עולם טבעת
כריכת המהדורה השנייה של הספר | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | לארי ניבן |
שפת המקור | אנגלית |
סוגה | רומן מדע בדיוני |
מקום התרחשות | Ringworld |
תקופת התרחשות | עתיד |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1970 |
מספר עמודים |
מהדורה ראשונה: 310 מהדורה שנייה: 348 |
הוצאה בעברית | |
הוצאה |
מהדורה ראשונה: הוצאת היפריון מהדורה שנייה: הוצאת אופוס |
תאריך |
מהדורה ראשונה: 1983 מהדורה שנייה: 2012 |
תרגום |
מהדורה ראשונה: עמנואל לוטם מהדורה שנייה: ורד טוכטרמן |
פרסים | |
סדרה | |
הספר הבא | מהנדסי הטבעת |
קישורים חיצוניים | |
הספרייה הלאומית | 000923500, 003468558 |
עולם טבעת (מאנגלית: Ringworld) הוא רומן מדע בדיוני שיצא לאור בשנת 1970 על ידי הסופר האמריקני לארי ניבן. הספר הוא רב-מכר בין הידועים בסוגת המדע הבדיוני ה"קשה", וזכה בפרס נבולה לשנת 1970 ובפרסי הוגו ולוקוס לשנת 1971. בשנים שלאחר מכן כתב ניבן ארבעה המשכים לספר, וכן שילב את עלילתו באופנים שונים באלו של רומנים ונובלות נוספים שכתב במסגרת אותו קו מציאות שכינה "המרחב המוכר" (Known Space).
הספר תורגם לעברית בשנת 1983 על ידי עמנואל לוטם בהוצאת היפריון. מהדורה נוספת של הספר יצאה בעברית בשנת 2012 בתרגומה של ורד טוכטרמן בהוצאת אופוס.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העלילה נפתחת בשנת 2850 על כדור הארץ, כאשר הגיבור לואי וו (Louis Wu) חוגג את יום ההולדת ה-200 שלו. על אף גילו המופלג נמצא לואי במצב בריאות מושלם תודות לאספקה קבועה של סם נעורים, אך הוא מתחיל לחוש את השעמום שבדרך-כלל מוביל אותו ליציאה להרפתקה באזור מרוחק בחלל. במה שנראה בתחילה כצירוף מקרים הוא נפגש עם ניסוס, חוצן דו-ראשי מן המין הפחדן אך מתקדם טכנולוגית של בובני פירסון. ניסוס מגייס את לואי למשלחת לחקר "עולם טבעת" המסתורי, הנראה בתצלום כטבעת המקיפה שמש רחוקה. השניים נפגשים גם עם שני חברי הצוות האחרים שמגייס ניסוס - חוצן מגודל ופרוותי ממין הקזין (Kzin) התוקפני מאוד, שעקב תפקידו כשגריר לכדור הארץ נקרא "דובר אל חיות", ואשה צעירה בשם טילה בראון, שלכאורה אין לה כישורים מיוחדים כלשהם.
ארבעת גיבורי הספר יוצאים תחילה למסע אל פלנטות הבית של בובני פירסון, שם הם לומדים לראשונה על יעד המשלחת. מסתבר שעולם טבעת הוא בדיוק מה שנראה בתצלום - מושבת חלל ענקית בצורת טבעת המקיפה שמש רחוקה. רדיוס הטבעת דומה למרחק כדור הארץ מן השמש שלו, והיא מסתובבת במהירות כך שעוצמת הכוח הצנטריפוגלי בצד הפנימי של הטבעת יוצרת כבידה מלאכותית דומה לתאוצת הכובד על פני כדור הארץ. באופן כזה היא יוצרת תנאי חיים בשטח הגדול במספר סדרי גודל משטח כדור הארץ וכל שאר כוכבי הלכת במרחב המוכר גם יחד. בובני פירסון טוענים כי הם צפו בעולם טבעת מרחוק, אינם יודעים מיהו המין החוצני שבנה אותו, ופוחדים מן העליונות הטכנולוגית הדרושה לבנייתו. לכן הם מתכננים את המשלחת כדי לברר זאת באופן חשאי.
עם התקרבות חללית המשלחת לעולם טבעת היא מותקפת בקרני לייזר רבות עוצמה על ידי מערכת אוטומטית להגנה ממטאוריטים, מתרסקת על פני השטח של עולם טבעת, ומאבדת את המנועים הרקטים שלה. המשך העלילה מהווה חידה טיפוסית לספרי מדע בדיוני, המאתגרת את הקורא להקדים את הגיבורים בגילוי דרך לשגר את החללית בחזרה לחלל ולהמלט מעולם טבעת ללא מנועים.
הגיבורים יוצאים למסע בכיוון אחד משולי הטבעת, בתקווה למצוא שם נמל חלל. בדרכם הם פוגשים ילידים מקומיים הדומים מאוד לבני-אדם מכדור הארץ, אשר חיים בתרבויות בעלות טכנולוגיה פרימיטיבית ומעריצים את המהנדסים המקוריים של עולם טבעת כאלים. כמו כן מגלים הגיבורים הר ענקי המכונה "אגרוף האלוהים", כה גבוה שפסגתו בולטת מעל לשכבת האטמוספירה. במהלך מסע זה מתגלע סכסוך בין חברי המשלחת, כאשר הם מגלים שבובני פירסון עסקו בחשאי בהשבחה אאוגנית של בני האדם על כדור הארץ ושל הקזינטי. בובני פירסון ניסו להשביח קזינטי פחות תוקפניים ובני-אדם בעלי מזל. טילה בראון מתגלה כצאצאית מספר דורות שכולם זכו בהגרלת לוטו המתירה ללדת ילדים בכדור הארץ צפוף האוכלוסין, וניסוס גייס אותה בתקווה שיש לה כוח-על של מזל שיגן על המשלחת כולה. אחת התעלומות בספר היא האם יש לטילה מזל, והאם מזל זה פועל לטובתה ולטובת בני-לווייתה.
בסיום הספר מתאחדים הגיבורים ונמלטים מעולם טבעת על ידי גרירת החללית במעלה הר אגרוף האלוהים. לואי מסיק שההר נוצר על ידי מטאוריט שפגע בצידה החיצוני של הטבעת וכופף את החומר החזק להפליא ממנו היא עשויה. המטאוריט פער חור ענקי בראש ההר שדרכו מעבירים חברי המשלחת את החללית, ומנצלים את הכוח הצנטריפוגלי של סחרור עולם טבעת כדי לשגר אותה לחלל. אך טילה מתאהבת באחד מילידי עולם טבעת, ובוחרת להישאר איתו. רבות מן התעלומות האופפות את עולם טבעת, כגון זהותם של מהנדסיו המסתוריים, נפתרות רק בספרי ההמשך.
מושגים וטעויות מדעיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרדיוס של עולם טבעת כפי שתוכנן והוצג על ידי ניבן בספר הוא כ-150 מיליון ק"מ: בקירוב יחידה אסטרונומית אחת. רוחבו כמיליון וחצי ק"מ, ושטחו הכללי פי שלושה מיליון משטח כדור הארץ. המסה שלו היא כ-1027 ק"ג, בקירוב המסה של כל כוכבי הלכת במערכת השמש גם יחד (לפי ההנחה, מהנדסי עולם טבעת השתמשו לבנייתו בכל החומר הזמין במערכת השמש שלהם). בשולי הטבעת קירות בגובה של 1,600 ק"מ כדי לשמור על האטמוספירה שלו. הטבעת מסתובבת סביב השמש במהירות של 1,200 ק"מ לשנייה, כדי ליצור כבידה מלאכותית דומה בעוצמתה לזו שעל פני כדור-הארץ, ומשלימה סיבוב מדי קצת יותר מתשע יממות. מאמץ המתיחה האדיר הדרוש לעמוד במהירות זו בלי להיקרע הוא מסדר הגודל של הכוח הגרעיני החזק בתוך גרעין האטום, ולצורך זה המציא ניבן חומר דמיוני בשם "סקרית". רצפתו של עולם טבעת בנויה משכבת סקרית בעובי 30 מטרים ומעליה שכבה בעובי משתנה של קרקע או ים. הטופוגרפיה של עולם טבעת - הרים, ערוצי נהרות וכדומה - מפוסלת כתבליט ברצפת הסקרית ואיננה משתנה. יום ולילה נוצרים בעולם טבעת באמצעות טבעת נוספת, פחות ענקית, המסתובבת במסלול פנימי יותר סביב לשמש ומורכבת מ"ריבועי צל" הקשורים זה לזה בכבלים ארוכים. מבחינת תושביו של עולם טבעת, השמש איננה זורחת ושוקעת אלא נמצאת תמיד בזנית, כאשר בלילה היא מוסתרת מאחורי ריבוע צל. מפני השטח שלו נראים החלקים המרוחקים יותר של עולם טבעת כקשת דקה בשמים הנמתחת מאופק לאופק מעל השמש. ילידיו הפחות-מתורבתים של עולם טבעת מאמינים כי האדמה שטוחה, וכי השמש תלויה מראש הקשת. אחד הילידים בספר, "המחפש", נדר נדר לצאת למסע עד שיגיע לאחת מרגלי ה"קשת".
לדברי ניבן הוא תכנן את עולם טבעת בהשראת כדור דייסון, מושג של הפיזיקאי וסופר המדע הבריטי פרימן דייסון. ניבן אמנם תכנן טבעת ולא כדור, פשרה שנועדה לאפשר כבידה מלאכותית סבירה בהיקף באמצעות סחרור וללא צורך במחוללי כבידה היפותטיים. לכן בניגוד לכדור דייסון מושלם מנצל עולם טבעת רק חלק קטן מן האנרגיה הנפלטת מן השמש שלו. אך גם לאחר פשרה זו, עולם טבעת עדיין גדול בשטחו הרבה יותר מכל כוכב-לכת אפשרי, ובכך מספק מרחב עצום ליישוב ולהרפתקאות ללא צורך במסעות לחלל.
ניבן הקדיש מחשבה רבה לתכנון פיזיקלי, אך לא הבחין שעולם טבעת איננו יציב: כל סטייה זעירה תגרום לכך שחלק ההקף הקרוב מעט יותר לשמש יימשך אליה בכוח מעט גדול יותר, ובכך ייווצר תהליך משוב חיובי שיגרום בסופו של דבר להתרסקות עולם טבעת אל השמש. קוראים הפנו את תשומת לבו של ניבן לבעיה, ובפסטיבל הבינלאומי למדע בדיוני בשנת 1971, שבו זכה הספר בפרס הוגו היוקרתי, נשאו סטודנטים מ-MIT שלטים וקראו קריאות קצובות "עולם טבעת איננו יציב!". בעקבות זאת, ספר ההמשך "מהנדסי הטבעת" שיצא לאור בשנת 1980 עוסק בהצלתו של עולם טבעת מהתרסקות.