לאסלו הוניאדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאסלו הוניאדי
Hunyadi László
לידה 1431 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 במרץ 1457 (בגיל 26 בערך)
בודה, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קתדרלת מיכאל הקדוש באלבה יוליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה politician before the emergence of political parties עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת משפחת הוניאדי
אב יאנוש הוניאדי עריכת הנתון בוויקינתונים
אם ארז'בט סייאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאסלו הוניאדי, בהונגרית: Hunyadi László; בקרואטית: Ladislav Hunjadi;‏ 143116 במרץ 1457) היה אציל הונגרי, באן קרואטי-דלמטי, הפלטין של מחוז טמש בממלכת הונגריה, בנם הבכור של יאנוש הוניאדי ושל ארז'בט סילאג'י, אחיו הגדול של מתיאש הראשון, מלך הונגריה. הוא אחת הדמויות האגדתיות והמוזכרות רבות בהיסטוריה של הונגריה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאסלו הוניאדי נולד בשנת 1431 כילדם הראשון של יאנוש הוניאדי ושל ארז'בט סילאג'י. הוריו נישאו בסביבות 1430.[1] אביו שהה במילאנו מאוקטובר 1431 ועד סתיו 1433 בחצרו של פיליפו מריה ויסקונטי, דוכס מילאנו,[2] כך שלאסלו הוניאדי לא יכול היה להיוולד ב-1433, כפי שמספר מקורות מזכירים. אחיו הצעיר מאתיאש נולד ב-1443, הוא היה צעיר ממנו ב-12 שנים. לאסלו גדל בטרנסילבניה, מכיוון שרוב האחוזות של ההוניאדים היו שם. לימודיו והשכלתו הופקדו בידי אחד מחסידי המשפחה, הבישוף יאנוש ויטז מנאג'ווארד, על פי העקרונות ההומניסטיים שרווחו באותה תקופה. במקביל, לאסלו רכש גם את כישורי הלחימה, ולעיתים קרובות היה לצד אביו במסעות הצבאיים.

הוא עצמו בלט בקרבות רבים ומילא תפקידים חשובים. משנת 1453 הפך לרוזן ברטיסלאבה, ואחר כך הבאן הקרואטי-דלמטי והפלטין של מחוז טמש (כולם היו אז חלק של ממלכת הונגריה). מאוחר יותר הוא הוביל מספר מסעות להונגריה העליונה. בשלב זה, ההוניאדים כבר היו בין המנהיגים המשפיעים ביותר במדינה.

לאחר ניצחונו המבריק של יאנוש הוניאדי בנאנדורפהרוואר ומותו ב-1456, הפך בנו הבכור, לאסלו, לראש משפחת הוניאדי והמפלגה שלה שייצגו כוח פוליטי חזק ביותר והיו פופולרים גם בקרב העם. ארוסתו של לאסלו הוניאדי הייתה אנה, בתו של פלטין גאראי,[3] שהיו לו תומכים רבים, בעיקר מהאצולה הבינונית. השליט, לאסלו החמישי, מלך הונגריה, הבטיח להוניאדי שהוא עומד לצידם, אך זה לא נמשך זמן רב, שכן לאסלו הוניאדי לא רצה לוותר על כוחו הרב ועל הטירות שהיו ברשות המשפחה, אותם דרשו המלך וליגת הלורדים (האצולה הגבוהה) ששלטה בו. בינתיים הלך והעמיק האנטגוניזם בין הלורדים, במיוחד אולריק צילאי, שהשפיע על המלך לאסלו החמישי, לבין משפחת הוניאדי. מזימתו של צילאי נגד לאסלו הוניאדי נחשף, ומאוחר יותר, במהלך סכסוך לא ברור, הוניאדי ותומכיו רצחו את אולריק צילאי. המלך לאסלו החמישי הבטיח פטור מעונש בשבועה ונתן ללאסלו את כל משרותיו של אביו. אולם אז שוב הפר השליט את שבועתו; הוא ציווה על לאסלו הוניאדי, על אחיו הצעיר מאתיאש, כמו גם על כמה מחסידיהם, להגיע לבודה וכלא אותם. כתוצאה מהאירועים יצרה מפלגת הוניאדי - בראשות ארז'בט סילאג'י ואחיה מיהאי - מצב של מלחמת אזרחים.

תוך דילוג על כל הפורמליות המשפטית, המועצה המלכותית הכריזה תוך זמן קצר שלאסלו נידון לעונש מוות בגין רצח ובגידה, וראשו נערף ב-16 במרץ שנת 1457 בבודה, בכיכר סנט ג'רג'. על פי האגדה, התליין הכה בו שלוש פעמים עם כלי ההרג שלו, אבל הוניאדי לא מת. על פי המסורת, במקרה כזה, המלך היה צריך לחון אותו, אך לאסלו החמישי לא עשה זאת ולפקודתו הכה בו התליין בפעם הרביעית. הוא נקבר בבודה. מתיאש אחיו הוציא את הגופה בשנת 1458 וקבר את אחיו בטקס ליד אביהם באלבה יוליה.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורלו הטרגי של לאסלו הוניאדי תמיד היה ידוע ועורר סערה. אמנים רבים שאבו השראה ממה שקרה.

  • העיבוד הידוע ביותר שלו הוא לאסלו הוניאדי (אופרה) של פרנץ ארקל משנת 1844, שהיא חלק משמעותי מההיסטוריה המוזיקלית ההונגרית
  • סיפורו של לאסלו הוניאדי הונצח גם באמנות הציור ההונגרי, הפרידה של לאסלו הוניאדי של הצייר דיולה בנצור
  • יצירתו המפורסמת של ויקטור מדאראס "לאסלו הוניאדי בבית הלוויות" ניתן למצוא בגלריה הלאומית של הונגריה
  • זכרו נשמר גם בבלדה "שבועת המלך" של המשורר הלאומי שנדור פטפי מ-1848.
  • באופן מטפורי, במלאת 550 שנה למותו, נחנך לוח הנצחה בטירת בודה, במקום הוצאתו להורג.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנדראש קוביני : מתיאש הוניאדי, האישיות והמלך, AETAS 22, 83–100, 2007.
  • פרנץ באנהג'י: התהילה של ההוניאדים. צלדמלק, Apáczai Kiadó, 2008.
  • באנפי פלוריו: שהותו של יאנוש הוניאדי באיטליה, מוזיאון טרנסילבניה 5, 262–272, 1934.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Grandpierre K. Endre (1991). Királygyilkosságok. Magyarok Titkos Története. p. 175–176. ISBN 963-7707-00-X.
  • Banfi Florio: Hunyadi János itáliai tartózkodása
  • Kubinyi András: Hunyadi Mátyás, a személyiség és a király

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאסלו הוניאדי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ lásd Bánhegyi (2008: 17).
  2. ^ Lásd Banfi (1934: 272).
  3. ^ Hunyadi László