לאורה (סרט)
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על |
Laura  |
|---|---|
| בימוי | אוטו פרמינגר |
| הופק בידי | אוטו פרמינגר |
| תסריט |
ג'יי דארלטר סמואל הופנסטין אליזבת' ריינהרדט |
| עריכה | לואיס לופלר |
| שחקנים ראשיים |
ג'ין טירני דיינה אנדרוז קליפטון ווב וינסנט פרייס ג'ודית אנדרסון |
| מוזיקה | דייוויד ראסקין |
| צילום | ג'וזף לאשל |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
פוקס המאה ה-20 |
| חברה מפיצה | פוקס המאה ה-20 |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 11 באוקטובר 1944 |
| משך הקרנה | 88 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
סרט פשע, סרט פלאשבק, פילם נואר, סרט דרמה, סרט בלשי, סרט מבוסס יצירה ספרותית |
| הכנסות באתר מוג'ו | laura |
| פרסים | פרס אוסקר לצילום הטוב ביותר |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
לאורה (באנגלית: Laura) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת פילם נואר בבימויו של אוטו פרמינגר. בסרט משחקים ג'ין טירני, דיינה אנדרוז, קליפטון ווב, וינסנט פרייס וג'ודית אנדרסון. תסריט הסרט עובד על ידי ג'יי דארלטר, סמואל הופנסטין ואליזבת' ריינהרדט ומבוסס על ספר בעל אותו שם של ורה קאספרי משנת 1943.
בשנת 1999, נבחר הסרט לשימור בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית על ידי ספריית הקונגרס עקב תרומתו לקולנוע. מכון הסרטים האמריקאי דירג את הסרט במקום ה-73 ברשימת "מאה שנים... מאה מותחנים", במקום ה-7 ברשימת "מאה שנים... מאה פסקולים" ובמקום ה-4 ברשימת "מאה שנים... עשרת הגדולים".
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט מגולל את סיפורו של השוטר מארק מק'פרסון (דיינה אנדרוז) החוקר את רציחתה של נערת הזוהר לאורה האנט (ג'ין טירני). לאורה נורתה בפתח ביתה. מק'פרסון חוקר את וולדו ליידקר (קליפטון ווב) פטרונה של לאורה, צ'לבי קרפנטר (וינסנט פרייס) ארוסה של לאורה, אן טריידוול (ג'ודית אנדרסון) דודתה העשירה של לאורה שמתאהבת בצ'לבי ובסי קלרי (דורותי אדמס) עוזרת הבית של לאורה.
במהלך החקירה מק'פרסון מתחיל להיות אובססיבי כלפי לאורה. הוא אף מואשם על ידי וולדו שבכך שהוא מתאהב בלאורה המנוחה. מק'פרסון מגלה גם שוולדו נהיה קנאי ללאורה והוא אף ניסה למחבל לה במערכות יחסים. באחד הערבים כשמק'פרסון נשאר בדירתה של לאורה היא נכנסת להפתעתו ללא ידיעה על מותה הפיקטיבי. מק'פרסון מגלה שמי שנורתה הייתה דאיין רדפארן, דוגמנית שניהלה רומן עם צ'לבי.
בעת מסיבה שלאורה עורכת בביתה מק'פרסון מחליט לעצור אותה כדי לבדוק את תגובות החשודים. לבסוף מתברר שמי שהרג את דאיין היה וולדו ליידקר שבסוף הסרט גם ניסה להרוג את לאורה עקב קנאתו אליה.
צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ין טירני - לאורה האנט
- דיינה אנדרוז - מארק מק'פרסון
- קליפטון ווב - וולדו ליידקר
- וינסנט פרייס - צ'לבי קרפנטר
- ג'ודית אנדרסון - אן טריידוול
- דורותי אדמס - בסי קלרי
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוטו פרמינגר היה מעוניין לביים סרט המבוסס על מחזה. הוא פנה לורה קאספרי ולסוכניה במטרה לעבד את המחזה "Ring Twice for Laura". פרמינגר וקאספרי חלקו על אופן העיבוד של המחזה. מרלן דיטריך הייתה אמורה לשחק בתפקיד הראשי, אך היא זנחה את הפרויקט עקב חוסר תקציב. פרמינגר רצה ללהק את ליירד קרגר לתפקיד וולדו ליידקר, אך מפיקי הסרט סירבו עקב תדמיתו השלילית של קרגר. לבסוף קליפטון ווב לוהק לתפקיד. לאחר מכן לוהקו וינסנט פרייס, דיינה אנדרוז, ג'ין טירני וג'ודית אנדרסון.
קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט זכה לביקורות מהללות ממבקרים כמו רוג'ר איברט. הסרט זכה לדירוג של 100% באתר "Rotten Tomatoes" בהתבסס על 45 ביקורות.
פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'וזף לאשל זכה בפרס אוסקר לצילום הטוב ביותר. אוטו פרמינגר היה מועמד לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר, אך הוא הפסיד לבמאי לאו מקארי מהסרט "הולך בדרכי". קליפטון ווב היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר, אך הוא הפסיד לבארי פיצג'רלד מהסרט "הולך בדרכי". ג'יי דארלטר, סמואל הופנסטין ואליזבת' ריינהרדט היו מועמדים לפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר, אך הם הפסידו לפרנק באטלר ולפרנק קאבט מהסרט "הולך בדרכי". לייל ווילאר, לילנד פולאר ותומאס ליטל היו מועמדים לפרס אוסקר לתפאורה הטובה ביותר, אך הם הפסידו לסדריק גיבנס, לוויליאם פרארי, לאדווין וויליס ולפול הדנישסקי מהסרט "אורות הגז".
