עדיה חורון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

עדיה חורון (עדיה גורביץ'; השתמש גם בשמות ע.ג. חורון, עדי גור-חורון; 19071972), הוגה דעות, חוקר, היסטוריון, מבקר תרבות ומהאבות הרעיוניים של תנועת הכנענים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו של עדיה חורון בבית הקברות הישן של ראש פינה

חורון נולד ב-1907, בקייב בירת אוקראינה, כאדולף גורביץ', בן למשפחה יהודית אמידה. עם השנים עברת את שמו לעדיה כדי להבדילו בין היתר מן ה"אדולף האחר". את השם חורון אימץ כקריצה בשל הידמותו הפיזית לאל המצרי "חור". בצעירותו השתלם בלימודים קלאסיים ולמד לתארים מתקדמים בפריז. היה עוזרו של פרופ' שארל וירולו, חושף עיר המלוכה אוגרית. בפריז נפגש עם ערי ז'בוטינסקי בנו של זאב ז'בוטינסקי. שם פגש את אשתו לעתיד, עדה שטיינברג, שהייתה בתו המאומצת של גיסו של ז'בוטינסקי. הוא התקרב אל תנועת בית"ר ועוד בשנת 1931 החל לפרסם בפריס מאמרים בראזסווייט הרוויזיוניסטי שזיהו את הפיניקים הקדמונים עם העברים, עליהם חתם בכינוי "אל ראיד" - "הצופה", בעברית. ז'בוטינסקי התלהב מרעיונות אלו וטיפח את המלומד הצעיר. בכנס של תנועת בית"ר באותה שנה הוקמה על ידי חורון תנועת "רודי גל" שמטרתה להכשיר את הנוער הבית"רי לספנות מסחרית וצבאית.

בשנת 1935 ייסד ז'בוטינסקי את "ההסתדרות הציונית החדשה", לאחר פרישתו הזועמת מן ההסתדרות ה"ישנה". חורון תבע כי הגוף החדש יתנער מהדת היהודית ומרוח היהדות. ז'בוטינסקי סירב לכך, וחורון פרש מתנועתו, תוך שהוא מצהיר כי "איני יהודי מיבנה אלא עברי מהשומרון" וכי "אין לשכנע כי קורה דבר יהודי בפלשתינה כשקורה דבר מה עברי בכנען". אז פגש באוריאל הלפרין הצעיר, המשורר שנודע לימים כיונתן רטוש. המפגש בין השניים הוליד ידידות מתמשכת והפרה אותם, איש בדרכו וביצירתו. סביבם התפתח חוג רעיוני שהתרכז סביב כתב עת בשם "שם".

מלחמת העולם השנייה ותבוסת צרפת ב-1940 הפרידו בין רטוש ובין חורון. חורון, לאחר תקופה של שירות בצבא צרפת, הצליח להימלט לארצות הברית, עם אשתו ובתו הראשונה, עליזה שנולדה בניס שבצרפת. הוא ומשפחתו התיישבו בניו יורק, שם פעל כדי לגייס כספים עבור הלח"י, ושיתף פעולה במאבקים שונים עם הלל קוק, ערי ז'בוטינסקי ואחרים. בשנת 1948 נולדה בתו השנייה, מרגלית ולאחר מלחמת העולם השנייה עלו חורון ומשפחתו לארץ ישראל.

חורון נפטר ב-1972 בתל אביב, ונטמן בראש פינה.

משנתו ופרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-30 של המאה ה-20, בפריז, פרסם חורון מאמרים רבים אשר יצרו תשתית רעיונית לתנועה הכנענית. פרסומים אלו כונסו בתרגום לעברית בחוברת בשם "בטאון הפעולה העברית" אשר כללה את ריכוז רעיונותיו של חורון:

  • כל עמי הקדם "השמיים המערביים" הם עברים. המדובר בפיניקים ובאמורים, במואבים ובעמונים, בחיקסוס (נוודים שכבשו את מצרים), ואף באנשי קרתגו, דוברי העברית. חניבעל היה, לפיכך, גיבור עברי. כל מקום שבו שהו העברים - הוא ארץ עבר.
  • בתקופת גלות בבל, לא ביהודה כי אם "על נהרות בבל", הופיע הרעיון המונותאיסטי. רעיון זה בא כדי למלא צרכים ספציפיים של האליטה העברית שהוגלתה, אך הוא השתלט על המחשבה העברית, וסופו שדחק אותה הצידה.
  • הגלות היא מצבו הטבעי של היהודי, אך אינה מצבו הטבעי של העברי. היהדות היא רעיון אוניברסלי, לא של עם או עדה, כי אם רוח תרבותית בדומה להלניזם. היא אינה ביטויה של הרוח העברית כי אם שלילתה.
  • שיבת העם העברי לארצו מחייבת הנתקות מן היהדות, וחזרה לרוח המקורית העברית, העולה ובוקעת מתוך יצירת עמי הקדם המתגלה בגילויים הארכאולוגיים.

רעיונות אלו מהווים את הגרעין המחשבתי של התנועה הכנענית. אף כי רק מעטים קיבלו אותם כלשונם, הרי הייתה להם השפעה של ממש על רבים בארץ, ובמיוחד בחוגי האצ"ל.

בשנים 1965 עד 1966 פרסם חורון סדרת מאמרים בשם "עולם בהשקפה עברית" ברבעון "קשת". במאמרים אלו הבדיל בין השקפת עולם כללית - "האיזמים" למיניהם, שטיבה שהיא אוניברסלית, נעלה וחסרת אחיזה בקרקע, ובין השקפת עולם "לאומית" שהיא עובדתית ונטועה במקומה. במאמריו שאל מהי השקפת העולם העברית, והשיב כי את התשובה לכך יש לחפור (פשוטו כמשמעו) מאדמת הארץ, ולהשיב לחיים את "הד הגדולה הכנענית".

בשנת 2000 יצא לאור בהוצאת דביר ספרו "קדם וערב", המהווה תמצית של עיקרי תורתו בתחום המחקר, בעריכת בתו מרגלית שנער, עם הקדמה מאת אהרון אמיר.

ספריו שיצאו לאור בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שרל פיקר ז'ילבר וקולט, חיי יום יום בקרת חדשת בתקופת חניבעל, תרגם משה אלטבאואר, עריכה מדעית ע. חורון.
  • עדיה גור חורון, ארץ הקדם: העולם הערבאי, הארץ, עמי ארצנו, 1967 והלאה, הוצאת חרמון, 1970.
  • ע.ג. חורון, קדם וערב, כנען - תולדות ארץ העברים הוצאת דביר, 2000.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]