לאקי לוצ'יאנו

לאקי לוצ'יאנו

לידה	24 בנובמבר 1897 Lercara Friddi, ממלכת איטליה
פטירה	26 בינואר 1962 (בגיל 64) נאפולי, קמפניה, איטליה
מקום קבורה	בית הקברות סנט. ג'ון
שם לידה	Salvatore Lucania
מדינה	ממלכת איטליה, איטליה
כינוי	luciano
בת זוג	Igea Lissoni
חתימה

צ'ארלס "לאקי" לוצ'יאנו (באנגלית: Charles "Lucky" Luciano; נולד בשם סלבטורה לוּקניה; 24 בנובמבר 1897 – 26 בינואר 1962) היה חבר במאפיה האמריקאית, מייסד המועצה ואחראי במידה רבה, עם עמיתו מאיר לנסקי, למבנה המודרני הכולל את חמש משפחות המאפיה בארצות הברית.

ראשית חייו

נולד בסיציליה ב-1897, היגר לארצות הברית ב-1906 והתערה בעולם הפשע הסיציליאני-אמריקני. היכרותו עם מאיר לנסקי החלה בתגרת רחוב ביניהם שלאחריה התיידדו.

ב-1927 היגרו לארצות הברית רבים מתושבי קסטלמארה שבסיציליה. מנהיגם היה סלבטורה מרנזנו. משהתבססו בניו יורק פרצה מלחמה בינם לבין כנופיית ג'וזפה מסרייה. מלחמה זו נודעה בשם מלחמת הקסטלמארזים. במהלך המלחמה לוצ'יאנו היה מהבכירים בצידו של ג'ו מסרייה. ב-1929 נחטף לוצ'יאנו לרכב, הוכה, נדקר והושלך לחוף הים כשהוא פצוע קשה. למרות פציעתו החלים וזכה מאז לכינוי "לאקי" (בר מזל).

ב-1931 תכנן עם ידידו לנסקי את השתלטות הדור הצעיר על המאפיה, וכצעד ראשון החליט לרצוח את מפקדו ג'ו מסרייה. הוא הזמין אותו למסעדה וכאשר לוצ'יאנו הלך לשירותים נכנסה קבוצת אנשים ורצחה את מסרייה. הרוצחים היו קבוצה מעורבת של איטלקים ויהודים, ובהם אלברט אנסטסיה, בן סיגל, ויטו ג'נובזה וג'ו אדוניס.

עלייתו לשלטון

מותו של מסרייה איפשר למרנזנו להשתלט על המאפיה. הוא מינה את עצמו ל"בוס כל הבוסים" והכריז על לוצ'יאנו כסגנו. בשבועות הבאים כינס אספה שבה התווה את עתידו של העולם התחתון. כל ארגוני הפשע האיטלקי בניו יורק חולקו לחמש משפחות.^{[דרושה הבהרה]} באותה הזדמנות נבחרה מועצה (Commission) שתפקידה לגשר במריבות בין המשפחות. מרנזנו הכריז על שמות ראשי המשפחות, ולוצ'יאנו קיבל לידיו את השליטה בארגונו של מסרייה. כעבור חצי שנה החל לוצ'יאנו לחשוש שמרנזנו רוצה להיפטר ממנו ומחבריו, ושלח את לנסקי לתכנן את חיסולו של מרנזנו. לנסקי בחר קבוצה של פושעים יהודים שלא היו מוכּרים לאנשיו של מרנזנו, ובמסווה של סוכני אלכוהול פדרליים הם נכנסו למפקדתו של מרנזנו, וירו בו למוות.

לאחר מותו של מרנזנו השתלטו לנסקי ולוצ'יאנו על המאפיה ויצרו חוקים חדשים. המאפיה החלה לעבוד בשיתוף פעולה עם כנופיית פשע אחרות, ונוסדה מועצת מנהלים שההחלטות בה התקבלו בהצבעה. עם חברי המועצה נמנו לנסקי, לוצ'יאנו, לואיס בוכהלטר, פרנק קוסטלו, ובן סיגל.

מעצר וגירוש

ב-1936 נעצר לוצ'יאנו, נשפט ונידון למאסר של שלושים עד חמישים שנה. לנסקי ידידו הבטיח לשחררו. במלחמת העולם השנייה רקם לנסקי עסקה שבמסגרתה לוצ'יאנו יסייע לפלישה האמריקנית לסיציליה על ידי קשריו עם חברי המאפיה בסיציליה, ותמורת זה ישוחרר מהכלא. ואכן, ב-1946 שוחרר לוצ'יאנו וגורש מארצות הברית לאיטליה. הוא מת בגיל 64 מבעיית לב.

בתרבות

ב-1973 יצא סרט על דמותו. בסדרה "אימפריית הפשע" גילם את דמותו וינסנט פיאצה. בסרט "באגסי" משחק ביל גרהם בתפקיד לוצ'יאנו. יש הטוענים כי דמותו של ויטו קורליאונה בסרט "הסנדק" מבוססת על דמותו של לוצ'יאנו.

ראו גם

• המועצה
• מאיר לנסקי
• אלברט אנסטסיה
• מלחמת הקסטלמארזים

לקריאה נוספת

• ריץ' כהן, יהודים קשוחים, תרגמה עפרה אביגד, הוצאת מודן, 1998.
• מייק דש, המשפחה הראשונה: טרור, סחיטה והולדת המאפיה האמריקאית, תרגמה דבי אילון, ספרי עליית הגג, 2011.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאקי לוצ'יאנו בוויקישיתוף

• לאקי לוצ'יאנו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• לאקי לוצ'יאנו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• לאקי לוצ'יאנו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)