לארי ניבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לארי ניבן
Laurence van Cott Niven
לידה 30 באפריל 1938 (בן 85)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Laurence van Cott Niven עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ושברן, בית ספר קייט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מדע בדיוני קשה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות עולם טבעת, הקיסם בעינו של אלוהים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1964 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מרילין ניבן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס הוגו לסיפור הקצר (1972)
  • פרס לוקוס לסיפור הקצר (2001)
  • פרס הוגו לסיפור הקצר (1975)
  • פרס הוגו לנובלה הטובה ביותר (1976)
  • פרס סיון לספר המתורגם הטוב ביותר (1979)
  • פרס הוגו לרומן הטוב ביותר (1971)
  • פרס נבולה לרומן הטוב ביותר (1970)
  • פרס לוקוס לרומן הטוב ביותר (1971)
  • פרס גרנד מאסטר של דיימון נייט (2015)
  • פרס הוגו לסיפור הקצר (1967)
  • פרס לוקוס לרומן מדע בדיוני (1985)
  • פרס אינקפוט
  • פרס דיטמאר עריכת הנתון בוויקינתונים
larryniven.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לורנס ואן קוט ניבןאנגלית: Laurence van Cott Niven; ‏נולד ב־30 באפריל 1938) הוא סופר מדע בדיוני אמריקאי. ספרו עולם טבעת (1970) זכה בפרסי הוגו, נבולה, דיטמאר ולוקוס. ב-2015 היה הסופר ה-31, שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי החל מ-2002 פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים, המחולק החל מ-1975 לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה או שנתיים, לצדו של טקס חלוקת פרס נבולה[1].

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניבן נולד בלוס אנג'לס, קליפורניה, למד מתמטיקה ופסיכולוגיה באוניברסיטת וושבורן בטקסס ב־1962. מאז התגורר בפרברי לוס-אנג'לס, ועבד כסופר במשרה מלאה. ניבן הוא בעל ממון ללא תלות בעבודתו כסופר, לאחר שירש סכום כסף נכבד מסבו, אדוארד דונהי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניבן הוא מחברם של מספר רב של סיפורים קצרים ורומנים מסוגת המדע הבדיוני, החל מסיפורו משנת 1964, The Coldest Place. הוא קיבל את פרס הוגו עבור הסיפור הקצר הטוב ביותר ב־1967 עבור כוכב נייטרונים, ב־1972 עבור Inconstant Moon, וב־1975 עבור The Hole Man. כמו כן, הוא זכה בפרס הוגו עבור הנובלטה הטובה ביותר ב־1976 עבור The Borderland of Sol.

ניבן נחשב לסופר מדע בדיוני "קשה" - כזה שבסיפוריו קיימת עקביות בלתי מתפשרת ונשמרים חוקי הפיזיקה הידועים, למעט אלו המכופפים בכוונה כחלק מהסיפור. בינו לבין קהילת חובבי המדע הבדיוני נוצרה מערכת יחסים מיוחדת בה חובבי המדע הבדיוני מחפשים חוסר עקביות בספריו ודואגים לידע אותו כשהם מוצאים כאלו, והוא בספריו מתייחס לקהילה זו. באחד מכנסי המדע הבדיוני בהשתתפותו ערכו החובבים הפגנה ונשאו שלטים "עולם הטבעת אינו יציב". עלילת ספר ההמשך "מהנדסי הטבעת" מתרכזת סביב ניסיון לפתור בעיה זו על ידי גיבורי הספר.

בספרו "נפילת המלאכים" (נכתב בשיתוף עם פורנל ופלין) הדמויות הראשיות הן של חובבי מדע בדיוני והספר כולו מהווה מחווה לחובבי המדע הבדיוני בכך שהוא גדוש באזכורים של תרבות זו וגיבוריה. גם בסיפורי הפנטזיה והחרבות וכשפים שכתב, נשמרה אצל ניבן הגישה השכלתנית במסגרתה הסיפור מכיל בעיה אשר הגיבור מצליח לפתור אותה בדרך לוגית. הביקורת על יצירותיו היא בדרך כלל על כך שהדמויות שיצר רדודות בהרבה מהרקע הטכנולוגי והחברתי העתידני בספריו.

ניבן גם כתב תסריטים עבור תוכניות טלוויזיה מתחום המדע הבדיוני, בכלל אלה סדרת Land of the Lost המקורית ומסע בין כוכבים: סדרת האנימציה. אחד מסיפוריו הקצרים, Inconstant Moon, עובד לפרק מהסדרה בגבולות המסתורין.

סדרת הרומנים עולם טבעת, וכן רבים מסיפוריו הקצרים של ניבן, מתרחשים בעולם המרחב המוכר (Known Space), שבו האנושות חולקת את מערכות הכוכבים הקרובות למערכת השמש עם כתריסר גזעי חוצנים תבוניים, בכללם הקזינטי - גזע מלחמתי דמוי אריות או דובים, ובובני פירסון - גזע מתקדם טכנולוגית של הולכי על שלוש, בעברם חיות עדר צמחוניות; מלבד שלוש רגליים, יש לבובני פירסון שני ראשים (שאינם מכילים את המוח, המוגן בבית החזה), והם ידועים בפרנויה קהילתית שעזרה להם לשרוד ולהתפתח אבולוציונית. בני שני הגזעים משמשים לעיתים קרובות כגיבורים מרכזיים ביצירותיו.

בשנים האחרונות, רוב יצירתו של ניבן נכתבת בשיתוף עם סופרי המדע הבדיוני ג'רי פורנל או סטיבן בארנס.

בשנת 2008 ביקר ניבן בישראל בכנסים באוניברסיטת בר-אילן ובמכון ויצמן.

רעיונות עתידניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבים לדבר על הצלחותיו של ז'ול ורן בחיזוי המצאות עתידניות כמו הצוללת האטומית. לארי ניבן זכה עוד בחייו לראות כיצד מתחילה להתגשם אחת מהמצאותיו הספרותיות. הכוונה היא לסחר האיברים. בספרים וסיפורים קצרים במסגרת העתיד הקרוב ביקום המוכר פיתח ניבן את נושא השתלת האיברים ועבריינות האיברים (Organlegging שתורגמה לעברית כ"אבריינות"). אצל ניבן מחילה המדינה עונש מוות על מספר הולך וגדל של עבירות על מנת להשתמש באברי הנידונים להשתלה. חטיפות למטרת סחר איברים הן ענף פשיעה המוזכר בכמה וכמה מסיפוריו של ניבן, וגם הם מתארים תופעה שכבר אינה מוגבלת לספרות.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת הספרים שהוציא ניבן, ושתורגמו לעברית[2], בצירוף השם באנגלית ושנת ההוצאה. זוהי אינה הביבליוגרפיה המלאה. ניתן לראות את הביבליוגרפיה המלאה באנגלית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לארי ניבן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]