כתב התנועה אשכול-וכמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כתב התנועה אשכול–וכמן הוא כתב תנועה (אנ') שפותח בשנת 1958 על ידי שני ישראלים: הכוריאוגרפית נועה אשכול ותלמידה אברהם וכמן (לימים פרופסור לאדריכלות).

כתב תנועה הוא מערכת סמלים המאפשרת להגדיר את תנועת הגוף האנושי. כתב התנועה אשכול-וכמן מתבסס על מערכת כדורית המחלקת את המרחב לשמונה כיוונים, כשלכל נקודה במרחב יש מיקום במערכת. על מנת לנתח את התנועות השונות מיוצג כל איבר על ידי ציר האורך שלו, כך שהגוף מותווה כמערכת צירים בדומה לאלו המחלקים את פני כדור הארץ. מערכת הסימנים מתארת את מיקומו ומסלולו של כל איבר על פני הכדור.

במשך השנים השתמשו בכתב התנועה על מנת לתעד ולנתח תנועת משיטות תנועה שונות כגון: שפת הסימנים של החירשים, שיטת פלדנקרייז, סגנונות מחול וסוגי ריקוד שונים כגון בלט, מחול מודרני, ריקודי עם, תרגילי התעמלות ותנועת בעלי חיים.

יחודו של כתב התנועה הוא בשחרור המחול מתלות בסגנונות תנועה שונים. עד לפיתוחו באה ההשראה למחול מיצירה מוזיקלית או אומנות כלשהי והמחול היה בחזקת מלווה ואילו באמצעותו נפתחת בפני המחול האפשרות לעמוד בפני עצמו, ולעיתים אף להתבצע ללא מוזיקה כלל.

כתב התנועה נלמד מזה שנים רבות באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ובסמינר הקיבוצים בתל אביב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של כתב התנועה:

  • אברהם וכמן, נועה אשכול, כתב תנועה: הצעה לתִווּי תנועה, המוסד לפרסומים במדעי הטבע ובטכנולוגיה, 1955.
  • Noa Eshkol and Abrahm Wachmann, Movement Notation; diagrams and illustrations by A. Wachmann and John Harries, London: Weidenfeld and Nicolson, 1958.

נועה אשכול, רחלי נול, כתב תנועה אשכול–וכמן: הבלט הקלסי, תל אביב: מכון למוזיקה ישראלית (מ.מ.י.), 1968.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=כתב_התנועה_אשכול-וכמן&oldid=25470789"