אלברט אנסטסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הגהה, ניסוח,.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אלברט אנסטסיה כפי שצולם בשנות ה-30 של המאה ה-20

אלברט אנסטסיהאנגלית: Albert Anastasia;‏ 26 בספטמבר 1902, טרופאה, קלבריה, ממלכת איטליה - 25 באוקטובר 1957, ניו-יורק, ארצות הברית) היה אחד המאפיונרים הבולטים והנודעים בהיסטוריה של הפשע המאורגן בארצות הברית. נמנה עם מייסדי המאפיה האמריקאית, ניהל את ארגון "רצח בע"מ" בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה, והיה ראש משפחת הפשע גאמבינו לאורך מרבית שנות ה-50 של המאה ה-20.

שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלברט אנסטסיה נולד בטרופיאה, שבמחוז קאלאבריה באיטליה בשם אומברטו אנסטסיואיטלקית: Umberto Anastasio), לרפאלו אנסטסיו ולואיסה נומינה דה פיליפי. ב-1921 הוא שינה את שמו לאנסטסיה.

אנסטסיה היה נשוי לאלסה בארנזי, לזוג היה בן יחיד - אנטוני אנסטסיה ג'וניור. ב-1919, אנסטסיה ושלושת אחיו הגיעו לניו יורק כשעבדו על אוניית משא. האחים נטשו את הספינה ונכנסו בצורה לא חוקית לארצות הברית. האחים מצאו עבודה כסוורים בחוף של ברוקלין.

ב-21 במרץ 1921, אנסטסיה הורשע ברצח סוור אחר, ג'ורג' טורינו, כתוצאה ממריבה בין השניים. אנסטסיה נידון למוות ונשלח לכלא סינג סינג בניו יורק, שם חיכה לגזר הדין. בעקבות בעיות משפטיות טכניות, אנסטסיה זכה במשפט חוזר ב-1922 ויחד עם היעלמותם של כל ארבעת עדי המפתח, אנסטסיה שוחרר ממעצר באותה שנה. ב-6 ביוני 1923, אנסטסיה הורשע שוב, הפעם באחזקה לא חוקית של נשק ונשפט לשנתיים מאסר בכלא העירוני.

בשלהי שנות העשרים, אנסטסיה הפך להיות המנהיג של "התאגדות הסוורים העולמית" (ILA), כשבשליטתו היו שש התאגדויות מקומיות בברוקלין. בשל מעמדו החשוב, הפך אנסטסיה לבעל בריתו של ג'וזפה "ג'ו הבוס" מאסריה, שהיה ראש כנופיית מורלו-טרנובה. תוך זמן קצר, אנסטסיה הפך להיות מקורב עם בכירים בעולם הפשע - ג'ו אדוניס, צ'ארלי "לאקי" לוצ'יאנו, ויטו ג'נובסה ופרנק קוסטלו.

ב-1928, הואשם אנסטסיה ברצח בברוקלין, אך לא נמצאו עדים.

מלחמת הקסטלמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1930, פרצה מלחמה בין כנופיותו של ג'ו מסריה - הכנופיה הוותיקה בניו-יורק, שנוסדה על ידי ג'וזפה מורלו ב-1905 - לכנופייתו של סלבטורה מרנזנו - כנופיה חדשה שהתבססה על מהגרים מקסטלמר שבסיציליה - אחד מבכירי מחנה מסריה היה לאקי לוצ'יאנו מידידיו של אנסטסיה, לוצ'יאנו ניצל את המלחמה כדי להשתלט על הפשע המאורגן, והוא נעזר במאיר לנסקי, באגסי סיגל, ואנסטסיה.

ב-15 באפריל 1931, אנסטסיה לוקח חלק ברצח מסריה, לוצ'יאנו קבע עם מסריה לאכול במסעדה בקוני איילנד שבברוקלין. בזמן שלוצ'יאנו הלך לשירותים, אנסטסיה, ויטו ג'נובסה, ג'ו אדוניס ובאגסי סיגל נכנסו לתוך החדר וירו במסריה למוות.

בארגון מחדש של המאפיה בניו יורק תחת מרנזנו, אנסטסיה מונה לסגן של וינסנט מנאגנו, הבוס של משפחת הפשע על שמו, מנאגנו אז - גאמבינו של היום. ב-1931, לוצ'יאנו חושש שמרנזנו מתכנן לרצוח אותו ואת חבריו והוא שולח את לנסקי לרצוח את מרנזנו, ומשתלט על המאפיה, כדי למנוע ויכוחים ומלחמות עתידיות בתוך משפחות הפשע השונות, לוצ'יאנו ולנסקי מייסדים מועצת מנהלים עליונה שעל פיה יתקבלו כל ההחלטות המרכזיות בכל משפחות המאפיה, אנסטסיה מתמנה לחבר במועצה. ב-1932, אנסטסיה מואשם ברצח, אך בשל חוסר ראיות, התיק הוסר ב-1933.

רצח בע"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השתלטות לאקי לוצ'יאנו ומאיר לנסקי על המאפיה, ויסוד מועצת המנהלים של המאפיה, הם נזקקו לגורם חיצוני שיבצע את ההוצאות להורג. אנסטסיה ביחד עם חברו לואיס "לפקה" בוכהלטר גיבשו קבוצה של פושעים צעירים שביצעו חוזי רצח בשביל המאפיה, על חברי הקבוצה נמנו אייב רלס, באגסי גולדשטיין, והארי שטראוס. בפי עיתונאי אותה תקופה כונתה כנופיה זו "רצח בע"מ". בעשור של קיום, מוערך שכנופיה זו אחראית על 75 ועד 200 רציחות, שהרבה מהן מעולם לא פוענחו. אנסטסיה כונה "הכובען המטורף" (The Mad Hatter) או "הלורד המוציא לפועל" (The Lord High Executioner). בניגוד ל"לפקה", אנסטסיה מעולם לא הועמד לדין בגין הרציחות הללו. בתקופה הזאת, על כרטיס ביקורו של אנסטסיה היה כתוב שהוא "נציג מכירות" מטעם חברת מזרנים בברוקלין.

ב-1941, אחד מראשי הכנופיה - אייב רלס, נעצר. רלס בתגובה למעצרו החליט לשתף פעולה עם הרשויות ומסר מידע על שבעה מאפיונרים שהועמדו לדין זמן קצר אחר כך. אנסטסיה ידע שלרלס מספיק מידע שיכול להפליל אותו ולהכניס אותו לכלא אז הוא הציע $100,000 בתמורה לראשו. רלס אובטח על ידי שוטרים בבנין בקומה שישית בזמן המשפט המתמשך, ועם כל זה ב-12 בנובמבר 1942, גופתו של רלס נמצאה זרוקה על רצפת רחוב תחת הבניין בו שהה בברוקלין. . בחקירות שנעשו ב-1951, חבר מושבעים קבע כי רלס מת כתוצאה מתאונת נפילה כאשר ניסה לרדת למטה בעזרת קשירת הסדינים בחדרו. לעומת זאת, יש שטוענים שהוא נזרק למטה ואנסטסיה הוא זה שגרם לכך בעקיפין.

בוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1951, הסנאט האמריקאי זימן את אנסטסיה לענות על שאלות במסגרת שימועים הנערכים לראשי פשע מאורגן של "ועדת קיפאובר". אנסטסיה הגיע לשימוע, אך סירב לענות על שאלות. למרות שאנסטסיה היה כבר דמות חזקה במאפיה ושימש כסגן במשפחת הפשע של וינסטנט מנאגנו, הוא הסתכסך עם מנאגנו, עקב קשריו החזקים עם לוצ'יאנו וקוסטלו, וחששו של מנאגנו שאנסטסיה יעדיף את האינטרסים שלהם על פניו . העניינים התחממו עד כדי כך שכמעט היה עימות פיזי בין השניים. ב-1951, וינסנט מנאגנו הוכרז כנעדר וגופתו לא נמצאת לעולם. ב-19 באפריל באותה שנה, גופתו של פיליפ מנאגנו, אחיו של וינסנט, התגלתה בברוקלין. לא נמצאו אשמים ברציחות של האחים מנאגנו, אך הציבור ייחס רציחות אלו לאנסטסיה.

לאחר מותם של האחים מנאגנו, אנסטסיה פנה ל"מועצה" וביקש אישור להשתלט על המשפחה של מנאגנו ולהיות הבוס העומד בראשה. פרנק קוסטלו אישר את המהלך, בעיקר כדי שאנסטסיה יהיה בצד שלו כשהעימות הקרוב בינו לבין ויטו ג'נובסה (שבינתיים חזר לארצות הברית), יגיע. ב-9 בדצמבר הממשלה הפדרלית ביקשה לשלול לאנסטסיה את האזרחות כי הוא שיקר במסמכים שלו.

ב-23 במאי 1955, אנסטסיה הורשע בהעלמת מס במשך כל שנות הארבעים. ב-3 ביוני, אנסטסיה קיבל שנת מאסר ונקנס ב-20,000$. לאחר הרשעתו, שוב היה ניסיון לבטל את אזרחותו על מנת לגרשו, אך בית המשפט דחה את הבקשה.

ב-1957, ג'נובסה רצה להשתלט על כנופייתו של קוסטלו (כנופיית מורלו-מסריה-לוצ'יאנו, בעבר, כנופיית ג'ינוביז כיום) ושלח מתנקש לרוצחו. ב-2 במאי 1957, וינסנט ג'יגאנטה הפתיע את קוסטלו בלובי של בניין מגוריו ירה בו ופצע אותו. למרות שקוסטלו נפצע באורח קל מאוד, הוא הבין את הרמז נכנע והכריז על פרישתו. ג'נובסה בלי לבזבז זמן השתלט מיד על המשפחה הנושאת את שמו עד היום. ג'וזף בוננו, הבוס של משפחת בונאנו, ייקח קרדיט כעבור שנים על כך שהוא זה ששיכנע את אנסטסיה לא לפעול כנגד ג'נובסה על ניסיון ההתנקשות בקוסטלו.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבוקר ה-25 באוקטובר 1957, אנסטסיה נכנס למספרה במלון פארק שרתון במנהטן. אנסטסיה היה ללא שומריו. ובעודו יושב על כיסא הספר, נכנסו 2 אנשים רעולי פנים וירו בו למוות. הרצח הפך להיות סיפור מרכזי בחדשות ומעולם לא פוענח. ההאשמות המרכזיות הופנו כלפי מאפיונר בשם ג'ו "המשוגע" גאלו ואף יוחס לג'נובסה וגאמבינו שתיכננו את הכל ושלחו את גאלו לבצע את הרצח באנסטסיה.

קרלו גאמבינו, היה עתיד לרשת את משפחת הפשע של אנסטסיה וזה היה אמור להיות מוכרז בהתכנסות של כל המאפיונרים בארצות הברית ב"פסגת אפלאקין" ביוזמתו של ויטו ג'נובסה. הפגישה המתוכננת הפכה למפלה מוחלטת כשהשוטרים פשטו על הפגישה ועצרו מאפיונרים רבים. ההשתלטות של גאמבינו הייתה צריכה להידחות קצת. תחת שלטון גאמבינו, אחיו של אנסטסיה, אנטוני, שהיה חסר שביעות רצון מכל מהלך ההשתלטות, החל לשתף פעולה עם ה-F.B.I עד מותו ב-1963. תקופתו של ג'נובסה כבוס המשפחה לא נמשך הרבה זמן לאור כישלון "פסגת האפלאקין" ולוצ'יאנו (אולי כנקמה על אנסטסיה), לנסקי, קוסטלו וגאמבינו קשרו קשר נגד ג'נובסה בכך ששיחדו סוחר סמים להעיד שהוא וג'נובסה שיתפו פעולה בסחר בסמים וב-1959 הוא קיבל 15 שנות מאסר.

הלוויתו של אנסטסיה נערכה בברוקלין והשתתפו בה מעט חברים ובני משפחה.

תרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לאחר הרצח של אנסטסיה, כיסאות המספרה במלון פארק שרתון שונו לכיוון ההפוך, כנגד המראה. הכיסא עצמו השתתף במכירה פומבית ונמכר בשווי 7,000$. הכיסא היום מוצג במוזיאון המאפיה בלאס וגאס.
  • רצח אנסטסיה וההתייחסות ל"פסגת אפלאקין" יוחסו בסרט "בואו נדבר על זה" בכיכובו של רוברט דה נירו.
  • "הבית הלבן", בעונה 4, אביו של טובי זיגלר מגיע לבקר אותו ומזכיר את הרצח של אנסטסיה בזמן שיחה עם בנו.
  • בפרק בסדרה "הסופרנוס" הדוד ג'וניור מזכיר את שנות החמישים כימים רגועים למאפיה וטוני בתגובה מזכיר לו את הרצח של אנסטסיה.
  • הראפר ריק רוס קרא למיקסטייפ שלו - "ה-אלברט אנסטסיה EP"