לא פלוג רבנן

לא פלוג רבנן (בעברית: לא חילקו חכמים) הוא כלל הלכתי לפיו, גזירות חז"ל תקפות אף במקרה שסיבת התקנה אינה קיימת.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש שנוהגים לברך על הדלקת נרות שבת רק לאחר ההדלקה, בניגוד לכלל האומר שיש לברך על המצווה עובר לעשייתן, מטעם שסוברים שעל ידי הברכה מקבלים את קדשות השבת, ונאסרים בעשיית מלאכה, ובכלל זה נאסרים בהדלקת הנר. בין הנוהגים לברך לאחר הדלקת נר-שבת, יש הנוהגים כך גם ביום טוב, אף שביום טוב ניתן להדליק אף לאחר כניסתו, וטעמם משום "לא פלוג רבנן", ויש הנוהגים ביום-טוב לברך קודם ההדלקה, שכן העברת אש לצורך, מותרת בו.
גזרו שלא לעלות על אילן בשבת, שמא יתלוש ענף. ואולי באילן שאין בו ענפים מותר לעלות, כיוון שלא יבוא העולה בו לתלוש ענפים, לא פלוג רבנן ואסור.
טעם נטילת ידיים של הבוקר הוא משום שנעשה כבריה חדשה, ואם ניעור כל הלילה ואינו נעשה כבריה חדשה יש שיטות שעדיין צריך ליטול ידיו שחרית כי כיון שתקנו ליטול ידיו שחרית לא פלוג רבנן.^[1]

בדאורייתא[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהרש"א^[2] כתב שאף בדאורייתא מצינו כעין זה בדין תשלום חמישה על גניבה וטביחה של שור. בתלמוד שם נאמר כי טעם ההבדל בין שור לשה הוא שבגניבת השה הגנב התבזה כיון שהרימוֹ על כתפיו. וכתב במהרש"א שאף שור קטן שנושאו על כתפיו היה ראוי שישלמו עליו ארבעה ולא חמישה, משום ש"לא פלוג אורייתא".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מלאכי הכהן מליוורנו, יד מלאכי ירושלים: מכון ירושלים תשע"ו, כללי התלמוד כלל שנז-שס
הרב יעקב חיים סופר, נר יהודה, ירושלים תשנ"ו, סימן ט"ו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערך "לא פלוג", באתר המכלול
מרדכי יוסף שטראוס, מדרכי יוסף, ירושלים תש"ע, מאמר "לא פלוג", באתר היברובוקס
הערך "לא פלוג רבנן", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ טורי זהב על השולחן ערוך אורח חיים ד
^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ע"ט, עמוד ב'

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

[1] טורי זהב על השולחן ערוך אורח חיים ד

[2] תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ע"ט, עמוד ב'

[1]

[2]