויטסון ביצעה EVA יחד עם שיין קימבורו להחלפת בטריות של תחנת החלל הבינלאומית. הEVA נמשך 6 שעות ו-32 דקות. בכך נעשתה ויטסון לאישה המבוגרת ביותר אשר ביצעה פעילות חוץ רכבית, וכן למחזיקת שיא מספר פעילות חוץ רכביות לאישה (7) יחד עם סוניטה ויליאמס (סוניטה ויליאמס החזיקה בשיא לנשים לשהות בפעילות חוץ רכבית באותו זמן).[17]

ב-30 במרץ 2017, ביצעה ויטסון הליכת חלל נוספת יחד עם שיין קימבורו. זו הייתה הליכת החלל השמינית שלה, שנמשכה 7 שעות ו-4 דקות.[18] במהלך הליכה זו בכך שברה את שיא הליכות החלל לנשים והיא מחזיקה את שיא השהות המצטברת לנשים בהליכה חוץ רכבית[11]

עם התחלת משלחת 51 לתחנת החלל, ויטסון הפכה למפקדת המשלחת, ובכך הפכה לאישה הראשונה אשר פיקדה פעמיים על תחנת החלל הבינלאומית.

ב-24 באפריל 2017, השיגה שיא נוסף בכך שעברה את השיא שהייה מצטברת בחלל לאסטרונאוט אמריקאי (שיא שהוחזק על ידי האסטרונאוט ג'ף וויליאמס, שהיה 534 יום, 2 שעות ו-48 שעות). ויטסון צפויה להשאר בתחנת החלל עד ספטמבר 2017 (כחלק ממשלחת 52) עם שהייה מצטברת של למעלה מ-650 ימים.[19]

ב-12 מאי 2017, ביצעו ויטסון וג'ק פישר את הליכת החלל ה-200 מחוץ לתחנת החלל מאז הקמתה. זו הייתה הליכת החלל הראשונה של פישר, והתשיעית של ויטסון.[20]. ההליכה נמשכה 4 שעות ו-13 דקות.[21] בכך, שברה ויטסון את השיא שוב והיא מחזיקה בשיא המצטבר לנשים בהליכה חוץ רכבית (57 שעות ו-35 דקות), ובמקום 5 בזמן הכולל של הליכה מצטברת חוץ רכבית (נשים וגברים).[4]

ב-23 במאי 2017, ויסטון וג'ק פישר ביצעו הליכת חלל נוספת. הליכת החלל הזו הייתה לא מתוכננת מראש ונועדה להחליף את מחשב הMDM החיצוני (External-1 (EXT-1) Multiplexer/Demultiplexer ) שהתקלקל בפתאומיות ב-20 במאי. המחשב הוא אחת משתי יחידות חיצוניות המספקות בקרה לזרועות הרובוטיות, ניהול תרמי, וסיבוב פאנלים סולריים של התחנה, וההלחלפה נועדה כדי לשמור על אפשרויות גיבוי בזמן תקלה באחת היחידות. הליכת החלל תוכננה תוך 48 שעות, בנוהל זהה להתקנת מחשב זהה שהותקן באפריל 2016.[22]. הליכת החלל נמשכה 2 שעות ו-46 דקות, וכיוון שהאסטרונאטים סיימו את ההתקנה בזמן הם גם התקינו שתי אנטנות להפעלת תקשורת אלחוטית בזמן הליכות חלל. זו הייתה הליכת החלל השנייה של פישר, והעשירית של ויטסון. ויטסון שברה את השיא של עצמה במספר הליכות חלל והגיעה לשהות מצטברת של 60 שעות ו-21 דקות, והיא עכשיו מקום רביעי בשהות מצטברת של הליכה חוץ רכבית (נכון ליוני 2018)[3]

ב-1 ביוני, העבירה ויטסון את הפיקוד על תחנת החלל לפיודור יורצ'יחין, מפקד משלחת 52.[23][24].

ויטסון חזרה לכדור הארץ בחללית הסויוז MS-04 ב-3 בספטמבר 2017, יחד עם פישר ויורצ'יחין. השהות המצטברת שלה בחלל במהלך תקופה זו 289 יום, 5 שעות ודקה[2]. עם חזרתה היא הפכה להיות האמריקאית בעלת השהות המצטברת הרבה ביותר בחלל, בשהות מצטברת של 665 יום 22 שעות ו-22 דקות[25]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הפרסים הרבים שקיבלה, הוענקו לה גם:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פגי ויטסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 האסטרונאוטית שוברת השיאים פגי ויטסון פורשת, נאס"א, הודעה 18-054, 15 ביוני 2018
  2. ^ 2.0 2.1 ביוגרפיה של פגי ויטסון באתר spacefacts
  3. ^ 3.0 3.1 במאי 2017, ויטסון הייתה מקום שלישי מצטבר בהליכות חלל,NASA Space Station On-Orbit Status 23 May 2017 - Unexpected Spacewalk Completed אתר spaceref.com מתאריך 23 במאי 2017
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 אסטרונאוטים וקוסמונאוטים עם ניסיון בהליכת חלל, טבלה מסודרת לפי זמן EVA מצטבר, נכון למאי 2017
  5. ^ 5.00 5.01 5.02 5.03 5.04 5.05 5.06 5.07 5.08 5.09 5.10 5.11 ביוגרפיה רשמית של ויטסון באתר נאס"א
  6. ^ אי-פי (3 בספטמבר 2017). "האסטרונאוטית המבוגרת בעולם חזרה לכדור הארץ אחרי 288 ימים בחלל". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-3 בספטמבר 2017. 
  7. ^ 7.0 7.1 Female commanders set for landmark mission טאריק מאליק, אתר MSNBC מתאריך 13 בספטמבר 2007
  8. ^ חמישה דברים שלא ידעתם על פגי ויטסון, נאס"א, 17 בנובמבר 2016
  9. ^ Astronauts Ponder State of Space Exploration טארק מאליק, אתר Fox news, מתאריך 4 באוקטובר 2007
  10. ^ Chicks Rule Space Tour ג'ינה סנסרי, חדשות ABC מתאריך 247 באוקטובר 2007
  11. ^ 11.0 11.1 פגי ויטסון שוברת שיא הליכת החלל מרק גרסיה, אתר נאס"א, מתאריך 30 במרץ 2017
  12. ^ Soyuz crew endures severe G-forces on re-entry אתר CNN, 19 באפריל 2008
  13. ^ First South Korean Astronauts lands way off course מתאריך 20 באפריל 2008
  14. ^ "NASA, Space Station Partners Announce Crew Members for Missions in 2017"
  15. ^ ISS Expedition 51 mission patch אתר collectspace.com מדצמבר 2015
  16. ^ סוכנות הידיעות, אסטרונאוטית בת 56 יוצאת לשבור שיאים בחלל, באתר ynet, 17 בנובמבר 2016
  17. ^ ויטסון האישה המבוגרת ביותר שביצעה הליכה חוץ רכבית, במהלך EVA-38 המחליפה בטריות תחנת החלל בן אוונס, Americanspace.com
  18. ^ Astronaut Peggy Whitson sets spacewalk record ויליאם הרוורד, CBSNEWS, מתאריך 30 במרץ 2017
  19. ^ האסטרונאוטית שוברת השיאים פגי ויטסון משיגה שיא חדש לשהות מצטברת בחלל, אתר נאס"א, 24 באפריל 2017
  20. ^ אסטרונאוטים בתחנת החלל ביצעו את הליכת החלל ה-200 למטרות תחזוקה 12 במאי 2017, פיטר הארדינג, nasaspacefight.com
  21. ^ Landmark 200th Space Station Spacewalk Starts With Glitch But Ends in 'Awesomesauce' שרה לוין, אתר space.com מתאריך 12 במאי 2017
  22. ^ Spacewalkers successfully complete EVA to replace failed EXT-1 MDM פיטר הארדינג מתאריך 23 במאי 2017, אתר nasaspaceflight.com
  23. ^ <Garcia, Mark (1 ביוני 2017). "החלפת פיקוד בתחנת החלל לפני שהצוות חוזר ביום שישי". NASA. בדיקה אחרונה ב-18 ביוני 2017. 
  24. ^ "Tearful Whitson transfers ISS command in 'bittersweet' handover". Reuters. 2 ביוני 2017. 
  25. ^ 'American Space Ninja' Back On Earth After Record-Breaking Flight אתר NPR מתאריך 3 בספטמבר 2017
  26. ^ תומא פסקה (אפריל 2018). "רשימת ה-100, פגי ויטסון".